כלכלנים ישראלים מדברים על תנודות בשער החליפין של הדולר והשקל

תרגום כלכלה סאדא - השקל הישראלי חזר להפסיק לעלות באופן ניכר ומפתיע במהלך החודש הנוכחי, לאחר שנע בסביבות 2.80 דולר, או פחות או יותר מזה במהלך חודש מאי האחרון, וחזר שוב ל-3 שקלים, מה שהופך את השקל לאחת המטבעות החלשות בעולם במהלך החודש האחרון.

באופן מעשי, השקל לא הצליח להשתפר בביצועי החליפין עם המטבעות האחרים, מלבד הקורונה הנורווגית והרובל הרוסי, ששניהם הושפעו מירידת מחירי הנפט. כך דיווח אתר העיתון הכלכלי "גלובס", ותורגם על ידי מחלקת כלכלה של סאדא.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בשוק ההון בבנק הפועלים הישראלי, אומר שהשינוי החריף בערך השקל ביחס למטבעות האחרים בעולם, נובע ממספר גורמים, בהם: עליית ערך הדולר הגלובאלי (עם עלייה של מעל 2% מול סל המטבעות במהלך החודש האחרון), עליית פרמיית הסיכון בישראל מאז החתימה על ההסכם בין ארה"ב ואיראן, התערבות בנק ישראל בשער החליפין, ירידת מדד נאסד"ק, ומרווחי הריבית בין ישראל לארה"ב.

שפריר מציין שזה משקף את הכיוון של חשיפת המוסדות הפיננסיים לתנודות בשערי חליפין אחרי שנה וחצי, מה שיכול להוביל להחרפה בירידת ערך המטבעות.

הוא מחיש שאחת הדרכים למדוד את פרמיית הסיכון היא השוואת התשואה של האגרות החוב הישראלים בתשואה של האגרות החוב האמריקאיות, כאשר ההפרש בין השניים, הידוע כ"שולי הסיכון", משקף את פרמיית הסיכון שהשוק מייחס לישראל.

שפריר אמר: ישנה דרך נוספת המתבססת על חוזי החלפת סיכון אשראי, אשר הם כלי פיננסי שמנפיקים המוסדות הפיננסיים ומשמשים כביטחון נגד חדלות פירעון של מחזיקי האגרות, כאשר המשקיע משלם פרימיה תקופתית, ובתמורה, אם ישראל תיכנס לחדלות פירעון, המוסד שהנפיק את החוזה יישא בעלויות והעיקר של החוב בשמה, בהתאם לתנאי ההסכם.

הכלכלן הסביר, כפי שתורגם על ידי מחלקת כלכלה של סאדא, שהמחיר של חוזה החלפת סיכון אשראי נקבע על ידי נקודות בסיס, וכדוגמה לכך הוא הצביע על כך שבנובמבר 2022, לפני ההכרזה על הרפורמה המשפטית, עלות הביטוח נגד הסיכון בישראל הייתה נמוכה במעט מ-40 נקודות בסיס, מה שאומר שעלות הביטוח אז הייתה 0.4% מהסכום המבוטח, ובשיא הרפורמה, היא נעה בין 60 ל-65 נקודות בסיס, וכשהמלחמה פרצה ב-7 באוקטובר, היא קפצה בין 140 ל-160 נקודות בסיס.

הוא ציין כי לאחר הסכם הפסקת האש, נרשם ירידה חדה, והגיע לכ-49 נקודות, אך מאז החלה בעלייה רציפה וכיום עומד על כ-54 נקודות.

פרמיית הסיכון משקפת את תפיסת המשקיעים לגבי הסיכונים של המדינה היהודית, כולל הסיכונים הגיאופוליטיים, והשוק ההון הישראלי והשקל מתנועעים במקביל לפרמיית הסיכון, אלא שלכל אחד מהם ישנם גורמים אחרים רבים המשפיעים עליו. כך מציין שפריר.

