אסון סביבתי בעזה: 33.2 מיליון טון של פליטת פחמן דו חמצני

סאדנאוס: הסוכנות המרכזית לסטטיסטיקה הודיעה בהודעה משותפת עם רשות איכות הסביבה, כי פליטת הפחמן הדו חמצני כתוצאה מההתקפה הישראלית על רצועת עזה הגיעה ל-33.2 מיליון טון של פחמן דו חמצני, מספר עצום השווה לכלל הפליטות השנתיות של מספר מדינות.

בהודעה שפורסמה לציון היום הבינלאומי לסביבה היום חמישי, הובהר כי פליטות אלו שוות למה שמייצרות כ-7.6 מיליון מכוניות הפועלות על דלק במשך שנה שלמה, ומה שיכולות יערות בשטח של 133 אלף קילומטרים רבועים לספוג במהלך שנה אחת.

בהודעה צוין כי העלות ההרסנית הזו מחולקת בין פעולות צבאיות ישירות שגרמו לפליטה של כ-1.9 מיליון טון לבין העלות הפחמנית לפני ואחרי ההתקפה, הקשורה בהריסת הריסות ובשיקום המבנים והבתים ההרוסים.

עלייה חדה במחירי המים במשאיות בעזה העולה על 600%

בהודעה צויין כי הריסת רשתות המים בעזה הביאה לעלייה חדה במחירי המים, ובעיקר באלה המופצים באמצעות משאיות, כאשר מחיר כוס מים עלה לכ-211 שקלים בשנת 2025 בהשוואה ל-30 שקלים בשנת 2023, מה שמשקף החמרה של המשבר המימי והעומס הכלכלי על האזרחים.

הרס נרחב בתשתיות הביוב בעזה ואיום הולך ומתרקם על הבריאות הציבורית

כמו כן, רצועת עזה חווה קריסה כמעט מוחלטת במערכת הביוב כתוצאה מהנזק שנגרם ליותר מ-90% מהתשתית והרס כל תחנות הטיפול, בנוסף להרס נרחב של הרשתות (כ-1,545 קילומטרים) ו-47 תחנות שאיבה, ובמשך שהחשמל והדלק נקטעו לחלוטין, השירותים הופסקו לחלוטין, מה שהוביל לזרימת מים רעילים ברחובות ולהגברת הסיכונים הסביבתיים והבריאותיים ולהפצת מחלות.

החמרת הזיהום הסביבתי בעזה עם העלאת משבר הפסולת והריסות

רצועת עזה סובלת מהידרדרות סביבתית חמורה כתוצאה מהצטברות של כ-710 אלף טון של פסולת ביתית וכ-60 מיליון טון של הריסות الناتעות מהרס של יותר מ-330 אלף יחידות דיור, במציאות של קריסה כמעט מוחלטת של מערכת איסוף הפסולת והרס של 90% מציוד הרשויות המקומיות, מה שהוביל להפצת זיהום ומחלות והחמרת המשבר הסביבתי ומסיבוך מאמצי ההתאוששות.

הריסת 86% מהקרקעות החקלאיות ברצועת עזה

דו"ח עדכני של מרכז האומות המאוחדות לענייני לוויינים (UNOSAT) עד סוף יוני 2025 גילה כי ההתקפה הישראלית גרמה להריסות נרחבות במגזר החקלאי בעזה, כאשר נהרסו כ-86% מהקרקעות החקלאיות כתוצאה מהפגזות, מעקלים והזזת כלים צבאיים. נרשמו רמות גבוהות יותר של הרס בחלק מהאזורים, כשהאחוז של ההרס בצפון עזה עלה ל-94%. קריסה זו של המגזר החקלאי מהווה איום ישיר וחמור על הביטחון התזונתי של יותר משני מיליון תושבים ברצועה.

הפרות סביבתיות ישראליות מתגברות מאיימות על המערכות האקולוגיות בשטחי הגדה המערבית

בהודעה צוין כי בשנת 2025 זוהו עלייה בולטת בהפרות הסביבתיות הישראליות בשטחי הגדה המערבית, כאשר נרשמו 685 הפרות בהשוואה ל-535 הפרות בשנת 2024, ונרשמו עד אפריל 2026 (310) הפרות. מה שמשקף עלייה בהפרות על הסביבה הפלסטינית. ההפרות הללו מגוונות בין עקילת קרקעות חקלאיות, הרס עצים, פיצוץ מים מזוהמים וזריקת פסולת, בנוסף לנזק לתשתיות, מה שהוביל להידרדרות הולכת ומתרקמת של המערכות האקולוגיות ולאיום על הקיימות של המשאבים הטבעיים.

