מועצת ירושלים מזהירה על פרויקט קולוניאלי ענק לטיפול בפסולת בשטחי כפר קלנדיה

סאדא ניוז -  מועצת ירושלים הזהירה היום, חמישי, על החלטת שלטונות הכיבוש הישראלי להתחיל רשמית בהליכי תכנון להקמת פרויקט קולוניאלי ענק לטיפול בפסולת בשטחי כפר קלנדיה בצפון-מערב ירושלים הכבושה, מהלך המהווה הסלמה חמורה במדיניות הסיפוח והפקעת קרקעות פלסטיניות, ומאיים על הקיום האוכלוסייתי והחקלאי באזור.

המועצה הבהירה בהודעה כי התוכניות שפורסמו כוללות הקמת פרויקט רחב לטיפול בפסולת בשטחי כפר קלנדיה, מלווה בשינוי במסלול החומה הקולוניאלית הקיימת על ידי הזזתה לעמק שטחי הכפר. לפי התוכנית, הפרויקט במגוון מרכיביו יוביל להפקעה של כ-278 דונם מקרקעות האזרחים, דבר שעולה בהרבה על השטחים שהתייחסו להם בתוכניות הקודמות, וחשף את התרחבות היקף הפרויקט הקולוניאלי ומטרותיו.

המועצה ציינה שהאזור המיועד כולל כ-40 בתים מאוכלסים, לצד עשרות דונמים של אדמות חקלאיות פוריות המלאות בעצי זית, דגנים וירקות, מה שמביא לכך שהפרויקט מהווה איום ישיר על מקורות הכנסה האזרחים ויציבותם החברתית וזכותם להישאר על אדמתם.

לפי התוכנית, תוקם מתקן לטיפול בפסולת ולהפיכתה לאנרגיה חשמלית שתוזרם לרשת החשמל הישראלית, כאשר הוא יקבל כמויות גדולות של פסולת שונה, כולל פלסטיק, פסולת נייר וחומרים אחרים דליקים, במסגרת תוכנית ישראלית רחבה יותר להרחבת התשתית לטיפול בפסולת על חשבון הקרקעות הפלסטיניות הכבושות.

המועצה אישרה כי שורש הפרויקט חוזר ליוני 2024, אז הטילה ממשלת הכיבוש על חברה "אידן" التابعة לעיריית הכיבוש בירושלים לקבוע מיקום להקמת המתקן, כאשר החברה הציעה שטח בגודל 130 דונם בקלנדיה, הכולל לפחות שבעה מבנים מגורים ואדמות חקלאיות, כהכנה להקמת מתקן טיפול בפסולת ושיקום אנרגיה.

המועצה הוסיפה: כי שר האוצר של הכיבוש, בצלאל סמוטריץ', חתך באפריל 2025 על הודעה בהתאם לסעיף 19 של "פקודת האדמות", להפעיל שתי הפקעות ישנות שהוחזרו משנים 1970 ו-1982 במטרה להכין את האדמה לפרויקט החדש, כאשר ההפקעה הראשונה, שהוצאה ב-30 באוגוסט 1970, הייתה כ-1200 דונם שהוקצו לאזור התעשייה ב"עטרות", מתוכם 390 דונם שכבעלים של תושבי קלנדיה, בעוד שההפקעה השנייה, שהוצאה בראשון ביוני 1982, כללה שטח של 137 דונם שהוקצה למה שנקרא "מתקן ביטחוני".

המועצה הדגישה כי הפרויקט לא ניתן לראות כפרויקט סביבתי כפי שטוענים שלטונות הכיבוש, אלא הוא מהווה חלק ממערכת קולוניאלית כוללת שמטרתה לשנות את הגיאוגרפיה והדמוגרפיה הפלסטינית בירושלים הכבושה וסביבתה, על ידי הפקעות קרקע, הרחבה של השליטה הישראלית עליה, והטלת עובדות חדשות שמובילות לצמצום על האוכלוסייה הפלסטינית ולהגרתה בכוח.

המועצה ציינה כי הסכנות של הפרויקט לא מוגבלות להפקעות קרקע ואיומים על הבתים, אלא נמשכות לארבעות סביבתיות ובריאותיות חמורות, בשל ממוקם האתר המיועד בצמוד לקהילות המגורים הפלסטיניות הצפופות בכפר קלנדיה וסביבתה. היא הזהירה כי הקמת מתקן לטיפול בפסולת באזור זה תוביל לעליה בפליטות מזוהמות, ריחות ומזהמים מדויקים, ולמהלכים נוספים של השפעות שליליות על איכות האוויר, האדמה, המים התת-קרקעיים ובריאות הציבור.

המועצה הדגישה כי ניסיונות עולמיים הקשורים למתקנים לטיפול בפסולת בקרבת שטחים מגורים מצביעים על סיכונים גוברים לבריאות התושבים, כולל עלייה בשיעור המחלה במערכת הנשימה והלב וכלי דם ומספר סוגי סרטן, במיוחד בקרב ילדים וקשישים, לנוכח הנזקים שעלולים להיגרם לייצור החקלאי ולביטחון המזון המקומי כתוצאה מהתקפות על אדמות חקלאיות מייצרות.

המועצה ציינה כי הפרויקט מהווה דוגמה ברורה למה שמכונה "גזענות סביבתית", כאשר מועמסות הקהילות הפלסטיניות נושאות את העול ואת הסיכונים הסביבתיים הנובעים מפרויקטים המשרתים את ההתנחלויות הישראליות והתשתיות הנלוות להן, בניגוד לעקרונות הצדק הסביבתי ולזכות לסביבה בטוחה ובריאה.

המועצה ציינה כי הפרויקט מהווה הפרה בוטה של הוראות החוק ההומניטרי הבינלאומי, במיוחד של אמנת ג'נבה הרביעית, האוסרת על כוח הכיבוש להפקיע רכוש פרטי או לנצל את האדמות הכבושות לשרת את האינטרסים שלה, והוא מתנגד גם לעקרונות זכויות האדם ולחוק הבינלאומי הסביבתי.

המועצה הזמינה את הקהילה הבינלאומית, האומות המאוחדות והמוסדות המשפטיים והסביבתיים הבינלאומיים לנקוט בפעולה דחופה כדי לעצור את הפרויקט ולהעמיד לדין את שלטונות הכיבוש על מדיניותן המכוונת לאדמה, לאדם ולסביבה הפלסטינית בירושלים הכבושה.