מספר סיבות גורמות לשקלים להיחלש מול הדולר.. מתי יעלה שער החליפין על 3 שקלים?

מיוחדות ל"סדאנואס" - השאלה אינה אם זה יקרה, אלא מתי זה יקרה. מספר סיבות פוליטיות וכלכליות השפיעו והחלו להניע את השקל כלפי מטה מול הדולר, ואנחנו קרובים מאוד לכך שער הדולר יעבור את רף ה-3 שקלים.

אומר מומחה בבנקאות ובעניינים פיננסיים מוחמד סלאמה ל"סדאנואס" ששער הדולר מול השקל לפי הנתונים הקיימים בשלב זה נע בין 2.90 שקלים ל-3.10 שקלים, ומבהיר כי מפת הניתוח הטכני במידה של מדידת הטלטלה במחיר או הקשר הכפול בין המטבעות מצביעה על כך שהתנועה בין המחיר הנמוך לגבוה עשויה להגיע לטווח של 1700 נקודות. הוא מציין כי השוק לא יכול לנוע במהלך שלושה שבועות באזור נמוך יותר מהטווח הזה.

הוא מוסיף "הממוצע הנורמלי למדידת רמת הטלטלה בתקופה בינונית, שתהיה בין שלושה לחמישה חודשים, מצביע על טווח של 1700 נקודות. לכן סלאמה מעריך כי שער הדולר יישאר בתקופה הקרובה בטווח זה (2.90 עד 3.10 שקלים), עם תשוקה לעלייה נוספת בהתאם להתפתחויות.

והוא ממשיך ואומר "שער הדולר מול השקל על פי הנתונים הקיימים לא צריך לרדת מתחת ל-(2.85-2.88 שקלים), בעוד שהמחיר הגבוה האפשרי הוא טווח של 3.10 שקלים לדולר, עם סבירות לבניית בסיס טכני שיביא לעלייה נוספת." הוא מציין כי הניתוח הטכני הנוכחי מצביע על כך שאם שער הדולר שומר על רמה של 3 שקלים למשך יומיים, הוא יהווה בסיס להמשך עלייה. הוא מוסיף "אם שער החליפין נסגר במשך יומיים ברציפות מעל 3 שקלים, הוא יגיע לנקודה שיהיה קשה לרדת ממנה שוב במשך זמן רב. הדינמיקות שמביאות למעלה החלו לאסוף נקודות שמובילות את המחיר למעלה, יהיה קשה לחזור לרמות החליפין הקודמות, שכן המחיר הזה מקבל יותר אמון ותמיכה ופותח את התיאבון לעליות", ומאמין שהירידה במחיר ל-2.80 שקלים לאחרונה גילמה את השגת שלב רוויה בכוח השקל, מכיוון שהכלכלה הישראלית לא יכלה לעמוד במצב זה, בנוסף לכך שמבחינה טכנית הוא הגיע לנקודת רוויה שהשוק הגיב עליה, ולא הייתה זו תיקון, שכן לפני תקופה שער החליפין הגיע ל-2.98 שקלים עלייה מ-2.80 שקלים, וזוהי הייתה תהליך תיקוני, אך שער החליפין שוב חזר לירידה וכעת הוא נמצא בשלב עלייה נורמלית ולא תיקונית כתוצאה מכמה גורמים.

הוא אומר "הניתוח הטכני מצביע על תחילת שלב עלייה לדולר מול השקל עשוי להיות איטי, אך הוא כמעט מתמשך. הטלטלה היא תכונה שתישאר קיימת אך הכיוון הכללי הוא כלפי מעלה".

הוא מוסיף "עשויים להגיע רמות חליפין בימים הקרובים ל-2.98 שקלים, ובמהלך שבוע הוא מנסה להגיע ל-3 שקלים", תוך שהוא מציין כי שלב ההגעה לשער החליפין של דולר שיתעלה על 3 שקלים כבר קרוב. והוא ממשיך "החדשות לגבי ירידת השקל יגיעו בזהירות".

בנוגע לגורמים המניעים את השקל כלפי מטה מול הדולר, סלאמה אומר שהסיבה הראשונה היא המשך הסיכונים האסטרטגיים לפי קריאה ישראלית למרות שהאמריקאים והאיראנים הגיעו להסכם המסלול לסיום המלחמה.