ההודעה המשיכה ואמרה כי מדינת פלסטין מתמידה להפעיל את התחייבותה לפי האמנה המסגרת של האומות המאוחדות לשינויי האקלים והסכם פריז, על ידי חיזוק הכנת והבצוע של דיווחים לאומיים, ובולטים בתוכם דוח התרומות המוגדרות לאומית (NDCs), ככלי מרכזי להנחות את העבודה בנושא האקלים, לחיזוק ההתאמת, לתמוך במדיניות הלאומית ולמשוך השקעות ירוקות.

הוא הוסיף: למרות האתגרים הסביבתיים והאקלים המתרקמים מתמידים, ההשתתפות של פלסטין בפליטות העולמיות של גזי חממה היא מוגבלת מאוד, כששיעור הפליטות הלאומיות הפלסטיניות מוערך בפחות מ-0.01% מסך הפליטות העולמיות, שזה שיעור כמעט שאינו נחשב בהשוואה למדינות התעשייתיות הגדולות. עם זאת, פלסטין נחשבת לאחת האזורים הפגיעים והנפגעים ביותר מההשלכות של שינויי האקלים, והמציאות הזו משקפת מצב של "אי צדק אקלימי", כאשר פלסטין נושאת את ההשפעות של משבר אקלימי עולמי על אף תרומתה המינימלית מאוד לגרום לכך.

בהודעה המשותפת נמסר כי רשות איכות הסביבה חתמה על חוזים לתמוך ביוזמות סביבתיות וחקלאיות עבור מספר מוסדות, במטרה לחזק את החוסן והפיתוח הקיימתי, להגן על המגוון הביולוגי, ולהתאים את השינויים האקלימיים, ולחזק את הקהילות המקומיות.

בהודעה הובהר שניתן תמיכה לתשעה מוסדות במסגרת היוזמות הללו, במסגרת החיזוק של הפעולה הסביבתית ברמה המקומית. כמו כן, מספר המועדונים הסביבתיים בבתי ספר בשטחי הגדה המערבית עלה ל-851 מועדון במהלך שנת הלימודים 2025/2026, בהשוואה ל-591 מועדון קודם, עם עלייה של 260 מועדונים בשיעור של 44%, דבר שמשקף את הצטברות המודעות הסביבתית בקרב התלמידים.

ההודעה ציינה את העליה בכוח החשמל של תאי השמש בפלסטין ל-400 מגה ואט עד סוף שנת 2025, בהשוואה ל-300 מגה ואט בשנת 2023, כמייצגת כ-8% מסך החשמל, במסגרת הכיוונים לחיזוק האנרגיה הנקייה וביטחון האנרגיה.

בהקשר דומה, מומן פרויקט משותף בין מגזרי המים והאנרגיה בסך 620 אלף דולר, המכוון להכין מחקרי תכנות ולתכנן מפת דרכים להשקעה במערכות אנרגיה סולארית עבור מתקני המים בעלי העדיפות.

בהודעה הוזכר כי העבודה נמשכת במסגרת פרויקט התאמה בשיתוף פעולה עם קואליציה ליטאית-אוסטרית, שכולל הכנת טיוטת חוק איכות הסביבה החדש תחת הכינוי "חוק איכות הסביבה במסגרת הפיתוח הקיים", כדי לחזק את המערכת האקולוגית בהתאם למשקלים בינלאומיים, בנוסף לפיתוח מדריך לשילוב ההיבט הסביבתי ושינויי האקלים במגוון תחומים, ביניהם חקלאות, מנהל מקומי ומים.

הוא ציין את אישור صندوق הפיתוח והעדפת הרשויות המקומיות כסוכנות לאומית לגישה ישירה למימון מן基金 המים הירוקים בעשור 2026, בנוסף להצטרפות פלסטין לאחרונה ל صندوق ההתאמה, שהיא מנגנון פיננסי בינלאומי המתמקד בחיזוק בניית חוסן האקלים.