מה צריך לדעת לפני שמפסיקים תרופות כולסטרול?

SadaNews - תרופות להורדת כולסטרול, ובראשן קבוצת "סטטינים", נחשבות לאחת מהטיפולים הנפוצים ביותר במרפאות לב ורפואה משפחתית ברחבי העולם. הן לא משמשות רק לשיפור נתוני בדיקות הדם, אלא גם למניעת סיבוכים שעלולים להפוך את חיי המטופל על פיהם, כמו התקפי לב ושבץ.

למרות יתרונות אלו, תרופות כולסטרול עדיין מוקפות בהרבה דאגות. חלק מהמטופלים חוששים מכאבי שרירים, אחרים עוצרים לנוכח האפשרות לעלייה באנזימי הכבד, בעוד רבים מהססים להתחיל את הטיפול בכלל בגלל חוויות ששמעו מקרובים או חברים.

אך הרופאים מדגישים שהבעיה לא טמונה בפחד עצמו, אלא בכך שהפחד הזה מתפתח להחלטה פרטית להפסיק את התרופה ללא ייעוץ רפואי.

במקרים רבים, הסיכון להפסיק את הטיפול גבוה בהרבה מהסיכון לתופעות לוואי פוטנציאליות, במיוחד בקרב חולי לב, סוכרת, מעשנים ואנשים שיש להם היסטוריה משפחתית של שבצים מוקדמים.

שבץ לא קורה פתאום

ד"ר עליאה אבו סולימאן, רופאה מומחית ברפואה משפחתית וחברה במכללה המלכותית הבריטית, אומרת שתרופות כולסטרול הן אבן פינה במניעת מחלות כלי הדם וטיפול בהן, במיוחד אצל מטופלים הנוטים לשבצים.

היא מסבירה שהתפקיד של תרופות אלו אינו מוגבל להורדת רמות הכולסטרול המזיק בדם, אלא הוא מתפרס גם לעומק; הן עוזרות לייצ Stabil את המשקעים השומניים בתוך דפנות העורקים, ומפחיתות את הסיכוי לקריעתם, מה שנחשב לאחד מהגורמים החשובים הגורמים לשבץ לבבי או מוחי פתאומי.

שבץ, כפי שמסבירה ד"ר עליאה, בדרך כלל לא קורה יש מאין. אדם יכול לחיות שנים עם צרת בחלל כלי דם בשיעור של 50 או 60% מבלי להרגיש בסימפטומים ברורים. הוא הולך לעבודה, חי את חייו, ואולי חש רגוע מכיוון שהוא לא מרגיש בכאב. אבל הסיכון האמיתי מתחיל כאשר אחד מהמשקעים השומניים בתוך העורק נשבר, ונוצרת חסימה שמסוגלת לחסום אותו במהירות תוך דקות.

לכן היא מזהירה מפני הפסקת הטיפול ללא התייעצות עם הרופא, במיוחד אצל אלה שסבלו בעבר מהתקף לב, או שעברו התקנה של תומכות, או נאלצו לעבור ניתוחי לב, כי המטרה כאן איננה להפחית מספר בהנחיות הבדיקה, אלא למנוע חזרה על תקרית שעשויה להיות מסוכנת יותר.

לא רק האוכל אחראי

רבים רואים את העלייה בכולסטרול כהשלכה של צריכת יתר של שומנים, אך התמונה הרפואית מורכבת יותר. לפי ד"ר עליאה, ישנם מטופלים שהכולסטרול שלהם גבוה למרות שהם לא צורכים כמויות גדולות של שומנים, מכיוון שהבעיה יכולה להיות גנטית בעיקר, כאשר הכבד מייצר כמויות גבוהות של כולסטרול באופן עצמאי.

היא מציינת כאן את החשיבות של בדיקת החלבון השומני הנקרא Lipoprotein (a), במיוחד אצל אנשים שיש להם היסטוריה משפחתית של מחלות לב וכלי דם מוקדמות. בדיקה זו עשויה לחשוף גורם סיכון גנטי שלא מופיע תמיד דרך בדיקת השומנים המסורתית בלבד.

חשיבות הדאגה לכולסטרול גוברת אצל חולי סוכרת, כי סוכרת לא רק משפיעה על רמות הסוכר בדם, אלא יוצרת סביבה דלקתית כרונית בתוך דפנות העורקים, מה שהופך אותם ליותר פגיעים להצטברות שומנים ולהתפתחות קשות כלי הדם.

