האם ההתנגדויות באיראן ישפיעו על מסלול המו״מ עם ארצות הברית?

סדנאוז - עמדותיהם של כמה דמויות באיראן שיקפו פילוגים והתנגדויות לנהל שיחות עם ארצות הברית, אך הן לא יספיקו בפני עצמן לעכב את תהליך המו״מ.

לאחר שבועות מאז פרוץ מלחמת ההתקפה האמריקנית והישראלית על איראן ב-28 בפברואר, הגיעו וושינגטון וטהראן להסכם להפסקת אש באפריל. וב-17 ביוני, חתם שני הצדדים על מזכר הבנות, אחריו ערך משלחת איראנית בראשות יו״ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבף מו״מ עם משלחת אמריקנית בראשות סגן הנשיא ג׳יידי ואנס בשווייץ, בתיווך פקיסטני וקטרי, במאמץ להגיע להסכם סופי שיסיים את המלחמה.

אך סביר להניח שתהליך המו״מ יתמודד עם הרבה מכשולים, לאחר מלחמה קשה שהשפעותיה נמשכו לגבולות שונים של האזור, בהן הכירה איראן את יכולת השפעתה על הכלכלה העולמית דרך סגירת מצר הורמוז, בעוד נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מחזיק את חרב הפעולה הצבאית מונפת עליה במקרה של כישלון.

עם זאת, ההתקדמות של שני הצדדים להבנה נדירה לאחר כחצי מאה של קשרים מתוחים, לא הצליחה להימנע מקיצי ההתקפה בארצות הברית.

באיראן, התעוררו התנגדויות למו״מ ישיר עם האויב המושבע של המדינה מאז ניצחון המהפכה שהפיל את שלטון השאח בשנת 1979, שהעביר את טהראן ממצב של בעל ברית למערב וחבר לארץ ישראל, לרפובליקה אסלאמית שרואה בוושינגטון "השטן הגדול".

ואמר המרצה באוניברסיטת "ייל" האמריקאית, ארש עזיזי, "יש בהחלט קבוצות שמתנגדות נחרצות לשיחות ולכל וויתור עם ארצות הברית".

והוסיף: "אך אני רואה שהם חסרים את הכוח המוסדי הנדרש לעכב את השיחות או לעשות מספיק כדי להשפיע על תוצאותיהן".

"אחדות חיובית"

עם פרסום הידיעות על ההבנה בין וושינגטון וטהראן, קיבלה קבוצת אנשים ב-13 ביוני, תנועה מצומצמת אך לא רגילה, מחוץ למשרדי מחלקת החוץ בעיר משهد. והם חזרו על סיסמאות נגד קאליבף ושר החוץ עבאס עראג'י, שמנהיגים את המו״מ.

כמו כן, הגיעו דיווחים על התנגדות מכמה מהאחראים, הבולטים שבהם היה השמרן הקשוח סעיד ג׳לילי, שמילא בעבר את מזכירות המועצה העליונה לביטחון לאומי ולחם במו״מ לגבי התיק הגרעיני.

אולם, ההנהגה האיראנית העליונה אישרה את הסכמתה למסלול המו״מ.

ואמר המנהיג העליון, מוג׳תבא ח'אמנאי, בהודעה דרך הטלוויזיה הרשמית לאחר החתימה, כי הוא הסכים למזכר ההבנות למרות שזה היה לו "רקע שונה", והדגיש כי המו״מ הישיר עם וושינגטון, איננו אומר להיכנע לדעותיה ולדרישותיה.

וח'אמנאי לא הופיע בפומבי מאז נבחר במרץ, מחליף את אביו עלי שנרצח בתחילת ההתקפות האמריקניות והישראליות ב-28 בפברואר.

כמו כן, קאליבף הגיב לביקורות הפנימיות, באומרו בהודעה דרך פלטפורמת "איקס", כי מגיש בטלוויזיה הרשמית, קיווה שייסגר שדה התעופה של טהראן כדי שהמו״מ לא ייצא לשווייץ.

