תרומות הבנקים הפועלים בפלסטין לאחריות חברתית עוברות את ה-23 מיליון דולר במהלך 3 שנים

כלכלה סדנאוז - נתונים עדכניים שפורסמו על ידי עמותת הבנקים בפלסטין הראו כי הבנקים תרמו 23.449 מיליון דולר בתחום האחריות החברתית, במהלך התקופה (2023-2025), עם שיעור הוצאות שנתי המגיע לכ-7.816 מיליון דולר.

סכום ההוצאות על תחום האחריות החברתית במהלך שנת 2023 היה כ-8.55 מיליון דולר, בשנה 2024 היה כ-7.55 מיליון דולר, ובשנת 2025 כ-7.34 מיליון דולר.

תחומי הסיוע ובריאות זוכים ל-57% מהתמיכה

הנתונים שפורסמו על ידי העמותה מצביעים על כך שתחום הסיוע והסיוע ההומניטרי קיבל את מרבית התמיכה של הבנקים, שנפלה לתחום זה כ-7.07 מיליון דולר, כ-30%, ולאחריו תחום הבריאות והסביבה בתמיכה של כ-6.43 מיליון דולר, כ-27%, לאחר מכן מגיע תחום החינוך בתמיכה של כ-3.15 מיליון דולר, כ-13%, ותחום יצירתיות הנוער בכ-3.09 מיליון דולר, כ-13%, ובסוף תחום הפיתוח הקהילתי בכ-1.84 מיליון דולר, כ-8%. היתר של התמיכה חולק לתחומים אחרים: תרבות ואומנות, ספורט, ילדות, אנשים עם מוגבלויות, והעצמת נשים.

האחריות החברתית מגיבה לאתגרים

החוקר והאקדמאי ד"ר איבראהים רבעי אמר: "האחריות החברתית بالنسبة לבנקים חשובה מאוד במצב הפלסטיני, הן ברצועת עזה והן בשטחי יהודה ושומרון", תוך שהוא מציין כי חשיבות זו התגברה בשל ירידת המשאבים הזמינים לתחומים חיוניים כמו בריאות או חינוך או הגנה חברתית שמספקות הממשלות הלאומיות. הוא מוסיף: "מה שקרה במהלך התקופה האחרונה, ובמיוחד במלחמה, היה מחובר לתגובה לאתגרים הללו", ומסביר כי הכלכלה הפלסטינית כולל הבנקים הושפעה מהזעזוע בשל ירידת המשאבים והפסקת העסקים.

הוא מציין כי האחריות החברתית של הבנקים התמקד במלחמה בשני תחומים עיקריים: הראשון חינוך וחינוך גבוה, דרך שותפויות של כמה בנקים עם משרד החינוך וכמה אוניברסיטאות שסייעו במימון החינוך הגבוה, במיוחד עבור הסטודנטים ברצועת עזה, והשני תחום הסיוע לספק הגנה חברתית, כאשר היו תרומות משמעותיות בכיוון זה, דרך מתן תמיכה לארגוני החברה האזרחית להתמודד עם הזעזועים הנגרמים ממלחמת ההשמדה, או ברמה החברתית.

רבעי מדגיש כי האחריות החברתית של הבנקים שכה חשובה, בעלת השפעה סיועית ופיתוחית חשובה, אך עדיין יש צורך למוסד את הקשר בין הבנקים וארגוני החברה דרך מספר ערוצים כמו קרן הלוואת תלמידים, בנוסף לארגון הסיוע והפצתו בעבודת הסיוע כך שלא תתנגש גם עם סיוע נוסף המוענק על ידי צדדים בינלאומיים או מקומיים, כך שתהיה בסיס ההטבה והפצה הוגנת ויעילה, ושהמנגנון יהיה מסודר להבטיח שהחזר לא יתרחש, בנוסף לצורך לנסח מדיניות הגנה חברתית באמונים בין המגזר הציבורי והפרטי כך שיתייחסו בעדיפות המגיבות למדיניות הלאומית.

ד"ר רבעי שם דגש על הצורך להעלות את תרומות הבנקים בתחום האחריות החברתית מעיל בקומת הצרכים הקהילתיים הרחבים, ומדגיש את החשיבות שהתרומות הללו יהפכו לצורה של התחייבות קבועה, וההפצה תהיה קשורה לצרכים, בנוסף להערכת ההשפעה שהיא מסייעת לעצב מחדש את התוכניות הללו הן ברמת המוסדות הבנקאיים והן במערכת השותפה. ודרש לחזק את ההתעניינות בקבוצות חלשות יותר ברמת ההפצה הגיאוגרפית בשל חוסר השירותים או חשיפתם לזעזועים עצומים בעקבות המלחמה, וכך גם לחזק את ההתעניינות ברמה החברתית כמו אנשים עם מוגבלויות או נשים או ילדים.

