הערבים והבחירה בין הרע - איראן - והרע יותר - אמריקה וישראל

וושינגטון ותל אביב אינן כנות בסיפור שלהן לגבי הסיבה להתקפה על איראן, כמו הטענה כי המטרה היא שלום באזור ובעולם, או משום שכֵּהאמירוּפה נתּמכת בטרור ונראה כיּה ברשותה נשק גרעיני. והאמת היא ששתי המדינות הן האחרונות שיש להן זכות לדבר על שלום או על אכפתיות ליציבות וביטחונן של מדינות האזור ובפרט המדינות הערביות.

מנגד, הסיפור של טהרן אינו נכון גם הוא בכל מה שהעלתה מהססוגים מאז 1979 לגבי עוינותה לוושינגטון, ומאמציה לעקור את ישראל מהקיום, וכמובן להכחיש את תאבונה באזור, ובפרט במפרץ שהיא מתעקשת לכנותו "המפרץ הפרסי". כמו כן, היא אינה כנה בטענה שלה בדבר תמיכתה בכוחות ההתנגדות והשינוי בעולם הערבי לטובת העמים; אחרת, למה מוענקת התמיכה דווקא לכוחות השיעים או למי שמבצעים את מדיניותה?

והאמת היא שצדדים אלה נאבקים על הגנת האינטרסים שלהם וחיזוק השפעתם במזרח התיכון, וכל זה על חשבון המדינות הערביות שהן אובייקט הסכסוך ולא צד בו, והן צריכות לבחור בין הרע שהוא איראן והרע יותר שהוא הברית האמריקאית-ישראלית.

עם זאת, ובניגוד לנזקים שאיראן גרמה במדינות הערביות, הם פחותים מהסכנה שמייצגת הברית הישראלית-אמריקאית, ובخصوص אם היא תנצח במפגש האחרון הזה.