בנק ישראל: עלייה מוגבלת בנכסים הפיננסיים עקב תשלום מקומי וירידה בהשקעות בחו"ל

סדה ניוז - תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בישראל עלה במהלך הרבעון הראשון של שנת 2026 בכ-55 מיליארד שקל, והגיע לכ-7.25 טריליון שקל. משמעות הדבר היא שערך הכספים והנכסים הפיננסיים שמחזיק הציבור, בין אם בפקדונות, מניות, אג"ח או השקעות שונות, המשיך לעלות, אך בקצב מוגבל של 0.8%.

בנק ישראל דיווח, היום שני, כי העלייה בתיק הייתה בעיקרה תוצאה של עליית ערך המניות המקומיות ואג"ח חברות, בעוד שירידת ההשקעות בחו"ל, באג"ח ממשלתיות ובאג"ח קצרות טווח לחץ על התיק הכללי. משקל התיק ביחס לתוצר המקומי הגולמי ירד בכ-0.2 נקודות אחוז, לכ-340%, עקב עלייה קלה בתוצר בהשוואה למאזן הנכסים הפיננסיים.

הנתונים מראים כי החלק הגדול של השיפור הגיע מהשוק המקומי. יתרת המניות בארץ עלתה בכ-71.3 מיליארד שקל, כלומר ב-5.5%, עלייה שבנק ישראל משייך בעיקרה לעלייה במחירים. כמו כן, יתרת אג"ח חברות הנסחרות עלתה בכ-15.7 מיליארד שקל, והגיע לכ-526 מיליארד שקל, מונעת בעיקר מהשקעות נטו.

ביחס למזומן ופקדונות, שהם הרכיב הבולט ביותר והמגושר עם משקי הבית והעסקים, יתרתם עלתה בכ-22.5 מיליארד שקל, ב-0.9%, והגיעה לכ-2.44 טריליון שקל. כספים אלה מהווים כ-34% מתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור, כלומר שכמעט שליש מהנכסים הפיננסיים של הציבור עדיין נמצאים בערוצים נזילים או בפקדונות בנקאיים.

מנגד, כמה מרכיבים בתיק ירדו. יתרת האג"ח קצרות הטווח שברשות הציבור ירדה בכ-14 מיליארד שקל, לכ-188 מיליארד שקל. יתרת האג"ח הממשלתיות הנסחרות כמעט שלא השתנתה והעמדה על כ-503 מיליארד שקל, אך חל שינוי במבנה אחזקותיה; הגופים המוסדיים צמצמו את אחזקותיהם בהן בכ-12.2 מיליארד שקל, בזמן שהקרנות המשותפות הגדילו את אחזקותיהם בכ-5.6 מיליארד שקל.

ההשקעות בחו"ל רשמו ירידה ניכרת במהלך הרבעון הראשון, כאשר יתרתן ירדה בכ-36.3 מיליארד שקל, והגיעה לכ-1.29 טריליון שקל, כלומר כ-18% מהתיק הכללי. הירידה הזו נבעה בעיקר מירידה באג"ח הנסחרות בחו"ל בכ-47 מיליארד שקל, לכ-227 מיליארד שקל, בשל מכירות נטו וירידת מחירים.

כמו כן, יתרת המניות בחו"ל ירדה בכ-27.6 מיליארד שקל, והגיעה לכ-771 מיליארד שקל בסוף הרבעון, כתוצאה מירידת מחירים ומכירות נטו. מנגד, יתרת הפקדונות בחו"ל עלתה בכ-35.7 מיליארד שקל, והגיעה לכ-47 מיליארד שקל, מה שמעיד על העברת חלק מהכספים לערוצים נזילים יותר מחוץ לארץ.

שינויים אלו השתקפו בהרכב התיק הכללי; חלק הנכסים הזרים ירד מ-18.5% ל-17.8%, כמו כן, חלק הנכסים המוערכים במטבע חוץ ירד מ-24.2% ל-23.6%. במובן אחר, תיק הציבור בסוף הרבעון הראשון הפך למרוכז יותר יחסית בנכסים המקומיים ובשקל בהשוואה לסוף הרבעון הקודם.

בנוגע לגופים מוסדיים, המנהלים חלק גדול מהח savings הציבור, יתרת הנכסים שהם מנהלים עלתה בכ-0.5%, והגיעה לכ-3.3 טריליון שקל, כלומר כ-46% מסך תיק הציבור. העלייה נבעה מעלייה באחזקות המניות המקומיות בכ-36 מיליארד שקל, ובאחזקות האג"ח והמניות בחו"ל בכ-26 מיליארד שקל, לעומת ירידה במזומן ובפקדונות בארץ בכ-17 מיליארד שקל.

גם התיק המנוהל על ידי קרנות ההשקעה המשותפות עלה בכ-23.4 מיליארד שקל, כלומר ב-3.1%, והגיע לכ-780 מיליארד שקל, המהווה 11% מסך תיק הציבור. העלייה התמקדה בנטיות נטו של כ-18.8 מיליארד שקל, בעיקר בקרנות המתמחות באג"ח מקומיות, קרנות פיננסים בשקל וקרנות מניות מקומיות.

מנגד, קרנות ההשקעה המיועדות למניות בחו"ל רשמו נטיות נטו שליליות בכ-5.5 מיליארד שקל, דבר העולה בקנה אחד עם הירידה הרחבה יותר במרכיב ההשקעות הזרות במהלך הרבעון. באופן כללי, הנתונים מעידים על כך שהרבעון הראשון חווה נטייה רבה יותר לעבר הנכסים המקומיים, עם המשך משקל גדול לנהרות והכסף בתוך תיק הציבור הפיננסי.