כמו כן, יש להוסיף לעובדות אלו את העישון, שמגדירה ד"ר עליאה כגורם סיכון שקט ומרמה; כאשר רבים מהמגיבים מעשנים מאמינים שהם בסדר כל עוד אינם מרגישים קוצר נשימה או כאב, בעוד הדלקות ופגיעות בדפנות כלי הדם ממשיכות בשקט במשך שנים.

לאיזה מספר צריך לרדת הכולסטרול?

אין מספר אחד שמתאים לכולם. היעד הטיפולי משתנה מאדם לאדם בהתאם לגיל, היסטוריה רפואית, קיום סוכרת או לחץ דם גבוה, עישון או מחלות לב קודמות.

באופן כללי, רצוי שהכולסטרול הכולל אצל אנשים בעלי סיכון נמוך יהיה מתחת ל-200 מ"ג/דציליטר. עבור מטופלים שסבלו בעבר מהתקפי לב, התקנת תומכות או הוכחו להם מחלות עורקים כליליים, הטיפול בדרך כלל מתמקד בהורדת הכולסטרול המזיק LDL לרמות נמוכות יותר, שעשויות להיות מתחת ל-70 מ"ג/דציליטר, והרופא עשוי להמליץ על רמות נמוכות יותר אצל חלק מקבוצות הסיכון הגבוהות יותר.

ההמלצות האחרונות מצביעות על כך שהערכת הסיכון כבר לא מתבססת רק על מספר הכולסטרול, אלא על התמונה המלאה של המטופל: האם יש לו סוכרת? האם הוא מעשן? האם יש לו היסטוריה משפחתית? האם סבל בעבר מהתקף? האם יש סימנים להיכנס לקשיים בכלי הדם בבדיקות הדמיה?

אנזימי הכבד.. מתי כדאי לדאוג?

מהחששות הנפוצים ביותר בקרב מטופלים הוא השפעת תרופות הכולסטרול על הכבד. אך ד"ר עליאה מסביר שעלייה באנזימי הכבד עשויה להתרחש אצל אחוז מצומצם של מטופלים, אך זה בדרך כלל יהיה זמני או ניתן למעקב, ואין זה אומר באופן אוטומטי שיש להפסיק את הטיפול.

היא אומרת שהרופא עשוי לבקש בדיקות לפני התחלת הטיפול או במהלך המעקב לפי הצורך, והוא עשוי להסתפק במעקב, לשנות את המינון או לשנות את סוג התרופה אם המצב מחייב זאת. ההחלטה המסוכנת ביותר היא שמטופל מפסיק את התרופה בעצמו ברגע שהוא שומע מידע כללי על "נזק הסטטינים לכבד".

העיקרון הרפואי כאן הוא לאזן בין יתרונות לסיכונים. ובחולה שסבל בעבר מהתקף או שיש לו גורמי סיכון מרובים, היתרון להמשך הטיפול עשוי להיות גדול בהרבה מהסיכון להופעת תופעת לוואי שניתן לזהות ולטפל בה.

חשיבות הבדיקה המוקדמת

ד"ר עליאה רואה שהשגיאה הנפוצה ביותר היא לחכות לסימפטומים לפני הבדיקה, כי עליית כולסטרול והכבד עשויים להתפתח בשקט במשך זמן רב.

הבדיקות הבסיסיות כוללות בדיקה מלאה של השומנים, שמודדת את הכולסטרול הכולל, הכולסטרול המזיק LDL, והכולסטרול הטוב HDL, והטריגליצרידים.

הרופא עשוי לבקש לעיתים בדיקות נוספות כמו CRP הקשורה לדלקת, או בדיקת Lipoprotein (a), או צילומי CT על העורקים הכליליים, או בדיקת אולטרסונוגרפיה לעורקי הצוואר, בהתאם לדרגת הסיכון.

אבל עריכת הבדיקות הללו אינה אומרת שכל אחד זקוק לתרופה, אלא אומרת שההחלטה הטיפולית צריכה להתבסס על ידע ברור, ולא על ניחוש או הרגשה שקרית.

