דוח: ההסכם עם לבנון מאפשר לישראל להיכנס ל"אזורי ניסוי" בעקבות בדיקת ביצועו

סדא ניוז - ישראל מתייחסת לסעיף "אזורי הניסוי" בהסכם המסגרת עם לבנון כאל מכניזם המאפשר לה פיקוח צבאי ישיר על ביצוע הסכמות הביטחוניות, ולא כאמור מסלול לסגת באופן הדרגתי, כאשר צה"ל מתכנן להיכנס לאזורים אלה תחת הכינוי "בדיקה" של פירוק התשתיות הצבאיות של החיזבאללה לפני שיתקדם לשלב נוסף.

על פי דיווחי ערוץ i24NEWS הישראלי (ערוץ 15), הנספח הביטחוני להסכם הישראלי-לבנוני אינו מסתפק בהתחייבות ישראל לאשר את אתרי "אזורי הניסוי", אלא מעניק לצה"ל, לפי הדיווח, תפקיד מבצעי בבדיקת האם הצבא הלבנוני אכן פירק את תשתיות החיזבאללה באזורים האלה.

על פי הדיווח, סעיף זה הוכנס על רקע מה שהעיתונות הישראלית תיארה כ"ניסיונות קודמים" במהלך ההסכם הקודם, שבו צה"ל ביקש לפנות "מתקן" של החיזבאללה כהכנה למטרה אליו, אולם הצבא הלבנוני העביר לישראל דו"ח שטען שהוא היה "שקרי", וטען שהתשתית פונה בעוד ש"הפעולה לא בוצעה מעולם", כך לפי הגרסה הישראלית.

סעיף זה חושף, לפי הקריאה הישראלית להסכם, כי תל אביב שואפת לשמור על יד צבאית בתוך מסלול האכיפה, גם לאחר שהצבא הלבנוני נכנס לאזורים שיסווגו כ"ניסיוניים". בצורה זו, המשיכה הישראלית מהאזורים הללו לא תהיה סופית או אוטומטית, אלא בתנאי מכניזם בדיקות שנחשבת על ידי ישראל כבחינה של יכולת הצבא הלבנוני למנוע את חזרת החיזבאללה אליהם או לשחזר את יכולותיו הצבאיות בהם.

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בירך במוצאי שבת על הסכם המסגרת שנחתם בוושינגטון בין ישראל ללבנון, והציג אותו כאילו הוא "ניצחון גדול" ו"מכה גדולה לחיזבאללה ולאיראן", והדגיש כי שמירת הצבא הישראלי במה שתל אביב מכנה "האזור הביטחוני" בדרום לבנון מהווה הוכחה שישראל לא הוכברה לסגת תחת לחץ.

נתניהו דיבר על הקמת שני אזורים כדי לבדוק מכניזם לפירוק ארסנל החיזבאללה, וציין כי ארצות הברית ולבנון הסכימו, לדבריו, על שמירת הצבא הישראלי ב"האזור הביטחוני" בדרום לבנון. כמו כן, הוא ציין שישראל תתחיל בנשירה מ"אזורי הניסוי" בזווטר המערבית ובפרון, תוך המשך שיטתה באיזור השקיף.

עם זאת, עדיין יש ערפל סביב לוח הזמנים לביצוע ההסכם, במיוחד מועד כניסת הצבא הלבנוני והכוחות האמריקאיים לאזורים שהוקצו לניסיון, וכל מכניזם הבדיקה שילווה זאת. הקריאה הישראלית מדגישה כי קצב הנשירה מהאזורים שכבש הצבא יישאר מותנה במה שישראל רואה כ"תוצאות בשטח", לא על פי לוח הזמנים בלבד.

דיווחים ישראליים מציינים ממקורות בתל אביב כי ההסכם מעביר את נטל האחריות למדינת לבנון, והסכמת הצבא הישראלי עליו מחייבת את הצבא הלבנוני והממשלה הלבנונית לקחת אחריות ביטחונית. על פי מקור ישראלי, אם לבנון לא תצליח לעמוד בהתחייבויותיה בשני האזורים הניסיוניים "לא נמשיך" לאזורים נוספים.

