המכון מאס בשותפות עם בנק פלסטין ערך מפגש שולחן עגול תחת הכותרת "סקטור האנרגיה בפלסטין בין עליית המחירים לפתרונות אפשריים"

SadaNews - המכון לחקר מדיניות כלכלה פלסטיני (מאע”ס) בשותפות עם בנק פלסטין ערך את מפגש שולחן העגול השלישי לשנת 2026 לדון על "סקטור האנרגיה בפלסטין: בין עליית המחירים לצורך במציאת פתרונות אפשריים", במשרד המכון ובאמצעות טכנולוגיית הזום.

את המפגש ניהל רכז המחקר במכון ד"ר סמאח חלאק, והכין את המסמך הרקע החוקר במכון סברי יעקביה, בעוד שמנהלי מחלקת התקשורת והמידע במשרד הכלכלה הלאומי עומר קבהא, והנדסאי נאנל אבו רב, מנהל המרכז הפלסטיני לחקר אנרגיה וסביבה ברשות האנרגיה ומשאבים טבעיים, וחאלד סרחנה, מזכיר איגוד בעלי דלקים, הגישו את הערותיהם ומועדי הדיון על המסמך.

בתחילת המפגש, ברך המנהלים הכללי של משרד מאע”ס ד"ר פראס מלחם את המשתתפים מהתחום והנציגים השונים והדגיש את חשיבות דיון האתגרים הקשורים לסקטור האנרגיה לאור המצב הכלכלי הנוכחי ומה שהוא גורס על הכלכלה הפלסטינית. הוא הזכיר כי מפגש זה מתקיים כהמשך למאמצי המכון לספק פלטפורמת דיאלוג המאחדת בין יצרני החלטות, מומחים ונציגי הסקטור הפרטי, מה שיסייע לפתח מדיניות והמלצות מעשיות המחזקות את אבטחת האנרגיה ומגבירות את יכולת הכלכלה הלאומית להתמודד עם זעזועים. כמו כן, הוא הודה לבנק פלסטין על תמיכתו במפגש, כהצהרה על תפקידו לתמוך בכלכלה הפלסטינית ולאמונו בחשיבות חיזוק אבטחת האנרגיה והמעבר ההדרגתי לאנרגיה חלופית, בהתאם לדרכי הפיתוח המודרניות.

לפי הבנק, תמיכתו במפגש שולחן העגול שנערך על ידי המכון לחקר מדיניות כלכלה פלסטיני, מנוגדת לאמונתו בחשיבות חיזוק סוגיות כלכליות ותחומיות חיוניות, בראש ובראשונה סקטור האנרגיה וביציבותו, שמציג כרכיב בסיסי לחיזוק עמידות הכלכלה הלאומית ולהגברת יכולת ההתמודדות עם אתגרים ומשברים, והדגיש כי ההשקעה בידע ובחלפת ניסיון בין יצרני החלטות, מומחים וסקטור פרטי מסייעת בפיתוח פתרונות מעשיים ומדיניות אפקטיבית שתומכת במעבר הדרגתי למקורות אנרגיה חלופיים ומשיגה צמיחה כלכלית יותר ברת קיימא.

בתורו, הציג החוקר יעקביה במצגת שלו כי המסמך שואף לנתח את הסיבות המבניות והמצביות המסתתרות מאחורי עליית מחירי הדלק בשוק הפלסטיני, ולהבין את מנגנוני העברת ההעלאות לכלכלה המקומית, בנוסף להעריך את השפעותיהן הכלכליות והחברתיות על רמות המשפחה והסקטורים הכלכליים כמו גם על החברה בכללותה, ומה שיסייע בנוסח תגובות יותר אפקטיביות להתמודדות עם התנאים הנוכחיים. הוא ציין כי המסמך מבוסס על ההנחה כי ההסתמכות המתמשכת על מקורות אנרגיה מסורתיים מיובאים משאירה את הכלכלה הפלסטינית תחת סיכון עקבי ולחץ כלכלי וגיאופוליטי חיצוני, ומה שעולה מכך זעזועים במחירים שמשפיעים ישירות על עלויות המחיה, הייצור וההובלה. יעקביה הבהיר כי ההשפעה של תופעה זו גוברת לאור ההסתמכות על ייבוא של כ-86% מהצרכים החשמליים מהצד הישראלי, יחד עם ההסתמכות החצי מלאה על ייבוא דלקים דרך השוק הישראלי, מה שעושה את הכלכלה הפלסטינית חושפת במיוחד לתנודות מחירי הנפט והאנרגיה בקנה מידה עולמי, ומחזק את החשיבות להרחיב בהדרגה את השימוש במקורות אנרגיה חלופיים כדי לתמוך באבטחת האנרגיה ולצמצם את הפגיעות של הכלכלה הפלסטינית לזעזועים חיצוניים.

החוקר הראה כי שיעור ההסתמכות על אנרגיה מיובאת בפלסטין הגיע לכ-84.3% בשנת 2024, מה שמעיד על מגבלה ביכולת הייצור המקומית של אנרגיה, דבר שמגביר את השפעת הכלכלה הפלסטינית לתנודתיות מחירים ולמהמורות גיאופוליטיות הקשורות לשרשרות אספקה חיצוניות. הוא ציין כי סקטור התחבורה היה הצרכן הגדול ביותר של דלקים בשנת 2024, בעוד שהסקטור הביתי צרך את השיעור הגבוה ביותר של חשמל וגז, והדגיש את חשיבות הרחבת ההשקעה במערכות אנרגיה מתחדשות, הנחשבת לאחת ההתערבויות האסטרטגיות הנדרשות לחיזוק ההשתתפות של מקורות מקומיים במיקס האנרגיה הפלסטיני והפחתת ההסתמכות על אנרגיה מיובאת, במיוחד לאור עליית מחירי הדלקים והגברת הסיכון לעבור זעזועים במחירים לסקטור החשמל.

