וונס לא הבעיה.. ישראל מתמודדת עם שינוי עמוק במדיניות האמריקאית

סדא ניוז - האתר פוליטיקו דן במתח המתרקם בין ארה"ב לישראל, ואומר שהוא לא מוגבל לעמדות ג'יי די וונס, סגן הנשיא האמריקאית, אלא משקף שינוי עמוק יותר במדיניות האמריקאית כלפי ישראל תחת ממשלת הנשיא דונלד טראמפ.

האתר מפרט - במאמר משותף של פליסיה שוורץ, אלכס גנגיטנו ודשה ברנס - כי הממשלה הישראלית חשבה שחזרתו של טראמפ לבית הלבן תבטיח המשך תמיכה אמריקאית מוחלטת, ושהיא תישאר חריגה ממדיניות "אמריקה תחילה", אך היא מתחילה להבין שהתפיסה הזו כבר לא קיימת, ושהאינטרסים האמריקאיים החלו להתקיים, גם כאשר הם נוגדים את העדיפויות הביטחוניות והפוליטיות של ישראל.

המאמר ציין כי שינוי זה בלט בבירור לאחר התקיפות המשותפות האמריקאיות והישראליות נגד איראן בפברואר האחרון, כאשר תל אביב ציפתה שההליך הזה ייצג את תחילתה של תקופת קירוב עם וושינגטון, אך החודשים הבאים חשפו חילוקי דעות גוברים בין הצדדים.

הצהרותיו של ג'יי די וונס מגלמות את המציאות החדשה הזו, כאשר הוא הזהיר את ישראל שהיא איבדה את רוב בעלות בריתה בעולם, ושלא תאלץ להסכים על תמיכת הנשיא טראמפ, שהוא המנהיג היחיד שעוד עומד לצידה, כשהוא רמז כי תמיכה זו אינה מובטחת לעד.

עמדתו של וונס איננה יחידה

לפי בכירים ומקורות מעודכנים, הצהרות וונס לא היו עמדה יחידה, אלא משקפות ראייה מתפתחת בממשל האמריקאי, הרואה כי ישראל איננה זוכה למעמד יוצא דופן במדיניות החוץ האמריקאית.

כמו כן, העובדות מצביעות על ירידה ניכרת ברמת התקשורת הפוליטית בין שני המדינות, כאשר ביקוריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון ירדו, והתקשורת הישירה עם הבית הלבן פחתה בהשוואה לשנה שעברה, כאשר מקורות מעודכנים מצפים כי הפער בין הצדדים יתרחב במהלך התקופה הקרובה.

השינוי בדיבור של וונס לא משקף חילוקי דעות חולפים בין בכירים, אלא מהווה עיצוב מחדש של הקשרים בין וושינגטון לתל אביב, שעשויים להיות להם השפעות ארוכות טווח על מדיניות שתי המדינות בשנים הקרובות.

המאמר קשר את השינוי הזה לעליית ההשפעה של וונס בתוך הממשל, לאחר שעד כה הוא נתפס כמי שנוקט בעמדות נוקשות שאינן מייצגות את הכיוון הכללי, אך הוא המשיך להדגיש במשך שנים כי האינטרסים של ארה"ב אינם תמיד משקפים את האינטרסים של ישראל, וכי וושינגטון לא צריכה להיגרר לעימות עם איראן כדי להגן עליה.

בהשתתפותו של וונס בשיחות על הנושא האיראני, נראה כי רעיונותיו הפכו להיות יותר משפיעים על קבלת ההחלטות האמריקאיות, במיוחד שההסכם עם תרן משרת את מטרות הממשל בהורדת מחירי הנפט ובאבטחת הניוד במפרץ, בעוד שאינו מתערב בסיכונים הישראלים הקשורים לתוכנית הטילים האיראנית ולהשפעה האזורית של תרן.

כמו כן, המאמר מצביע על שינוי בטון של הנשיא טראמפ עצמו כלפי ראש הממשלה הישראלי, כשהוא מתח ביקורת קשה על המבצעים הצבאיים הישראלים בלבנון, כאשר הוא רואה בהם איום על המאמצים האמריקאיים להשיג הבנה עם איראן.

עיצוב מחדש של הקשרים

אנליסטים רואים בעמדה זו הבדל מהותי בעדיפויות, כי בעוד שוושינגטון רואה בהצלחה של הנתיב הדיפלומטי עם איראן משרתת את האינטרסים האסטרטגיים שלה, ישראל רואה באיומים המגיעים מאיראן ומלבנון איום ביטחוני שאין לדחותו או להמעיט בחשיבותו.

לאostante זאת, ממשלת ישראל עדיין מנסה להתייחס למשבר כאילו מדובר באדם כמו וונס יותר מאשר כבשינוי במדיניות הממשלתית האמריקאית, וכמו כן היא ממשיכה להמר על האפשרות להשיב את התמיכה המוחלטת מטראמפ.

אך המקורבים לסגן הנשיא מדגישים כי עמדותיו מתאימות לכיוונים של הנשיא, וכי הביקורות שטראמפ הטיל על נתניהו, אם בפומבי ואם בישיבות סגורות, מעידות על קיום הסכמה בין הנשיא לבין סגנו בנוגע לצורך בעיצוב מחדש של הקשרים עם ישראל באופן שמתאים לאינטרסים האמריקאיים.

המאמר הסתיים בהערה כי שינויים אלו מגיעים בזמן שארה"ב וישראל מתכוננות לבחירות חשובות, מה שעשוי להפוך את הקשרים ביניהן מועדים לעוד מתח, כאשר נתניהו מהמר על תמיכה ברורה מטראמפ לפני הבחירות הישראליות, בעוד וונס מחפש לחזק את מיקומו בתוך המפלגה הרפובליקנית כהכנה לבחירות הנשיאותיות הקרובות.

והמאמר רואה בשינוי הזה לא חילוקי דעות חולפים בין בכירים, אלא מהווה עיצוב מחדש של הקשרים בין וושינגטון לתל אביב, שעשויים להיות להם השפעות ארוכות טווח על מדיניות שתי המדינות בשנים הקרובות.