הכלכלה הישראלית... האם היא הופכת למכשול במלחמה הנוכחית?

בשבועות האחרונים הולכות ומתרבות האינדיקציות על ירידה במצב הכלכלי בישראל, זאת אפילו לפני חישוב העלויות הכלכליות והכספיות הישירות של המלחמה.

המשך עליית המחירים

במערכת הסטטיסטיקה המרכזית פרסמו במוצאי שבת, 15 במרץ, את מדד יוקר המחיה לחודש פברואר, כלומר לפני פרוץ המלחמה עם איראן ו"חיזבאללה". הנתונים מצביעים על כך שהתחזיות שציפו לירידת מחירים או להישארותם לא היו מדויקות.

מדד יוקר המחיה עלה בפברואר ב-0.2% לעומת ינואר, עלייה החורגת מהציפיות של הכלכלנים, שהעריכו גידול במדד של כ-0.1% בלבד. כתוצאה מכך עלה שיעור האינפלציה השנתי במעט, והגיע ל-2% בפברואר, בהשוואה ל-1.8% בינואר.

עם זאת, העלייה הנוכחית אינה משקפת עדיין את ההשפעות של המלחמה, החלה ב-28 בפברואר. יש לצפות שההתפתחויות הללו יגבירו את מדד המחירים לצרכן במרץ, בעיקר לאור העלייה הגדולה במחירי הנפט הגלובליים והעלאת העלויות של שרשראות האספקה וההובלה הבינלאומית.

כמו כן, העלייה במדד יוקר המחיה מפחיתה את הסיכוי להוריד את שיעור הריבית הבסיסית של בנק ישראל, גם מבלי לקחת בחשבון את העלויות וההשלכות הכלכליות והפיננסיות של המלחמה. דבר זה עלול להאט את קצב הצריכה וההשקעות, שהם מהגורמים העיקריים לצמיחה הכלכלית.

לאחר המלחמה, צפוי שהבעיות והמשברים הכלכליים הללו יחריפו. זאת בשל העלייה הגדולה בהוצאות הביטחוניות, כתוצאה משימוש בכמויות גדולות של טילים מדויקים וטילים יירוט יקרים. נוסף על כך, העומס הכלכלי הנובע מגיוס כוחות מילואים רבים, לצד עלויות הנזק וההרס ביישובים בישראל, ושיבוש הפעילות הכלכלית, עלולים להוביל לאובדן בתוצר המקומי ולירידה בגביית המסים.

כל אלו יכולים להוביל לעלייה בגירעון הכספי של הממשלה ולעלייה בחוב הציבורי. במובן זה, ייתכן שהתקציב הממשלתי החדש, שאושר בממשלה וכעת נדון בכנסת לקראת אישורו, יהפוך לתקציב לא ריאלי שאינו מתיישב עם השינוי בנסיבות הכלכליות.

קיצוצים בתקציב הממשלה בעקבות המשברים

כדי להתמודד עם עלויות המלחמה הנוכחית, עד כה אישרה הממשלה הישראלית קיצוץ כללי בתקציב הממשלה בשיעור של 3%. מצד שני, אושרה הקצאת תקציב נוסף של כ-39 מיליארד ₪ לכיסוי הוצאות המלחמה, מתוכן כ-28 מיליארד ₪ למשרד הביטחון, וכן כ-1 מיליארד ₪ לכיסוי הוצאות אזרחיות. בנוסף, הוקם קרן נוספת בשווי של כ-10 מיליארד ₪, שתופעל בעת הצורך. כלומר, מדובר בסכום של כ-1.85% מהתוצר המקומי הגולמי. הנתון הזה מצביע על כך שהממשלה ציפתה שהעלות הכוללת של המלחמה תעלה על סכומי התקציב המוקצים לה כיום.

עלייה בתקציבים משמעותה, אם הממשלה לא תנקוט באמצעי צמצום נוספים בקיצוצים בתקציב, או אם לא ייכנסו הכנסות יוצאות דופן, ובעיקר ממסים, שהגירעון הכספי של הממשלה בסוף 2026 עלול להגיע ליותר מ-6%, לאחר שהמטרה שהוגדרה בתקציב הייתה 3.9% בלבד.

