ראש ממשלת קטר מדבר על ההסכמות בסמוך למצר הורמוז ולבנון ועל קרן ההשקעות באיראן

סדאן יוז - ראש ממשלת קטר, השייח' מוחמד בן עבד الرحمن אל טאני, דיבר על מאפייני הסדרים האזוריים לאחר המלחמה באיראן, וכשנתן ראיונות לפיננשל טיימס, העלה את הנושא של מצר הורמוז, מסגרת ביטחונית אזורית חדשה עם איראן, מנגנון לאימות הפסקת האש בלבנון, לצד קרן ההשקעות המוצעת של 300 מיליארד דולר.

בראיונותיו עם פיננשל טיימס, הוא אישר כי מצר הורמוז עדיין פתוח, והצביע על כך שהדוחא קיבלה אישור שלא הומלץ לסגור אותו.

הוא אמר כי הניווט במצר הורמוז צפוי לחזור לרמותיו תוך 30 יום לאחר ההסכם.

הוא הדגיש כי הקמת קו תקשורת בין וושינגטון לטהראן הכרחית כדי למנוע הפרעה לפתיחת מצר הורמוז ובמהלך ניקוי מוקשים בו, והוסיף כי הקו המוסכם בשוויץ הכרחי להתמודד עם מידע מוטעה.

השייח' מוחמד בן עבד الرحمن ציין כי שיחות שוויץ הניחו את היסוד למשא ומתן להשגת פתרון קבוע, והדגיש כי העבודה עדיין בשלביה הראשונים, וקטר ממשיכה עם פקיסטן לתווך להשגת פתרון סופי.

הוא הבהיר לעיתון כי כל מודל ניהול של מצר הורמוז אמור להתנהל בשיח עם איראן, עומאן ומדינות המפרץ, והצהיר כי קטר תתנגד לכל תוכנית איראנית להטיל תשלומים על מעבר מצר הורמוז.

הוא אמר: "אי אפשר לקבל מצב שבו השער שלנו לעולם נמצא תחת שלטון של צד אחד".

ראש ממשלת קטר גילה לאל-ח'ליג, ביום שני, שיש בעיות שהן נתקלו בהן במסלול המשא ומתן מאז החתימה על המו"מ, במיוחד הנוגע למצר הורמוז ולבנון, אך הוא אישר כי הוסרו מנגנונים להימנע מבעיות כאלה, כך שהמוקד הוא המשא ומתן והגעה להסכם.

בהערכתו את המצב באזור, הדגיש ראש ממשלת קטר כי המטרה האזורית כעת היא לבנות מסגרת ביטחונית חדשה בין המדינות באזור ואיראן.

בנוגע לחזית הלבנונית, השייח' מוחמד בן עבד الرحمن גילה שיש מנגנון למניעת הסלמה בלבנון, הכולל אימות הפסקת האש.

הוא מתח ביקורת על ההתנהלות הישראלית בעניין זה, ואמר כי ישראל מגזימה בתגובה שלה להתקפות במקום להרגיע.

קרן ההשקעות באיראן

ראש ממשלת קטר -בהצהרתו לפיננשל טיימס- תיאר את קרן ההשקעות המוצעת של 300 מיליארד דולר עם איראן כ"מספר שאפתני", והצביע על כך שעשוי להיות מוקשה למדינות המפרץ לממן את קרן ההשקעות עם איראן בעתיד.

המזכרת הלבנונית קובעת כי וושינגטון "מתחייבת -בשיתוף פעולה עם שותפים אזוריים- לקבוע תוכנית סופית שמוסכמת הדדית בעלות שלא תפחת מ-300 מיליארד דולר לשיקום איראן והפיתוח הכלכלי שלה".

המזכרת הוסיפה כי "מנגנון ביצוע התוכנית הזאת יושלם בתוך הסכם סופי תוך 60 יום. ארצות הברית תעניק את כל הרישיונות, ההסכמות והאישורים הנדרשים להשלמת העסקאות הכספיות הרלוונטיות".

ולא מציינת את הגורמים שיתרמו במימון הקרן, אשר נחשבת לאחת מהמניעים הכלכליים שמציעה ארצות הברית לאיראן כדי לעודד אותה לחתום על הסכם סופי.

בנוגע לענף האנרגיה, הוא הדגיש כי חברת קטר לאנרגיה לא תעלה את מצב "כח עליון" אלא עם הבטחה לפעולה בטוחה.

ובהקשר למצב "כח עליון" הכוונה היא למונח חוקי הקיים בחוזים -בעיקר חוזי אספקת הגז והנפט הארוכים- המאפשר לספק להשתחרר מהתחייבויות חוזיות, כמו אספקת משלוחי גז במועד ללא תשלומי קנסות, בהתאם לסוכנות אנדול.

חברת קטר לאנרגיה השהתה את ייצור הגז הטבעי הנוזלי לאחר שארצות הברית וישראל פתחו במלחמה שלהן על איראן ב-28 בפברואר, בעקבות התקפה באמצעות רחפן על מפעל ראס לאפאן העצום של החברה.

איראן וארצות הברית הכריזו -ב-14 ביוני הנוכחי- על הגעה להסכם הבנות בן 14 סעיפים בתיווך פקיסטני, שמטרתו להפסיק את המלחמה ולפתור את המחלוקות בין הצדדים באמצעות שיח ומשא ומתן.

המזכרת הידועה בשם "הבנות איסלאמבאד" נכנסה לתוקף ב-18 ביוני, לאחר שנחתמה באופן דיגיטלי על ידי הנשיא האיראני מסעוד באזקיאן ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

בהסכם כלולים סעיפים הנוגעים לסיום המלחמה, כולל בלבנון, פתיחת מצר הורמוז מחדש, והסרת המצור הימי שמטילה ארצות הברית על איראן.