החוקר הציג את ההשפעות של עליית מחירי הדלקים על הכלכלה הפלסטינית, והדגיש כי ההסתמכות כמעט מוחלטת על ייבוא דלק מהצד הישראלי הופכת את השוק המקומי לפגיע מאוד לתנודות מחירי הנפט העולמיים. הוא ציין כי העליות האחרונות במחירי הדלקים השפיעו ישירות על עלויות ההובלה, הייצור ורמות המחירים, בזמן שהיכולת של הממשלה לתת תמיכה הולכת ויורדת לאור המצב הכלכלי ועצירות כספי ההפקעה.

החוקר סיים את מצגת עצמתו בהצגת مجموعة של התערבויות שיכולות לתרום לצמצום השפעות עליית המחירים המהירה של הדלקים ולהקל על השפעותיהם הכלכליות והחברתיות, שכוללות התערבויות קצרות טווח לחזק את הפיקוח על השווקים, הכוונת התמיכה לקטעים הפקתיים ביותר נפגעים, והבטחת אבטחת שרשרות האספקה. בהתחשב בטווח הביניים, המסמך מציע לשאוף לגביית מס הדלקים (הבלו) באופן מקומי על ידי לחיצות על הצד הישראלי, בתמיכה ובמאבק בינלאומי, כדי ליישם את ההסכמות שהושגו בשנת 2019 בין המשרדים הכספיים הפלסטינים והישראליים בנושא רכישת הדלק במחיר הקבוע מבלי לשלם את מס הבלו. כמו כן קיימת חשיבות להרחיב את היכולות האחסון והמאגר האסטרטגי לדלק, ולחזק את ההסתמכות על מערכות אנרגיה סולארית ורכבים חשמליים.

בטווח הארוך, המסמך קרא לאמץ מדיניות יותר ברת קיימא לחיזוק אבטחת האנרגיה, באמצעות חקירת האפשרות לגוון את מקורות ייבוא הדלק וצמצום ההסתמכות הבלעדית על השוק הישראלי, דרך חיפוש בדרישות טכניות, פוליטיות וחוקיות הנדרשות לפתיחת ערוצי ייבוא חלופיים מהשווקים הזרים בעתיד.

בהתייחסו למסמך, קבהא אישר כי נושא האנרגיה הפך לחלק חיוני ממערכת אבטחת הכלכלה הלאומית, לאור השפעתה הרחבה על מגוון הסקטורים הכלכליים, ולא רק על סקטור האנרגיה בלבד. הוא ציין כי האתגר לא מוגבל להסבר על הסיבות לעליית המחירים, אלא מדובר בבניית כלכלה פלסטינית יותר גמישה ומסוגלת להתמודד עם זעזועים. הוא הוסיף כי משרד הכלכלה הלאומית ממשיך לפתח את המסגרת החוקית והרגולטורית המסדירה את השוקים לחיזוק היעילות שלהן ולעמידה בפני המשברים, במסגרת חזון אסטרטגי אשר שואף לחזק את גמישות הכלכלה הלאומית ולהשיג רמה גבוהה יותר של אבטחת אנרגיה.

באופן דומה, אבו רב ציין כי פלסטין מחזיקה במקורות אנרגיה רבים, בכלל זה הנמצאים ברנטיס, גם את הנפט הסלעי הממוקם בדרום, אולם המגבלות והכיבוש הישראלי מונעים מהפלסטינים להפיק תועלת מהם, והוא ציין כי התנודות בשווקי האנרגיה אינן דבר חדש, ולהזכיר את העלייה החדה במחירי הנפט בשנת 2007 כאשר עלה מחירן של הבארל מעבר ל-140 דולר, אשר מהווה הצדקה לצורך לאמץ מדיניות שתשפר את ההשקעה במקורות אנרגיה ותתמוך באבטחת האנרגיה הפלסטינית.

בתורו, סרחנה הסביר כי תחנות הדלק בפלסטין פועלות בהתאם לרישיונות والליכי אספקה המאורגנים על ידי הרשות הכללית לדלק, המופקדת גם על רכישת הדלק מהצד הישראלי לאור היעדר מאגר אסטרטגי פלסטיני. הוא הציין כי מחירי הדלקים מושפעים מהשווקים העולמיים וההתפתחויות הבינלאומיות, והבהיר כי מחסור באספקה ממצב את האתגר המתמיד המחייב פתרונות ממשלתיים, והדגיש את הצורך לטפל באתגרים העומדים על הפרק במטרה לחזק את היציבות והיעילות של הסקטור.

במהלך התערבויותיהם, הדגישו המשתתפים את חשיבות ארגון סקטור הדלקים והבטחת מדיניות ממשלתית יציבה המחזקת את אמון המשקיעים ומעוררת השקעות בו, והדגישו את הצורך להילחם בהברחות ולداء באתגרים המונעים את הסקטור. הם קראו גם להפעיל תפקיד הבנקאות בהתמחות במיזמים הקשורים לאנרגיה ודלקים, ולחזק את השותפות בין שני הסקטורים הציבוריים והפרטיים כבסיס החיוני לפיתוח הסקטור ולשיפור היעילות שלו.