תרומה לפתרון בעיות קהילתיות

מנגד, ד"ר אמין אבו עישה, המומחה במדיניות כלכלית, טוען כי האחריות החברתית אינה מוגבלת למושג אחד בלבד, אלא היא רשת חברתית שמיישמים הבנקים בתחומים שונים כלכליים, מוסריים, חוקיים, וצדקה, דרך הכללה פיננסית והמושגיות של תחומים: חינוך, בריאות, סיוע, יצירתיות, אומנות, ואחרים, להרחיבם כולל עיקרי האינטרסים של החברה הפלסטינית לאור המשבר הכלכלי שבו סובל המגזר הציבורי, וחסרת יכולתו לספק את הטיפול בתחומים הללו, ומציין כי ההתערבויות הללו מונעות נזק, והן גם מעניקות מבט חיובי על תפקידם של מוסדות הבנקים הללו, בנוסף לכך שזה עוסק בפתרון בעיות קהילתיות, דרך ה-(23) מיליון דולר ולהשיק ולהציע מספר יוזמות ופעילויות באופן בר קיימא לכל התחומים, במיוחד בתחומים בלתי מוחשיים כמו הכשרה, פיתוח, והגברת מודעות.

ד"ר אבו עישה דיבר על הצורך שהאחריות החברתית של הבנקים תהפוך לחלק מהתוכנית التشغيلית של תחומי הבנקים, עם הצורך לתאם ביניהם, להתרחק מהכנסת שלבים והזדמנויות לא מתוכננות, בתוך סביבה כלכלית וחברתית, במטרה להשיג פיתוח בר קיימא, דרך גוף אחד ששוקל לעומק כיצד להשקיע בצורה הטובה ביותר באחריות החברתית, דרך הצבת תוכניות וקדימויות, כך שיתאימו למטרות החברה הכלכליות, הפיתוחיות, החינוכיות, והבריאותיות, וכן הלאה.

מחויבות מוחשית כלפי האחריות החברתית

מנגד, אומר הכלכלן ד"ר סעיד סברי כי הנתונים מראים שהבנקים הפועלים בפלסטין שמרו על מחויבות מוחשית כלפי האחריות החברתית במהלך שלוש השנים 2023-2025, עם סך של 23.449 מיליון דולר, בעוד שהסכמת הנתונים השנתיים המוצהרים מצביעים על כ-23.42 מיליון דולר, הפרש קל שכנראה נובע מהעגלות. זה אומר שסכום ההוצאות השנתי מסתובב סביב 7.8 מיליון דולר, שזה רמה שמעידה על נוכחות מוסדית יציבה של הבנקים בתחום החברתי למרות הסביבה הכלכלית הקשה מאוד.

סברי מציין כי מהזווית של כיוון הזמן, הנתונים מראים ירידה מ-8.55 מיליון דולר ב-2023 ל-7.55 מיליון דולר ב-2024, כלומר ירידה של בערך 11.7%, ולאחר מכן עלה ל-7.32 מיליון דולר בשנת 2025 עם ירידה נוספת של בערך 3.0%. תנועה זו מצביעה על כך שהבנקים לא נסוגו מתפקידם החברתי, אלא הם התאימו מחדש את ההוצאות כך שיתאימו לסיכונים גבוהים יותר, ירידת שולי העסקים, והצורך לנהל בצורה זהירה יותר את הנזילות וההון. ובמונחים כלכליים, אנחנו עומדים מול המשך המחויבות עם צמצום בהתפשטות.

באופן שבו מחולק ההוצאות בשנת 2025, סברי רואה זאת כנושא חשוב; שכן תחום הסיוע והסיוע ההומניטרי קיבל 27%, כלומר כ-1.98 מיליון דולר, לפניו תחום החינוך ב-24%, שהוא שווה ערך לכ-1.79 מיליון דולר. כמו כן זכו תחום יצירתיות הנוער ובריאות וסביבה ל-16% כל אחד, כלומר כ-1.17 מיליון דולר לכל תחום, בעוד ש-5% הלכו לפיתוח הקהילתי, והשאר לתחומים כמו תרבות ואומנות, והעצמת נשים, ילדות ואנשים עם צרכים מיוחדים, או ספורט.

מבחינה כלכלית, חלוקה זו מעידה על כך שהבנקים הפנו את התערבויותיהם לצמצום הזעזוע החברתי בטווח הקצר דרך סיוע, תוך שמירה על השקעה לטווח הארוך בהון האנושי דרך חינוך וצעירים. וזהו נושא מרכזי, שכן ההוצאות החברתיות היותר אפקטיביות אינן זו שמקיימת את הצורך הנוכחי בלבד, אלא גם מה שמעלה את יכולת החברה להחלים וליצור בעתיד. כמו כן, תמיכת הבריאות והסביבה מחזקת את היציבות החברתית ומפחיתה עלויות עתידיות על המשפחות והכלכלה המקומית.

ד"ר סברי טוען כי תרומות הבנקים, למרות חשיבותן, יש לראותן ככוח סיוע ולא כתחליף למדיניות ציבורית או השקעה פיתוחית רחבת היקף. אבל בהקשר הפלסטיני, כאשר רמות חוסר הוודאות עולות, שמירה על הוצאות חברתיות שנתיות קרובות ל-7-8 מיליון דולר נחשבת לאות ה שמצביע על כך שהמגזר הבנקאי עדיין משחק תפקיד העקף על תיווך פיננסי לתרומה ליציבות חברתית וכלכלית. וההשפעה החשובה כאן אינה מעודדת את הערך הכספי בלבד, אלא גם הולכת משאבים לאדווקציות על היציבות והכבוד וההון האנושי.