החלטת מלחמה... והמחיר של המזרח התיכון

ברגע אזורי רגיש מאוד, הגיעה המסר ששלח איש העסקים האמירתי ח'לף אלחבתור לנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לעורר דיון החורג מגבולות שניים או אפילו מדינה אחת. המילים שניסחו בטון ישיר נשאו במהותן שאלה אסטרטגית גדולה יותר: מי יש לו את הזכות לקבל החלטת מלחמה באזור שבו חיים מאות מיליונים, ותלות יציבותו בפרופורציות מדויקות בין בטחון, כלכלה ומדיניות בינלאומית?

מה שאמר אלחבתור אינו רק ביקורת חולפת, אלא ביטוי לדאגה גוברת בתוך האזור שהופך שוב לזירת עימות בין מעצמות גדולות. המזרח התיכון שילם, במהלך העשורים האחרונים, מחירים גבוהים כתוצאה מהחלטות צבאיות שהתקבלו בבירות רחוקות, בעוד עמים נשאו בתוצאותיהן הישירות: מלחמות ארוכות, כלכלות פגועות, וחברות חיות על קו המשבר.

מהות המסר שהציג אלחבתור סובבת סביב רעיון פשוט אך עמוק: מלחמה אינה החלטה ריבונית של מדינה אחת כאשר השפעותיה הישירות יפגעו במדינות אחרות. כאשר מתרחשת ההתקפה בלב אזור המפרץ, שבו עוברות קווי האנרגיה החשובים ביותר בעולם ומתרכזות השקעות במאות מיליארדים, כל החלטה צבאית אינה נחשבת לעניינה הפנימי של אמריקה בלבד, אלא החלטה בינלאומית שסותרת את גבולות הגיאוגרפיה והפוליטיקה.

מפרץ היום אינו רק מקום גיאוגרפי במשוואות הביטחון הבינלאומי, אלא מרכז כלכלי עולמי שבו נפגשות האינטרסים של אנרגיה, סחר והשקעה. וכל התמודדות צבאית רחבה בין ארה"ב לאיראן יכולה במהרה להפוך למשבר עולמי, לא רק בשל המתיחות הביטחונית, אלא גם בשל ההשפעה הישירה על שוקי הנפט, על שרשרות האספקה העולמיות, ועל יציבות הכלכלה הבינלאומית.

אך המסר אינו עוצר בגבולות האזור. הוא גם פותח דיון חשוב בתוך ארצות הברית עצמה. החברה האמריקאית, שצמחה משני עשורים של מלחמות יקרות במזרח התיכון, הפכה לרגישה יותר לכל עיסוק צבאי חדש. האמריקאים שילמו במהלך מלחמות עיראק ואפגניסטן טריליונים דולר ואיבדו אלפי חיילים, בעוד שהתוצאות הפוליטיות של מלחמות אלה נותרו נושא למחלוקות רבות בחברה האמריקאית.

היום, עם כל הסלמה חדשה, חוזר השאלה עצמה למרכז הבמה בוושינגטון: האם ארצות הברית באמת זקוקה למלחמה נוספת במזרח התיכון? או שאולי העדיפות צריכה להיות ליציבות הכלכלה הפנימית ולבניית מחדש של האמון בין המדינה לחברה, כפי שהבטיחו הממשלות האמריקאיות הרצופות לבוחריהם?

מחקרי מרכזי המחקר האמריקאיים מצביעים על כך שכוחו של כל עימות צבאי רחב יכול להגיע במהלך שבועות ספורים לעשרות מיליארדים דולר, בעוד שהשפעותיו הכלכליות ישארו למשך שנים. בעידן של אינפלציה גוברת ולחצים על הכלכלה האמריקאית, זה מתבקש שאזרח אמריקאי ישאל: מי באמת מרוויח מהמלחמה הזו?

וכאן מתגלה שאלה נוספת שאי אפשר להתעלם ממנה בקריאת הסלמה זו: הקשר המורכב בין המדיניות האמריקאית והמציאות הפוליטית בישראל. ישנם מי ששואלים שאלות רציניות האם ההסלמה הצבאית עם איראן משרתת גם את החישובים הפוליטיים הפנימיים של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, העומד גם הוא בפני משברים פוליטיים ומשפטיים עמוקים בבית.

ההיסטוריה הפוליטית המודרנית במזרח התיכון מראה כי חלק מהמנהיגים פונים להעצמה חיצונית כדי להימלט ממשברים פנימיים או כדי לסדר מחדש את מאזן הכוחות הפוליטיים. מכאן עולה השאלה: האם כל האזור יכול להיות מאוים במלחמה רחבה רק משום שחלק מהמובילים הפוליטיים זקוקים לזמן נוסף כדי להישאר בשלטון?

שאלה זו אינה מיועדת למדינה מסוימת ככל שהיא מוליכה את האור על הסכנה של חפיפת החישובים הפנימיים עם ההחלטות הצבאיות הגדולות. כאשר המלחמות הופכות לכלי לניהול המשברים הפוליטיים, המחיר שולם תמיד על ידי חפים מפשע: עמי האזור, והכלכלה העולמית, ואפילו החברות שהן אמורות להגן עליהם בהחלטות אלה.

המסר שיצא מהמפרץ משקף במהותו שינוי חשוב בתודעה של האיליטות הכלכליות והפוליטיות באזור. האיליטות הללו, שהשקיעו עשרות שנים בבניית כלכלות יציבות ומרכזים פיננסיים עולמיים, הפכו מודעות יותר בכך שהמלחמות אינן פשוט עימותים צבאיים, אלא אסונות אסטרטגיים הפוגעים ביציבות ופיתוח בעת ובעונה אחת.

ולכן המסר שנשלח לוושינגטון אינו קריאה לעימות או לניתוק, אלא קריאה לחוכמה. ההנהגה העולמית אינה נמדדת ביכולתה של המדינות להילחם, אלא ביכולתה למנוע מלחמות. והכוח האמיתי במערכת הבינלאומית המודרנית טמון בניהול האיזונים, ולא בהצתת סכסוכים.

המזרח התיכון עומד היום בצומת היסטורי. או שהוא ימשיך להיות שטח פתוח לעימותים בינלאומיים, או שהוא יהפוך לאזור יציבות ושיתוף פעולה כלכלי המשרת את האינטרסים של עמו ועולם יחדיו. בהקשר זה, המסר ששלח ח'לף אלחבתור הוא יותר מדעה; זהו תזכורת פוליטית שעידן ההחלטות החד-צדדיות שמבעירות מלחמות ללא חישוב מתחיל להתמודד עם אתגרים הולכים וגוברים.

ובסופו של דבר, נשאר השאלה החשובה ביותר שצריכה להיות נשאלת בוושינגטון לפני כל החלטה צבאית: אם מלחמה קלה ברגע ההחלטה, האם היא תהיה קלה גם ברגע תשלום המחירה שלה?