כשסיכון הופך לצורך.. צעירים תימניים עוסקים בעבודות שמובילות לתהום

סדא ניוז - במשך שנה וחצי, הצעיר אלקאקאע ענתר מקבל נاصر אלעבסי - הידוע בכינויו "ספיידרמן של תימן" - עסק במלאכת הטיפוס באהבה שהניעה אותו אכזריות החיים, והוא בחר מכתש ר געש כבוי במרכז העיר דאמת, המפורסם בלבה הכבד ותצורותיו הקשות, כזירה להרפתקה שלא העז אף אחד לפניו להיכנס אליה.

אלקאקאע (בגיל 17) ירד לעמקי "חארדאת דאמת" הוולקני כדי לבצע תרגילים אקרובטיים שמתצפיתנים תיארו כמפחידים, וכותב את שמות המבקרים בתחתית המכתש בתמורה לסכומים זעומים שעוזרים למשפחתו לשרוד. אך האומץ החריג הזה הסתיים באופן טראגי ובלתי צפוי; כאשר הצעיר חזר מלמטה אחרי שנה וחצי של אתגר מוות יומי, התדרדר לתהום בפתאומיות, וכך הפך מקור פרנסתו לקברו האחרון.

שברון לב כבד עוטף את בית משפחתו של המנוח, בשכונת "אלבאקילי" באזור דאמת שבמחוז דאלע, אומר אביו, ענתר מקבל אלעבסי (50), ששוחח בטון שמעורב בו תסכול וזכרונות ממאמציו הנחושים להציל את בנו מהגורל הזה.

ואמר "בי אללה ניסיתי איתו עד שהתעייפתי, הרבתי אותו יותר מפעם אחת, וסגרתי אותו בבית כדי שלא ייצא לחארדאת", ולא יכול האבא הכואב להמשיך את דבריו אחרי שנחנק מדמעותיו, והסתפק במילים שסיכמו את חוסר האונים והכאב מול עקשנות העוני: "אללה יודה על כל מצב, ניסיתי הרבה אבל הוא לא הקשיב לי".

חוסר אונים והכרח

חוסר האונים וההכרח הזה אישר גם אסיל מ ג'הד מקבל, בן דודו של אלקאקאע ואדם הקרוב אליו ביותר, שחשף את הצד הנסתר בחייו של הצעיר המנוח ואמר: "היה אדם ספונטני וטוב ונלהב, כי לפני כן שיחק כדורגל, אך אחרי שהתחיל ללכת לחארדאת, החליט שהטיפוס בו יהיה מקור הכנסה".

לעודד את המניע הכלכלי שגבר על הפחד, הסביר אסיל: "המצב קשה מאוד בכנות, יש שבעה בנים במשפחה - ענתר, 4 בנים ו-3 בנות", והוסיף כי אלקאקאע היה נושא באחריות משפחתית העולה בהרבה על גילו, והדגיש: "הוא עבר את מה שהוא זכה בו ליד אמו".

פרטים אלה אישרה גם אמו של אלקאקאע, ששיתפה בקרב הפנימי שלה בין פחד לצורך, ואמרה שהיא הייתה מוטרדת ממה שהוא עושה, אך הטיפוס נחשב למקור הכנסה בשבילו.

אסים מקבל המשיך לפרט עד כמה הלחצים שהטילה המשפחה על הצעיר לא הועילו, והוסיף: "כולם ניסו למנוע ממנו לרדת לחארדאת, אביו הרב עליו והכלא אותו בבית במשך שבוע לפני מותו יותר מפעם אחת בתקווה שהוא יכנע, אפילו בימות החגים הוא היה סגור ב בית כדי לא לצאת. אללה, אפילו האח הגדול שלו ירה עליו כדי להפחידו, אבל ללא הועיל".

והדגיש שהמשפחה חיה במצוקה מתמשכת בגלל הרפתקה זו, אולם אלקאקאע ראה במצוק החמור את מקור פרנסתם היחיד, והוסיף: "הוא תמיד שאל אותנו: אם אני נטוש את זה, מי יתמוך במשפחתי? האם אני מת מרעב או מושיט יד לאנשים?".

צער ואי נוחות

ודיבר על השינוי הדרמטי בחיי הצעיר, שכן לפני שמצא את התהום כמחסה להבטחת לחם, אלקאקאע עבד כשוער בלי כסף, אך הוא עזב את השער לאחר שמצא את עצמו מסוגל - בטיפוס - להרוויח את לחמו ולפרנס את משפחתו.

אסים המשיך: "לפעמים הוא קיבל 15 אלף ריאל, ולפעמים 16 אלף, כל מה שהוא הרוויח מהחארדאת הוא נתן לאמו מיד כדי לממן את הבית. ולפעמים, אללה, היה יוצא בלי ריאל, יורד בחינם ומענג את המבקרים בתרגילים שהוא עושה במהלך הטיפוס".

ואין האסון של אלקאקאע נעצר בגבולות הגיאוגרפיים של המקום, אלא עורר דיון רחב ברשתות החברתיות, ואש התפשטה לתקשורת החברתית והעולמית, משקפת מציאות של חוסר נוחות מעורבת בזעם; שכן תימנים הביעו "זעף על חוסר הזדמנויות העבודה והבטחת עתיד הצעירים בתימן במדינה שנשראת במלחמה עשרות שנים".

ותושבי תימן תמכו בציוץ "אנחנו مشנפים רק אחרי המוות", ברמיזה למצב שבו צעירים נאלצים לבצע סיכונים כדי לשרוד, והחיים שלהם מסתיימים בסופים טראגיים.