כאבי שרירים לא מעידים על סיום הטיפול

מצדו, ד"ר מושטפה עדוס, רופא משפחה במרכז רפואי קטרי, אומר שכאבי שרירים הם אחת מהתלונות הנפוצות שהמטופלים מקשרים עם תרופות הסטטין. תסמינים אלו עשויים להופיע בצורת כאב, מתיחה או חולשה בשרירים, במיוחד אצל קשישים או כאלה הנוטלים תרופות מרובות.

הוא מסביר שכמה סוגים של הסטטינים יכולים להשפיע על קבוצת מטופלים מסוימת במעברי ייצור אנרגיה בתוך התאים השריריים, מה שמסביר את הופעת התלונה אצל חלקם. אך זה לא אומר שכל כאב שריר אצל מטופל הנוטל סטטין נגרם על ידי התרופה, ולא אומר שהטיפול הסתיים.

ובכך, ד"ר עליאה מדגישה שהטיפול הנכון מתחיל בהעברת המידע לרופא, לא בהפסקת התרופה. הרופא עשוי להפחית את המינון, לשנות את סוג הסטטין, או לנסות משטר מינונים שונה, או לחפש סיבות אחרות לכאב כמו חוסרי ויטמין D, או בעיות בבלוטת התריס, או תקשורת עם תרופות אחרות.

במספר מקרים, הרופא עשוי לבקש בדיקות CK או CPK להערכת השפעת השרירים, במיוחד אם הכאב חמור או חוזר על עצמו או מלווה בחולשה ברורה.

ד"ר עדוס מציין שכמה רופאים עשויים להשתמש בתוסף האנזים המועיל CoQ10 למקרים נבחרים, במטרה לשפר את ההתנגדות לטיפול ולהפחית את התלונות השריריות, אך זאת צריכה להתבצע תחת פיקוח רפואי, לא כחלופה לטיפול או כהחלטה פרטית של המטופל.

הטיפול לא מתחיל רק בתרופה

וכן, ד"ר מוחמד סלאח, רוקח בבית חולים פרטי בקטר, מסביר שכולסטרול הוא חומר חיוני לגוף, שנכנס לבניית התאים ולהפקת כמה מההורמונים, אך הבעיה מתחילה כאשר רמותיו עולות בצורה שמסכנת את הסתיידות השומנים בתוך כלי הדם.

הוא מדגיש שהטיפול לא מתחיל תמיד מתוך אריזת התרופות, אלא מתוך אורח החיים. הפסקת העישון, ירידת משקל כשצריך, הפחתת שומנים רוויים ומעובדים, הגדלת הסיבים, ושמירה על פעילות גופנית קבועה, כל אלו הם צעדים בסיסיים לשיפור שומני הדם ובריאות כלי הדם.

הספורט לא רק מסייע בהפחתת הכולסטרול המזיק, אלא גם תורם להעלאת הכולסטרול הטוב ומשפר את יכולת הגוף להתמודד עם שומנים עודפים. אבל כאשר צעדים אלו אינם מספקים, או אם המטופל בסיכון גבוה, הופכת התרופה לחלק בלתי נפרד מתוכנית המניעה.

ד"ר מוחמד סלאח טוען שהבחירה בטיפול המתאים לא נעשית בצורה אקראית, אלא מתבססת על הערכת הרופא לגורמי הסיכון, תוצאות הבדיקות, ההיסטוריה הרפואית, ויכולת הסבלנות של המטופל לגבי התרופה.

איך המטופל יימנע מהסיכונים?

האגודה האמריקאית ללב והאגודות הרפואיות העוסקות בבריאות הלב ממליצות שהתרופות לכולסטרול יהיו חלק מתוכנית כוללת, לא טיפול מבודד מאורח החיים.

תוכנית זו מבוססת על התחייבות לתרופות שנרשמו, והימנעות מהפסקתן או שינוי מינונן ללא ייעוץ רפואי, ביצוע מעקבים תקופתיים לרמות השומנים, והתייחסות לכל סימפטום שרירים חמור או סימנים שעשויים להצביע על בעיית כבד כמו צהבת בעיניים או שתן כהה או כאב בבטן העליונה.

כמו כן, התוכנית כוללת שמירה על משקל תקין, עיסוק בפעילות גופנית באופן קבוע, הפסקת העישון, ועקיבות אחרי דיאטה מאוזנת ועשירה בירקות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים ודגים, תוך הפחתת מזון מטוגן, בשר מעובד ושומנים רוויים.

 

מקור: אל-ג'זירה