כך ישראל מאפשרת ייצוא מוצרי ההתנחלויות לאירופה

סדה ניוז - הוּגשה דו"ח עדכני ממכון "גלובל אקו" להלכה שמציג כי מוצרים חקלאיים ומזוניים מההתנחלויות הישראליות המוקמות על שטחים פלסטיניים הכבושים מיוצאים לשווקים האירופיים ונמכרים לעיתים קרובות כמוצרים ישראליים, למרות שהייצור שלהם התבצע בתוך השטחים הכבושים. זאת בזמן המדגיש מדינות אירופיות כי יהודה ושומרון וירושלים המזרחית ורמת הגולן הם שטחים כבושים לפי החוק הבינלאומי, ואינם חלק מישראל המוכרת באופן בינלאומי.

הדו"ח מבהיר כי הבעיה אינה רק עקבית עם תמרים, אלא כוללת גם פירות הדר, אבוקדו, טחינה ומוצרים חקלאיים ומזוניים נוספים המיוצאים לאירופה תחת קטגוריות שאינן משקפות את מקום ייצורם האמיתי. על פי מחקר שביצע המכון וכלל מעל 5900 משלוחים חקלאיים למדינות האיחוד האירופי, בריטניה, נורווגיה ושוויץ, 17.9% מהמשלוחים האלו הגיעו באופן מלא או חלקי מההתנחלויות, שיעור שמתוך המחברים מצד הדו"ח נחשב אומדן שמרני כי הוא מתבסס רק על מסמכי השילוח הרשמיים.

חלק גדול מהמשלוחים הללו נכנס לאירופה דרך הולנד, צרפת, גרמניה, בלגיה וסלובניה, והולנד לבדה לקחה כמעט חצי מכמויות המשלוחים הנכללים בחקירה.

הדו"ח מצביע על כך שאחת מהבעיות הבולטות ביותר היא המיון של מוצרי ההתנחלויות כ"תוצרת ישראלית", מה שמאפשר להם להנות מהקלות ומפשטות מכסיות הניתנות על ידי הסכמי סחר בין האיחוד האירופי לישראל, כאשר החוקים של האיחוד האירופי אוסרים על כך שההקלות הללו יכללו מוצרים המיוצרים בהתנחלויות, אם כי הדו"ח תיעד מקרים רבים בהם לקחו מוצרי ההתנחלויות את אותו טיפול מועדף המיועד למוצרים המיוצרים בתוך גבולות ישראל המוכרת באופן בינלאומי.

הדו"ח מגלה כי הסתרת המקור האמיתי נעשית באמצעים שונים, ביניהם שימוש בקודי דואר שמקורם בהתנחלויות בשטחי יהודה ושומרון, או רישום כתובות ישראליות אחרות במקום אתרי הייצור בפועל, או ערבוב מוצרים מההתנחלויות עם מוצרים ישראליים אחרים במהלך תהליכי אריזת וייצוא משותפים, מה שמקשה על המעקב אחרי מקורם האמיתי.

החקירה התבססה על ניתוח של מעל 30 אלף מסמכי ייצוא למוצרים חקלאיים במהלך שמונה שנים, בנוסף לנתונים ממשלתיים, חקירות שטח וריאיונות עם אנשי מקצוע בתחום. התוצאות הראו ש-17.2% מתוך יותר מ-5900 משלוחים לאירופה הגיעו מההתנחלויות, והאחוז עולה ל-19.2% במדינות האיחוד האירופי, עם אפשרות לכך שהאחוזים בפועל גבוהים יותר בגלל הקושי לחשוף את המקור האמיתי של חלק מהמשלוחים.

בנוסף, בדיקה של יותר מ-2000 חשבוניות גילתה ש-16.7% מהמשלוחים סווגו בטעות או במכוון כמוצרים ישראליים כדי ליהנות מההקלות המכסיות, בסך של 13.1 מיליון אירו. הדו"ח מציין כי הממשלה הישראלית פיצתה את המוצאים הכספיים עבור תשלומי מכס שבוטלו מאוחר יותר בסכום שיגיע לכ-63 מיליון אירו בין השנים 2005 ל-2024, מה שהגביל למעשה את השפעת התשלומים הללו.

הדו"ח גם מצביע על כך שק شهادות החקלאות האורגנית ובריאות הצומח עבור מוצרי ההתנחלויות לפעמים מוענקות בצורה שאינה תואמת את כללי האיחוד האירופי, עם זאת הן מתקבלות על ידי חלק מהמכסים האירופיים, מה שמחליש את האפקטיביות של מערכות הבקרה הקיימות.

הדו"ח מסכם בכך שנכנסת את המוצרים האלה לשווקים האירופיים תחת הכינוי "מוצרים ישראליים" מטעית את הצרכן האירופי לגבי המקור האמיתי, ומעניקה להם יתרונות מסחריים שאינם אמורים להיות להם לפי הכללים האירופיים.

למרות העמדות האירופיות המוצהרות המתנגדות להתנחלות, הדו"ח מבהיר כי הטלת איסור כולל על מוצרי ההתנחלויות נתקלת במכשולים משפטיים, פוליטיים ומעשיים. מדיניות הסחר בתוך האיחוד האירופי מנוהלת באופן קולקטיבי ודורשת הסכמה רחבה בין המדינות החברות, כמו גם שיש מחלוקות בין המדינות האירופיות לגבי אופן ההתייחסות לישראל, כאשר מדינות מסוימות קוראות לחזק את המגבלות המסחריות ואילו מדינות אחרות מסרבות לבצע צעדים שיכולים להתפרש גם כעונש פוליטי או לפגוע ביחסים הכלכליים הקיימים.

הדו"ח מציין כי המערכת המכנית האירופית מסתמכת במקרים רבים על הצהרה עצמית מצד המייצאים כדי לקבוע את מקור הסחורה, מה שמייצר פרצות שמאפשרות למוצרים מההתנחלויות לחדור בתוך רשתות אספקה רחבות מבלי לחשוף את מקורם האמיתי. כמו כן, ריבוי שלביי הייצוא ואריזות מחדש בתוך מדינות אירופיות שונות מגביר את הקושי לעקוב אחרי המקור האמיתי של הסחורות, אפילו עבור המכסים השבועיים שמשתמשים בטכנולוגיות מתקדמות, והגביל את יכולת האיחוד האירופי להבחין בצורה מחמירה בין המוצרים הישראלים לבין המוצרים מההתנחלויות.