נקודה זו היא מהותית בעמדת ישראל; ההסכם, על פי ניסוחו, מדבר על מסלול הדדי והדרגתי, שבו הצבא הלבנוני מסביר את סמכות המדינה בפועל על שטחי לבנון, לאחר בדיקה של פירוק ארסנאלים אלימים שאינם תחת ממשלתיים ופירוק התשתיות שלהם, מה שמעניק לכוחות הישראליים אפשרות להתפשט בהדרגה מחוץ לשטחי לבנון.

ההסכם גם קובע כי הצבא הלבנוני ייקח בהדרגה את האחריות הביטחונית המלאה והאפקטיבית באזורים ניסיינים, מה שיהיה המכניזם הפרקטי להנחתת כוחות ישראליים בהתפשטות הדרגתית ומבוקרת, במקביל לנוכחות הכוחות הלבנוניים. מאוחר יותר, ובזמן הבדיקה מהצלחה באיזון הנשק נשר והפירוק דווקא באזורים אלה, יחלו חזרת האזרחים ומאמצי השיקום בתמיכה בינלאומית.

על אף זאת, ישראל מתעקשת, לפי הצהרות בכירים, על מה שהיא טוענת שהוא "זכותה" להמשיך לפעול צבאית בלבנון אם תראה שההסכם לא מתממש כפי שהיא רוצה. נתניהו הדגיש כי תל אביב "תגיב על כל הפרה כלפיה", וכי היא תישאר באזור "הקו הצהוב", במקביל לכפרים והערים שכבש הצבא הישראלי מאז מרץ האחרון.

בנוגע ל"האזור הביטחוני", תחזיות ישראליות מצביעות על מוכנות הצבא לשימור ממושך בו. דיווחים ישראליים מצטטים מקור ביטחוני שאמר: "קבענו קווים אדומים ונעמוד בהם", מאיים ב"כל חמוש שיתקרב לצבא נכוון אותו ונהרוג אותו". בנוסף, הצבא מתכונן, לפי תחזיות אלו, לאפשרות שהחיזבאללה ינסה לאתגר את ההסכם על ידי ביצוע פעולות נגדו.

זמיר מאשר תכניות מבצעיות: מוכנים לשוב במהירות לקרב בלבנון ובאיראן

בהקשר זה, אמר ראש המטה של צה"ל, איאל זמיר, כי ההסכם שנחתם עם הממשלה הלבנונית הוא "היסטורי וחשוב", וטוען כי "הכוח המבצעי וההישגים הצבאיים" שהשיג צה"ל במהלך החודשים האחרונים הם אלו ש"יצרו את התנאים" שהובילו לכך, טוען כי הצבא יכבד את ההסכם ויפעל להצלחתו, אך ההצלחה היא כעת מבחן הפעולה של שני הצדדים, והתקופה הקרובה תכתיב מה יקרה בהמשך.

ההערות של זמיר, היום ראשון, הגיעו במסגרת סיור בפקודת האזור הצפוני ודיוויזיה 36, בהשתתפות מפקד האזור הצפוני, רפי מילו, ומפקד הדיוויזיה 36, יפתח נורקין, ואת ראש מחלקת המבצעים, ברק חירם, ומפקדים נוספים. זמיר, לפי הודעת צה"ל, העריך את המצב לאור "המציאות המשתנה", ואישר תכניות לשלב הבא, ובנוסף ערך פגישה עם מפקדי הגדודים.

זמיר ראה שהגזרה הצפונית מייצגת כעת "מרכז הכובד" עבור צה"ל, ואמר כי הצבא מוכן ל"שיבה מהירה למחמה בלבנון ובאיראן, אם יהיה צורך בכך". הוא הוסיף ש"ביטחון הכוחות הישראליים תופס חשיבות עליונה", והזכיר כי כוחות הדיוויזיה 36 ויחידות הקומנדו שוכנים באיזור הר השקיף, ומצוידים "בכלים ובאמצעים כדי להתגבר על האויב".

זמיר טוען כי החיזבאללה "נפגע ופצוע", וכי אנשיו "מוקפים מתחת לאדמה", ומוסיף כי צה"ל שומר על "שליטה מבצעית" באזור ו"רמה גבוהה של ערנות" כדי לבצע "מכות מהירות ומדוללות" במקרה של הפרת שקט השעשוע. הוא גם הביע את הערכתו למפקדי האזור הצפוני ודיוויזיה והגדודים, וטען כי המבצעים שהובילו סייעו בהגעה להסכם.