דיווח: נתניהו שוקל דחיית הבחירות להשלים את ההסכמות עם החרדים

סדנאוז - גורמים בסביבת ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, דנים באפשרות לקיים את הבחירות במועדן המקורי, ב-27 באוקטובר הקרוב, במקום להקדים אותן ל-20 באוקטובר, במטרה לאפשר זמן לממשלה להשלים את ביצוע ההסכמות עם המפלגות החרדיות, שעוסקות בקידום חבילת חוקים המארגנת את מעמד תלמידי המוסדות התורה והפסקת מעצר המתחמקים משירות.

במקביל לניסיונות של נתניהו להשלים את ההסכמות עם המפלגות החרדיות לפני קביעת מועד הבחירות, עדיין קיימות מחלוקות בתוך הליכוד בנוגע לבחירות המקדימות של המפלגה ואופן עריכתן. על פי דיווחים ישראליים, צפויות הבחירות המקדימות להתקיים בתחילת אוגוסט הקרוב, כשנתניהו דורש לקבל 11 מקומות מובטחים ברשימת הליכוד עד המקום הארבעים, דבר שדוד ביטן וחיים כץ מסרבים לו.

ערוץ 12 הישראלי דיווח היום, ראשון, שהכיוון בדבר דחיית הבחירות הוא חלק ממהלך "להשלים את העסקה עם החרדים", באמצעות אישור סדרת חוקים שהם דורשים לפני פירוק הכנסת או יציאה לבחירות, בראשם הקפאת ההליכים המשפטיים נגד תלמידי המוסדות התורה שאינם מתגייסים, לצד קידום מה שקרוי "חוק יסוד: לימוד תורה".

בהקשר זה, שלח שר הביטחון הישראלי, ישראל כץ, מכתב לראש ועדת החוץ והביטחון בכנסת, בועז ביסמוט, בו ביקש ממנו לקיים "דיון דחוף" בוועדה בעניין הנפקת צו זמני הקובע הקפאת ההליכים המשפטיים נגד החרדים המתחמקים משירות. ביסמוט השיב בהצהרה כי הוא יקיים ישיבה של הוועדה במהלך השבוע הנוכחי.

וכתב כץ במכתבו כי הצו הזמני צריך לכלול את הסעיפים המגדירים מי הוא תלמיד המוסד התורני ש"תורה היא מקצועו", ומהן הדרישות הנדרשות כדי ליהנות מהקפאת אכיפת החוק הפלילי, בנוסף לרשימת המוסדות ואפיקי "פיקוח ואכיפה אפקטיבית" על התלמידים. והוא טען לעומת זאת כי יש "להבטיח שמירה על האכיפה הפלילית נגד המתחמקים מהציבור החרדי שאינם לומדים במוסדות".

מהלך כץ חופף למכתב ששלח מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, במוצאי שבת לביסמוט, בו ביקש להפסיק את המעצר של החרדים בצו זמני לשלושה חודשים, כלומר במהלך תקופת הבחירות, זאת במימוש ההתחייבות שנתן נתניהו למפלגות החרדיות. עם זאת, פרטי הפיקוח על מי שיתוגדר כתלמיד מוסד תורני עדיין אינם ברורים.

צעדים אלו מגיעים לאחר הצהרות שנשא נתניהו במסיבת עיתונאים במוצאי שבת, בהן טען שהמשטרה עוצרת תלמידי תורה בתוך המוסדות הדתיים, סיפור שהערוץ טוען שאינו נכון. נתניהו קרא להפסיק את מדיניות המעצר, תוך שהוא טוען כי עצירת תלמידי המוסדות מובילה לירידה בגיוס, אך הוא הוסיף באותו זמן כי על מי שאינם לומדים תורה להיאכף העונשים ו"כל כובד החוק".

במקביל, קיימה ועדת הכנסת ישיבה בעניין "חוק יסוד: לימוד תורה", וחבר הכנסת יואב בן צור ממפלגת "שס" ביקר אסירים בכלא הצבאי מספר 10. במהלך הצגת החוק, אמר ראש "דגל התורה", משה גפני, כי "לימוד תורה הוא ששמר אותנו לאורך ההיסטוריה של העם היהודי", והוסיף כי הגיע הזמן שבישראל, כ"מדינה יהודית", יהיה לה "מעמד הולם" ושהיא תוכר כ"ערך עליון".

אולם הדיון גם חשף התנגדות בתוך הליכוד עצמו. חבר הכנסת דן אילוז אמר במהלך הישיבה כי "הממשלה שאני חבר בה יורקת בפנים של הציבור שלדבר שהוא מייצג". והוסיף כי המטרה של החוק היא להמשיך להעניק הטבות למי שאינו מתגייס בטענה של לימוד תורה, כשהוא רואה בכך שימוש בדת כדי להשיג רווחים פוליטיים וכלכליים.

אילוז קרא להקים "ממשלה ימנית לאומית ליברלית" לאחר הבחירות, שתתבסס על קואליציה ציונית הפועלת לשלב את החרדים. ואמר כי חוק הגיוס יכול היה לתרום לעלייה בגיוס אם היו נעשים בו שינויי משפטניים מהותיים, אך הוא הפך, לדבריו, ל"חוק מדומה" לאחר שמפלגות החרדיות סירבו להכניס שינויים שיגרמו לו להיות חוק ממשי.

צעדים אלו מגיעים למרות שהצבא הישראלי לא פרסם נתונים רשמיים לגבי מספר העצורים מהחרדים המתחמקים מהופעה במשרדי הגיוס. עם זאת, נציג הצבא אמר בישיבה קודמת של ועדת החוץ והביטחון כי גיוס החרדים עלה מאז תחילת המלחמה; מממוצע של 700 מגויסים לפני המלחמה, עלה המספר לכ-2,200 בשנה הראשונה, ולאחר מכן לכ-2,800, עם ספירת 1,860 מגויסים במחצית הראשונה של שנת הגיוס הנוכחית.

מנגד, הוא ציין כי ישנם כ-32 אלף מתחמקים, ויותר מ-50 אלף שקיבלו צווים ראשוניים, והוא מעריך כי המספר יכול להגיע בקרוב ל-90 אלף מתחמקים. כמו כן, הוא אמר שעונשים משפיעים על העלאת מספר המגויסים, כשהחלק מהם מגיע לצבא במטרה להסדיר את מעמדם, או לאחר שעצרו אותם והם הבינו שאין להם "ברירה" אלא להתגייס.