האם הרשימות ההסכמיות מהוות הפרה חוקתית? וחובת המדינה

קולות רבים נשמעים בהכנה לבחירות מועצות היישובים המקומיים, המתוכננות להתקיים בסוף חודש אפריל הקרוב, לקיום הסכמים בין המשפחות והחמולות כדי להמליץ על רשימה מוסכמת ביישוב המקומי; בבחירה של כל משפחה ביישוב המקומי את המועמדים שלה לפי מה שמסתמן כרלוונטי לגודלה האוכלוסייתי או השפעתה הקשורה בכוח הכלכלי או הצבאי או השלטוני, כחלופה לקיום בחירות תחרותיות בין הכוחות הפוליטיים והחברתיים בו וזכות האזרחים לבחור בין התוכניות. 

דגם זה של התנהגות מעיד על חזרה לאחור בחברה הפלסטינית; אל השבטיות "משפחות ושבטים" במקום ההתפתחות ההיסטורית של החיים הפוליטיים בפלסטין במשך למעלה מ-100 שנה מאז הקמת המפלגות והכוחות הפוליטיים ומ-60 שנה מאז פריצת המהפכה הפלסטינית ומ-32 שנה מאז הקמת השלטון הפלסטיני בשטחים ובגדה המערבית ששוררי על "שלטון החוק" המגולל בחוק היסוד הפלסטיני המתוקן 2003, ואילו להתנהלות בחיים הציבוריים "המדינה" הנשענת על ציות לדרישות האינטרסים של השפעה שבטית במקום על תחרות תוכניות המפלגות והכוחות החברתיים האזרחיים, ואילו לחינוך פוליטי של יחידים בחברה המנוגד לכללים ובסיסי המדינה הדמוקרטית ולחוק המוצב על ידי המוסד הפוליטי הקיים.

הרשימה ההסכמית המתקדמת לחלוטין מפרה את זכות האזרחים "האIndividuals" להשתתף בבחירה של נציגיהם בשלטון "מועצת היישוב המקומי"; מפירה את הוראות סעיף 9 בחוק היסוד הקובע את השוויון של האזרחים בפני החוק, ואת הוראות סעיף 26 בחוק היסוד המאפשרות לפלסטינים את זכות ההשתתפות בחיים הפוליטיים כאינדיבידואלים וקבוצות ובפרט להם "הצבעה ומועמדות בבחירות לבחירת נציגים מתוכם הנבחרים בהצבעה כללית לפי החוק". כמו כן, את הוראות סעיף 2 בהחלטה בחוק מספר 23 לשנת 2025 לבחירות מועצות היישוב המקומי ותיקוניה, הקובעים כי הזכות היא אישית לפלסטיני שהשלים את שמונה עשרה שנים ומתגורר ביישוב המקומי להשתתף בבחירות, והמועמדות נמוכה מ-23 שנים לפי הוראות הסעיפים המוגדרות למועמדות ובפרט סעיף 14 המתייחס לכך שהמועמדות תהיה אינדיבידואלית במועצות הכפר ולא דרך רשימות.  

ואינה מסתפקת בהסכמים הנוכחיים בהפרה חוקתית ובכללי החוק אלא ממנה את עצמה כמסגרת המונעת מהאזרחים לממש את זכויותיהם; בכך שהיא מונעת את קיום רשימות בחירות מתמודדות או מחייבת משפחות למנוע את ילדיהם מהשגת מועמדות בבחירות, כלומר שההסכם מעניק למשפחה את הכוח הכפוי כחלופה למדינה ומוסדותיה מה שמאבד את המדינה את הלגיטימיות להחזיק לבד בלגיטימיות זו או שהמדינה ומוסדותיה הרשמים במקרה זה מקבלות את קיום שותף מתחרה להן לגבי החזקה בלגיטימיות זו. כמו כן, להסכמים הללו יש משמעויות על זניחת המפלגות הלאומיות והאסלאמיות את מקומן ומהות קיומם; המתבצע בארגון והנחת אזרחים בתוכניות פוליטיות וחברתיות ותרבותיות וכלכליות, כאשר הם מאשרים או תומכים ברשימות ההסכמיות לטובת המשפחות והמושג השבטי של כוח והשפעה ביישובים המקומיים בהם הם מתגוררים.

על פי דעתי, הפרת החוק מצד יחידים או קבוצות יכולה להתרחש. אך חובת המדינה אינה עשויה להתנתק מכך ממוסדותיה; היא מחויבת להקפיד על השוויון בין האזרחים המצויין בסעיף 9 בחוק היסוד, ולממש את זכותם כפי שנכתב בסעיף 26 ממנו, וכמו כן את הוראות ההחלטה בחוק מספר 23 לשנת 2025 ותיקוניה. ובכך היא מחויבת לקיים בחירות בכל היישובים המקומיים בלי קשר אם קיימות רשימות מוסכמות או תחרותיות, ולמנוע מהקבלה את מה שמכונה המלצה להפרת העיקרון המתבקש מהאזרחים לבחור את נציגיהם במועצת היישוב המקומי בבחירות וכי זה הכרחי. דבר זה מחייב לבחון מחדש את ההחלטה בחוק מספר 23 לשנת 2025 לכוון הוספת טקסט חדש המגדיר את מנגנון זכיית האנשים והרשימות במקרה שאין רשימות או מספר של יחידים שבאפשרותם להציע תחרות בבחירות המקומיות בהשגת نسبة שלא תקטן מ-50% ממספר המצביעים הרשומים ברשימת המצביעים של היישוב המקומי; כדי להבטיח את זכות האזרחים לממש את זכותם בבחירות, ובשוויון בפני החוק.