ובנוגע לתהליך ההצלה, דיבר עבד מוחמד אלחנס, צוללני ההגנה האזרחית במחוז דאלע, שחשף את מאחורי הקלעים של הרגעים האחרונים לשאיבת גופתו של אלקאקאע, ואמר: "קיבלנו דיווח רשמי ערב האירוע לפעול במצוות חארדאת דאמת ולשאוב את הגופה", והסביר שהצוות ירד באמצעות חבלים וסלים ברזליים כאשר ישנם מכשולים קשים; בעיקר הצטברות הפסולת בתחתית, והעלייה החדה בטמפרטורת המים.

והדגיש את טבע האתר הטופוגרפי המורכב, והסביר: "שהתצורות של החארדאת יורדות בהדרגה בזווית של 90 מעלות ומגיעות לעמק של 31 מטרים", והדגיש שהגופה התדרדרה מנקודת הנפילה והיתקעה באותה זווית קשה, כאשר תבריגי מתכת - שנפלו לחארדאת קודם לכן - נמנעו מהטבעת הגופה בעמק עמוק יותר, מה שאפשר לצוות ,לבסוף, לקבוע את מקומה ולהוציא אותה."

וניסיתי ליצור קשר עם הרשויות המקומיות במחוז דאמת כדי למלא את "סיבות חסר מיגון בטוח או אמצעי מניעה ופיתוח", אך לא קיבלה שום תשובה עד כתיבת דיווח זה.

אסון רחב יותר

ואין נראה שהסיפור של "ספיידרמן של תימן" אלא פרק מתוך ספר אסון רחב יותר שמדבר על אלפי צעירים שמניעת חסר מביאה אותם למותם במקצועות מסוכנים; שכן במדינה שבה שיעורי האבטלה בין הצעירים עוברים את ה-60%, ויותר מ-80% מתושבי מחיים מתחת לקו העוני הממשי עקב המשך הסכסוך המזוין, משתדלים כ-85% מהעובדים הצעירים לרציף של "הסקטור הלא מסודר" ומקצועות חופשיים מסוכנים שאין בהם את הכי פחות אמצעי בטיחות.

בתי החולים המקומיים רושמים מאות מקרי מוות ונכות מדי שנה מהנפילה ממקומות גבוהים כמו עלי עצים, בניינים בבנייתם, או סדנאות בניין.

ובאותו מקום, בולט גם הצעיר מאהיב פייסל (30), שמגיע ממחוז ייב, הידוע בכינויו "עכביש תימן", והוא חברו של אלקאקאע באותו המקצוע. ואמר בקול המוקף בתסכול והכרח: "בי אללה, הוצאות הילדים נחוצות, בעבורם אני אעבור את הים והאוויר, ואני מקווה שהאנשים ידעו את המצב שאנחנו חיים בו".

וסיפור מאהיב חושף את "אשליית הפופולריות הדיגיטלית שלא הייתה עבורו חבל הצלה"; שכן הוא מאשר בחרטה שהתנגדות הציבור ומיליוני הצפיות שהוא מקבל בסרטוניו על פלטפורמות הרשת החברתי לא אפשרו לו לשלם את שכר דירתו שהתעכב במשך חמישה חודשים.

ושאל: "מה הרווחנו מהפופולריות, סרטוניי ביוטיוב וברשתות החברתיות ואני לא יכול לשלם את שכר הדירה של הבית", והמשיך בכאב על אובדן התקווה לקבל תחליף בטוח: "התעייפתי מחכות למי שיתמוך בי או שיאמר לי בוא לעבוד אצלי במקום לסכן את חייך ולייצם את ילדיך, אבל לא היה אף אחד ולא התקשר אף אחד".

ואישר המטפס מאהיב שהוא ימשיך ליטול חלק בהרפתקה המסוכנת הזו, שהוא עוסק בה כבר 7 שנים באותו מכתש של "שאב את ידידו ימים" שלפני, והסביר: "חייב שאני אעביר את הוצאות הילדים, בי אללה, לא סיכנו את החיים בשבילם... בי אללה, אם היה לי עבודה אחרת לא הייתי יורד לחארדאת".

ובעיר טאעז, דיבר גם העובד עבד כרימ חדד (45 שנים) על העדרם של הכי פחות אמצעי הביטחון ובטיחות העבודה לעובדים בטאעז ובתימן בכלל, ואמר: "אין חגורות ביטחון, ואין קסדות בטיחות להגנתנו.. אנחנו אכן משליכים את עצמנו לסכנה בעבור לחם".

והוסיף בנחישות חווית קודמת שחווה באזור אלדווחי: "עבדתי כעובד יומי, ונפלתי מראש סולם גבוה מחוסר זמינות של כל חגורת ביטחון שהייתה מונעת את הנפילה שלי". ואישר שעבודות חבריו מתבצעות בפרויקטים גדולים, כמו מגדל מסגד אלסעיד, והם עולים לגובהים גבוהים ביחד עם סכנות עצומות וללא כל אמצעי בטיחות להזכיר.

מצידו, מסכם הנער הצעיר עבד צלח (25) את מציאות הכאב המזווג בין האבטלה לסכנות, ואמר ל"אלג׳זירה": "אנחנו יושבים כאן שעות רובות בלי עבודה, ואם יש לנו הזדמנות היא מלאה בסכנות; חברי נפלה לאחרונה מהקומה השביעית של בניין בבנייה, ולא הצליחה לשרוד".

המקור: אלג׳זירה