שאלות לגבי יכולת הממשלה להתמודד עם המצב הכלכלי החדש

בימים האחרונים התחיל העיתונות הישראלית להעלות שאלות הולכות ומתרבות לגבי יכולת הממשלה הנוכחית להתמודד עם העלות הכלכלית והפיננסית של המלחמה, ועם העומס המתרבה על תקציב הממשלה לשנת 2026. כמו כן, מספר אנליסטים מעלים שאלות לגבי טיב המדיניות הכלכלית הנוכחית והישגיה, לאור תלותה בהנחות כלכליות שמתארים חלקם כהזויות.

המחלוקות הללו הולכות ומתרבות לאור המשך הקצאת תקציבים לשותפים הקואליציוניים, בעיקר לקהילה החרדית וליישוב. רבים רואים כי מדיניות זו והתקציבים אינם תורמים להשגת צמיחה כלכלית, אלא באים על חשבון תקציבי משרדים שירותיים והתפתחותיים אחרים.

למשל, כתב שלמה טייטלבאום, הכלכלן בעיתון "כלכליסט" (15 במרץ), כי "מאז פרוץ המלחמה כתבנו על ניהול כלכלי לא תקין של הממשלה. השתמשנו לא אחת במילים קשות כמו ביזבוז, שוחד וחוסר אחריות. ועכשיו, בתקציב המתוקן לשנת 2026 אנו רואים שהממשלה שוברת שיאים של היעדר אחריות... אלא שאנחנו מגיעים לרמה חדשה ומדאיגה של הידרדרות; זו הפעם הראשונה שבה אי אפשר למצוא כל אינדיקציה לאחריות פיננסית מצד הממשלה".

מאז פרוץ המלחמה עם איראן, התמודדות עם התקציב הממשלתי הפכה לחריגה אפילו לפי תקני ממשלה הזו. משרד הביטחון, דרש בתחילה תוספת עצומה של כ-82 מיליארד ₪, מתוכם כ-42 מיליארד ₪ למימון הפעולה הצבאית, ו-40 מיליארד ₪ נוספים להשלמת בסיס התקציב. משמעות הדבר היא שהמשרד לא ראה בתקציב הביטחון, שאושר לפני כחודשיים, תקציב סופי, אלא חיכה להזדמנות לבקש עוד כספים. עצם הצגת בקשה כזו היא אות אזהרה ברור.

שנית, משרד הביטחון למעשה קיבל כ-39 מיליארד ₪ מתוך הדרישות שלו: 32 מיליארד ₪ למימון הפעולה הצבאית, בנוסף ל-7 מיליארד ₪ כרזרבה שצפויה לשמש מאוחר יותר.

שלישית, מה שחשוב עוד יותר, העלייה הגדולה בתקציב לא נלווית לתוכנית ארוכת טווח למימון עלייה זו בהוצאות. הממשלה הצליחה לאסוף כ-1.85 מיליארד ₪ בלבד באמצעות קיצוצים בתקציבי משרדים וכספים קואליציוניים, בנוסף ל-900 מיליון ₪ מתוצאות ביטול רפורמות שוק החלב. יתרת המימון הגיע מהגדלת הגירעון, שעלתה מהצפי של 3.6% ל-5.1% מהתוצר המקומי הגולמי.

רביעית, בזמן שהגירעון הכספי זינק, סמוטריץ' היה נדיב יותר בכל הנוגע לרפורמות מסי והרחבת שכבות המס. אף על פי שהמצב הפיננסי מתדרדר והמשאבים מועטים, סמוטריץ' מסכים להרחיב את שכבות המס, ובנוסף להגביר את ההטבות המיסויות על רכישות באינטרנט.

כתוצאה מכך, עפ"י טייטלבאום, הכלכלה הישראלית עומדת בפני רגע מכריע, אם כי המלחמה מסתירה במידה מסוימת את האמת הזו. ההחלטות שהממשלה קיבלה במהלך השבוע האחרון מציבות את ישראל על מסלול עולה לחוב הציבורי. אם בשבועות שאחרי סיום המלחמה לא תצא הודעה ברורה מהממשלה לגבי מחויבותה להפחתת החוב הציבורי, לא יפתיע אם השוק הבינלאומי יעניש את ישראל.