הוסיף: בשלב זה, שוק ההון הישראלי והשקל חווים חולשה, והמצב הגיאופוליטי הוביל לעליות לא ריאליות בשוק ההון הישראלי לדעת המשקיעים.

על פי שפריר, ההפרשים בריביות בין ישראל לארה"ב גם תורמים להחלשת השקל, בעוד שהשוק בישראל מצפה לעונש ריבית של 2.9% בשנה, השוק בארצות הברית עדיין מצפה לעלייה בריביות למרות שהתחזיות לאינפלציה ירדו לאור הירידה במחירי הנפט.

המשיך: הגורם החשוב יותר מהתחזיות לריבית הוא הריבית האמיתית, כלומר, זו הפחותה מהאינפלציה, והמשמעות היא הכוח הקנייה שנוצר על ידי המשקיע לאחר שחיקת האינפלציה.

הדגיש שכבר במאי האחרון, בנק ישראל רכש בערך 800 מיליון דולר כדי להבטיח את יציבות השוק, והערכת השוק היא שהוא המשיך להתערב בשוק המט"ח גם ביוני.

הזכיר את דברי המפקח על בנק ישראל, אמיר ירון, בכנס כלכלי לאחרונה, שציין שהתערבות הבנק היא יותר ממסורת ידועה, ואמר אז: עם ירידת התחזיות לאינפלציה והקרבה שלהן למינימום, זה מצדיק מדיניות מוניטרית מרחיבה בקצב מהיר יותר.

הסביר הכלכלן הישראלי, את דברי ירון, שזה ככל שהתחזיות לאינפלציה מתקרבות ל-1% לאחר העלייה החדה בערך השקל, הבנק ממהר להוריד את הריבית. ככה תרגם מחלקת כלכלה של סאדא.

אתר העיתון "גלובס" מדווח, כי מניות חברות הטכנולוגיה גזרו לאחרונה ירידות משמעותיות בוול סטריט, מה שהשפיע ישירות על ערך השקל.

ג'ונתן קאטס, הכלכלן הראשי בחברת "לידר קפיטל מרקטס", שהיא אחת מהמוסדות הפיננסיים וההשקעות המובילים בישראל, אומר: המוסדות הפיננסיים בישראל קובעים את שיעור החשיפה שלהם לתנודות בשערי חליפין, אבל נניח ששיעור החשיפה קבוע ועלו מניות החברות האמריקאיות, אז יהיה עליהם למכור מט"ח לשמור על אותו שיעור חשיפה שחשבו עליו".

הוסיף קאטס, כפי שתורגם על ידי מחלקת כלכלה של סאדא, שעל פי עיקרון זה שקשור לביצועי המניות האמריקאיות במחיר החליפין בקביעות, ישנה מגמה חדשה נוספת שמתפתחת באופק.

קאטס ניתח את הנתונים מבנק ישראל ומצא שבאפריל (כשהוסכם על הפסקת אש זמנית עם איראן בשמיני לחודש), המוסדות הפיננסיים הגדילו את חשיפתם בשוק המט"ח ל-20.5% בהשוואה ל-19.1% במרץ, מה שמעיד גם על הערכות המשקיעים לגבי הסיכונים של ישראל, מה שמייצג שינוי בכיוונים הכלליים.

הבהיר כי שיעור החשיפה לתנודות בשערי חליפין החלה לעלות במהלך שנת 2023 בעקבות הרפורמות המשפטיות, ועלתה מ-19% ערב המלחמה ל-23% בספטמבר 2025, ומאז, השיעור הזה חווה ירידה מתמשכת.

קאטס אומר על כך: המשקיעים המוסדיים הבינו שיפור בסיכונים הגיאופוליטיים, אבל אלו נתונים של אפריל, ואנחנו עכשיו ביוני .. יש לזכור שראינו במרץ ואפריל ביצועים חזקים של השקל, וזה היה חיובי עבור השווקים העולמיים .. אין באפשרותי אלא לשער שהם לא שינו את עמדתם מאז, לאור השבריריות בהפסקת האש והמשך הקרב בצפון, בעוד שההסבר הגיאופוליטי להסכם באיראן לא יכול להיות לטובת ישראל.