והרגיש שזה היה אומר "שפיכת יותר דם" בלבנון, שם حزب الله מנהל מלחמה עם ישראל שממשיכה בזוועותיה.

בציון לכך שהשיחות מקבלות את ההסכמה של הקשוחים מהצבא, אמר מפקד כוחות קודס במשמרות המהפכה, אסמעיל קאני, כי יש לשבח את עראג'י וקאליבף.

והוסיף בשיחה נדירה בטלוויזיה, כי "האחים שעומדים מאחורי פלטפורמות השיגור... והאחראים שיושבים לשולחן המו״מ" מאוחדים ב"התנגדותם".

ואמרה המנהלת לתוכנית המזרח התיכון וצפון אפריקה ב"צ'אטאם האוס", סנאם ווקיל: "אני לא חושבת שהקשוחים נמצאים עכשיו במעלה היד החזקה באיראן".

ודיברה על "אחדות חיובית לתת למו״מ הזדמנות ולבחון עד כמה הנשיא טראמפ מעוניין להגיע להסכם".

"שינויים במערכת"

במהלך פסגת ה-G7 שהתקיימה בצרפת, התפלא טראמפ כמה פעמים על ההנהגה האיראנית, והגדיר את האחראים האיראניים כ"חכמים" ו"מאוד רציונליים" ו"לא קנאים".

ואמר כי "הקבוצה הראשונה (שקשורה למנהיגים) עזבה כמו שהקבוצה השנייה עזבה, ומצאנו שהקבוצה השלישית (מורכבת ממנהיגים) מאוד חכמה... סיימנו בהגעה להסכם".

מנגד, אמר ואנס כי וושינגטון מאמינה עתה ש"הקשוחים" הבינו שהם עושים "שגיאה" בגישתם כלפי ארצות הברית, והוסיף כי "הפרגמטיסטים בתוך המפלגה האיראנית, שמעוניינים באמת לשנות את יחסיהם עם המזרח התיכון והעולם, הם אלו שמקבלים את ההזדמנות".

וראוי לציין שעראג'י וקאליבף שמו לב שאינם יבזבזו את האינטרסים של איראן, והימנעו מלצלם תמונה עם ואנס בשווייץ, היא הייתה נכנסת להיסטוריה הפוליטית, אך מהווה חומר נפוץ למתנגדי המסלול המו״מ עם וושינגטון בפנים.

במהלך כהונתו שנמשכה כמעט ארבעה עשורים, היה עלי ח'אמנאי, המנהיג העליון והיורש של האימאם המייסד חומיני, הקול האחרון במדיניות העליונה של המדינה, והעדפת ההחלטה הסופית בכל צעד אסטרטגי; אולם לאחר רציחתו ורצח רבות מהדמויות המובילות האיראניות במהלך המלחמה, עדיין לא הובהר מהי מהות המבנה הפוליטי החדש, ואופן קבלת ההחלטות במערכת הפוליטית האיראנית המתפשטת בעצם.

וקבוצת המשבר הבינלאומית ראתה שהמערכת המנהיגותית "הופרעה כעת בצורה חמורה, בגלל רצח רבים מהמובילים שלה... בנוסף לפחד המתמשך ממכות נוספות".

וערזיזי ראה ש״אנטי-אמריקנית נותרה עמוד תווך מרכזי של שלטון, אך" המנהיגים החדשים פחות אידיאולוגיים מאשר (עלי) ח'אמנאי ועלולים להמשיך לבצע שינויים".

אך הוא העדיף "שזה יהיה תהליך ארוך והדרך תהיה קשה ותוצאותיה אינן ברורות".

ותשומת לבו של ווקיל הייתה ש"הקשוחים נמצאים" גם בוושינגטון וגם בטהראן, והוסיפה "אך באיראן, קל יותר להשתיק אותם".