העלייה בהוצאות הריבית היא חסרת תקדים; בשנה 2023 הערכות היו שישראל תשלם כ-67 מיליארד ₪ ריבית בשנת 2027. אולם כעת ההערכות מצביעות על כך שההוצאות הללו יגיעו לכ-93.3 מיליארד ₪ בשנת 2027, זאת מבלי לקחת בחשבון את עלות המלחמה הנוכחית.

צעדים לקראת עליית אינפלציה והגדלת גירעון

במקביל לסבירות להגדלה של החוב הציבורי בעקבות המלחמה הנוכחית, נוקטת הממשלה במדיניות המגבירה לחצים של אינפלציה כלכלית, ובעיקר: המלחמה עצמה, הגדלת הגירעון הכספי, והפחתת המיסים. בתנאים אלו ימצא בנק ישראל קושי בהפחתת שיעורי הריבית, למרות חוזק השקל המקשה על המצב של היצואנים, למרות שהשווקים והמשפחות מצפים לצעד הזה מזה זמן רב.

כמו כן, צפוי שהמלחמה תוביל לירידה בצמיחה הכלכלית במהלך השנה הנוכחית מ-5.2% ל-4.7%, כך על פי הערכות משרד האוצר. עם זאת, מספר כלכלנים בישראל סבורים שההערכה הזו אופטימית, ושירידת הצמיחה עלולה להיות גדולה יותר מזה, במיוחד אם המלחמה תארך.

העיתונאי אדريان בלוט בעיתון "כלכליסט" (16 במרץ) ציטט את ההערכות ההן שהמלחמה שיימשך זמן רב יותר עלולה להטיל לחצים נוספים על הכלכלה הישראלית ולהוביל לירידות גדולות יותר בשיעורי הצמיחה.

ככל הנראה, לאור המדיניות הנוכחית של הממשלה וההשלכות הפיננסיות והכלכליות של המלחמה, יעמוד הגירעון הכספי של הממשלה על שיעור של כ-5.5% מהתוצר המקומי הגולמי. הסיכוי הזה הולך ומתרקם על רקע העובדה שמשרד האוצר טרם עדכן את תחזיותיו להכנסות ממסים, והוא לא לוקח בחשבון את האפשרות לירידת הגביה בעקבות המלחמה, כמו גם האטת הצמיחה הכלכלית.

הכלכלה... מנותקת לתמיכה לעומס

ישראל התפארה ביכולת כלכלתה להתמודד עם ההלם והעלויות של סבבי המלחמה הרצופים שבהם פתחה מאז השביעי באוקטובר 2023. אך ברור היום שהכלכלה הישראלית נכנסת למלחמה הנוכחית בתנאים שונים. יתכן שהאינדיקציות הפיננסיות של הממשלה יהפכו לגורם המגביל את יכולת ישראל להרחיב את המלחמה ולמשך אותה.

הכלכלה מיצתה, במידה רבה, את יכולתה להתמודד עם העלויות של המלחמה ולספוג את ההלם. כמו כן, ישראל פנתה בהרחבה להלוואות מהשווקים הבינלאומיים, דבר שגרם לגירעון הכספי להגיע לרמות גבוהות. כל עלייה נוספת בגירעון יכולה להעלות אותו ליותר מ-6% מהתוצר המקומי הגולמי, והעלאה בחוב הציבורי ליותר מ-70%, עשויה ליצור קשיים רציניים בפני חזרה למסלול של צמיחה כלכלית יציבה לאחר סיום המלחמה.

לאור הנתונים הללו עולה שאלה מרכזית במלחמה הנוכחית נגד איראן ו"חיזבאללה": האם הכלכלה הישראלית עדיין מהווה גורם כוח תומך במאמץ המלחמתי, או שמא היא מתחילה להפוך למכשול בפני המשך המלחמה?