הוסיף: אם המשקיעים המוסדיים ימשיכו להגדיל את חשיפתם, זהו גורם ברור תורם לירידת ערך המטבע, תוך שהוא מדגיש כי נושא שער החליפין מושפע מצבר של גורמים מורכבים, והמשקיעים המוסדיים הם אחד מהגורמים החשובים בהם, אך לא הגורם היחיד.

הדגיש כי המשקיעים המוסדיים משפיעים בשתי דרכים: הראשונה היא התגובה למניות זרות, והשנייה היא מבט ישראל על הסיכונים הקשורים בשיעור חשיפתה בשוק המט"ח. והוסיף: ישנה סבירות גבוהה שהמרכיב של צמצום החשיפה אינו זמין יותר בשלב זה, לכן, נושפע באופן גבוה יותר מהכיוונים בשוק המניות האמריקאיות.

בהתאם לאתר העברי, הכלכלנים מצביעים על כך שזה עדיין רמה נמוכה היסטורית של השקל, שלא ראה דומה לה בעש الثلاثים האחרונות.

הזכיר את המכתב ששלח בנק אוף אמריקה ללקוחותיו, שבו הציע להם לפתוח פוזיציות קנייה על הדולר מול השקל והפורינט ההונגרי, וציין על הגורמים המבניים המשפיעים על השקל, ותלוי כמעט לחלוטין בביצועי מדד סטנדרד אנד פורס 500, שלדעת הבנק צפוי לירידה חדה של כ-5% במהלך השנה הבאה.

בנק אוף אמריקה קובע פרק זמן של שלושה חודשים ומציב מטרות למשקיעים, בעוד ששער החליפין עומד על כ-2.99 שקלים, המטרה שנקבעה על ידי הבנק היא 3.14 שקלים, והוא מצביע על כך שנקודת היציאה מהעיסקה והקטנת ההפסדים היא ירידת שער הדולר ל-2.9 שקלים.

האתר מדגיש כי שוק המט"ח הוא שוק עמוק ומורכב שהשפיעו בו גורמים רבים, וקשה לחזות אותו, אם לא בלתי אפשרי, והוא משמש הוכחה לכך, לקראת תחילת המלחמה באיראן במרץ האחרון, שאחריה הייתה עלייה מהירה בערך השקל, בנק גולדמן זקס ייעץ למכור שקל ולקנות דולר.

על פי שפריר, הגורמים להחלשת השקל מול הדולר קיימים, אבל ישנם כוחות בסיסיים התומכים בכוח השקל לטווח הארוך, כולל עודפי הייצוא על היבוא והשקעות גדולות בתחום הטכנולוגיה הגבוהה הישראלית.

שפריר מוסיף: השקל עדיין חזק, ואף על פי שהוא חלש, מצפים כי בנק ישראל יפחית את הריבית .. אנו והשווקים מצפים להפחתה של 100% בריבית ביולי, אבל לא נראה שזה יהיה ירידת ריבית חדה.

לפי דבריו, לאחר מדד המחירים במאי, שהיה הפתעה חיובית, דיברו על הפחתת ריבית בחצי אחוז, אך חולשת השקל אינה מעודדת זאת. כך אמר. ותורגם מחלקת כלכלה של סאדא.

שפריר מסכם כי במהלך שנה וחצי האחרונות, עליית ערך השקל תרמה לצמצום האינפלציה, אך כאשר מסתכלים על ששת החודשים הקרובים או יותר, אם האינפלציה תישאר ברמות הללו או תירד, המצב יהיה יותר מדולל מעט, אך זו תהליך שנמשך לאורך זמן. כך אמר.