הוא מציין כי חלק מכוח השקל היה מבוסס על תחזיות המומחים שסיום המלחמה הזו יסייע בהסרת סיכונים אסטרטגיים ביטחוניים הניצבים בפני "ישראל", אך זה לא קרה אלא ההפך למרות ההסכם האיראני-אמריקני. הוא מציין שההסכם נתן אותות פנימיים בישראל על הידרדרות מעמדה מול ארצות הברית, מכיוון שהרוב של סעיפי ההסכם עם איראן אינו משרת את "ישראל", והוסיף שהחלק הגדול מכוח השקל בתקופה האחרונה התבסס בתהליך הצעת מחיר על הסרת הסיכונים הגיאופוליטיים לאחר מלחמה זו, ולא הגעת לכך תגרום לכך שהשווקים יעריכו מחדש את שער החליפין ויורידו מכוח השקל.

הוא אומר "כאשר אנו מנתחים את מרכיבי ההפחתה בכוח השקל, הנקודה החשובה כיום היא הערפל הגיאופוליטי המקיף את ההסכם ואת עתיד הקשר האמריקאי-ישראלי", ומצביע על כך שהשווקים ריכזו גם את עניין השגת שינוי בבחירות הישראליות על ידי ניצחון האופוזיציה, מה שנותן אותות לגבי קרבה לסיום ממשלת בנימין נתניהו, בנוסף לקיום עימותים בתוך החברה הישראלית שמתקרבת לפיצוץ סכסוכים חברתיים חמורים כמו סוגיות גיוס וכדומה.

הסיבה השנייה להעלאת הדולר מול השקל היא המדיניות המפוקפקת שהפדרל ריזרב האמריקאי נוקט, שהעביר רמזים לגבי כוונתו להקפיא את שיעור הריבית או להעלות אותה במהלך התקופה הקרובה, ולא להוריד אותה.

הוא מוסיף "הפדרל ריזרב האמריקאי העביר רמזים לגבי הכיוונים הפיננסיים שלו, אם יש כוונה להעלות או להוריד את הריבית, הוא היה מעביר רמזים לתכנון הסביבה הכלכלית להחלטה שקשורה לפוליטיקה المالية, אך הוא כבר לא רוצה בכך, שכן השווקים מושפעים מאותם רמזים כך שכשהריבית הועלתה או הופחתה, השווקים כבר ספגו את אותם רמזים קודמים.

הוא מוסיף "הפדרל לא רוצה לקבוע את החלטתו על סמך רמזים המועברים מראש", תוך שהוא מציין שזה מפחית משקיפות הפדרל ומגביר את הערפל בשווקים עקב חוסר בהירות במדיניות הפיננסית ויוצר מצב של חוסר ודאות", הוא מציין שהמנצחים במצב זה הוא הדולר האמריקאי, שכן המשקיעים נוטים לעבר המטבע החזק. והוא אומר "הדולר לא שייך רק לארצות הברית, כי כ-58% מההגדרות המטבעיות בבנקים המרכזיים ברחבי העולם הן בדולר שנחשב למטבע הראשון של העולם".

סלאמה מסיים בשתי סיבות, הקשורות במדיניות הפדרל האמריקאי שהובילו לעליית ערך הדולר, שהיא הראשונה נוגעת לדבר הפדרל על ערך האינפלציה, שכן הוא רואה שקיים סיכון בשלב זה להפחית את הריבית, תוך שמירה על ניכוי אפשרי להעלאתה מאוחר יותר, והשנייה נוגעת להעלאת רמת הערפל בעניין המדיניות המוניטרית, מה שמגביר את הפרמיה על הסיכונים.

בין הגורמים המניעים את השקל כלפי מטה הן כוונות הבנק המרכזי הישראלי להפחית את שיעור הריבית, מכיוון שפה מדיניות הפחתת הריבית מובילה להפחתת עלות האגרות המקומיות הישראליות, כלומר עלות ההלוואות, ולכן חברות הדירוג האשראי הבודקות את המדינה, כלומר עלות ההלוואות היא ההיבט הראשון שיהיה נוכח בהחלטותיה, כאשר כאשר הסיכון של המדינה גבוה זה אומר שהסיכוני האשראי גבוהים, מה שאומר כי באמצעות ההלוואות יהיו גבוהות. הוא מוסיף "כעת אנו נמצאים בתקופה של הפחתת ריבית, וזה מפחית את עלות המימון, כמו שהנקודה לסיום המלחמה התנדפה בהתאם לרצון הישראלי, והפעם הפרמיה על שערי הריבית לא עלתה, אך היא לא ירדה לרמה מסויימת שנכון לנתונים החדשים."