האם מועצת השלום תואמת את הלגיטימיות הפלסטינית?
מאמרים

האם מועצת השלום תואמת את הלגיטימיות הפלסטינית?

בצל ריבוי היוזמות והמסגרות המוצגות תחת כותרות פוליטיות ומנהליות שונות מתחדדת הצורך בעמדת הפלסטינית החופשית כמעמד לאומי עממי ברור ששלטון עליו הוא רשות אחת שלא מקבלת פרשנות שמשמעותה היא שהלגיטימיות הפלסטינית המיוצגת על ידי אש"ף והרשות הלאומית הפלסטינית היא המסגרת היחידה המוסמכת לייצג את העם הפלסטיני ולנהל את ענייניו הפוליטיים והמנהלתיים הרחק מכל מחלוקות או בעיות פנימיות.

בהתבסס על עקרון זה, כל מסגרת או גוף שאינם צומחים מהלגיטימיות הזו ואינם זוכים למנדט לאומי מפורש ואינם מתבססים על החלטות מסדירותיה הרשמיות נחשבים למסגרת שלא מוכרת פלסטינית, לא משנה מה שמה או הכוונות המוצהרות מאחורי הקמתה או ההקשר שבו היא מוגשת, שכן הלגיטימיות הפלסטינית איננה עניין פרוצדורלי או contextual אלא היא בסיס פוליטי ומשפטי כולל שהוקם באמצעות מאבק ארוך ועמק לאומי והכרה ערבית ובינלאומית.

בהקשר הזה נראית בעיני הפלסטינים מה שמכונה "מועצת השלום" כמסגרת לא נבחרת ולא מוסמכת ציבורית ואינה מתבססת על החלטות המועצה הלאומית או המועצה המרכזית הפלסטינית, אשר הן הגורמים המוסמכים באופן בלעדי לקבל החלטות גורליות הנוגעות למהלך הפוליטי הלאומי, ומדגישה את העמדה הפלסטינית החופשייה שאין להקדיש את אי קיום המנדט הלאומי בידי כוונות טובות ולא בצורת ייעוץ או בהצהרה שהמועצה הזו אינה מהווה תחליף ללגיטימיות, כיוון שהניסיון הוכיח שיצירת מסגרות מקבילות, גם אם הוצגו במבנים לא רשמיים, מובילה למעשה לבלבול בייצוג וריבוי מסמכים ולטשטוש האחדות הלאומית של ההחלטה, ובזה טמון המטרה של הממשל האמריקאי וישראל ועוזריהם מהמרחק ומהקרוב.

ולכן, העמדה הפלסטינית החופשית מתבטאת בכך שהיא לא מכירה בשום "מועצת שלום" המוצגת כחלופה או כמקבילה או כערוץ מחוץ לאש"ף או להנהגה הלאומית או לתכנית הפוליטית המוסכמת, אם זה נעשה ישירות או בעקיפין, ובו בזמן העמדה הפלסטינית החופשית שואפת להבחין בין דחיית המסגרות הללו לבין המחויבות הברורה לבחירה של שלום, שכן السلام מנקודת מבט פלסטינית לא נושא הסכם, אך הוא שלום צודק ומקיף המתבסס על החלטות הלגיטימיות הבינלאומית ומבטיח את הזכויות הלאומיות המוצדקות של העם הפלסטיני ואין אפשרות לצמצם אותו ליוזמות פרטיות של טראמפ או אחרים או למסלולים גמישים המיועדים לעקוף את ההסכמה הלאומית אלא גם להשית "במסגרת לחץ אמריקני כולל שכולל לחצים פוליטיים וכלכליים וצבאיים". מבלי להגזים זהו "מועצת מלחמה" בראשות טראמפ ונתניהו מול כל מה שהושג פלסטינית.

בעניין מה שמכונה "הוועדה המנהלית" העמדה הפלסטינית רואה שכל ועדה שנוסדה מחוץ למסגרת החוקית והמוסדית הפלסטינית מהווה צעד לא לגיטימי, גם אם היא הוצגה תחת תואנות של צורך או אופי זמני או ניהול מצבים חירומיים, שכן הצורך אינו יוצר לגיטימיות פוליטית וכי ניהול ענייני הניהול הפלסטיני צריך להתבצע אך ורק דרך ממשלה לגיטימית או ממשלת אחדות לאומית או ממשלת הסכמה לאומית או דרך מוסדות המוכרים חוקית ועובדים במסגרת הפוליטית הפלסטינית.

כמו כן, העמדה הלאומית החופשית מדגישה שכאשר הוועדות המנהליות אינן נובעות מהסכמה לאומית כוללנית הן אינן מהוות פתרונות זמניים אלא למעשה משמרות את המצב הקיים מעמיקות את הסכסוך ומחלישות את האחדות של ההחלטה הפלסטינית ואת יכולתה להתמודד עם האתגרים הפוליטיים המתרקמים, וזה מנוגד לאינטרס הלאומי העליון ולדרישות השלב הנוכחי.

וסיכום העמדה הפלסטינית העממית באופן פנימי וחיצוני הוא שלהרמוניה בייצוג ובסמכות איננה שאלה טכנית או פורמלית אלא תנאי בסיסי לכל מהלך פוליטי רציני או הסדרת ניהול שניתן להמשך, שכן העם הפלסטיני פתוח לכל מאמץ כנה להשגת שלום צודק, אך בו בזמן הוא מחויב ללגיטימיות הלאומית שלו ודוחה כל ניסיונות מעבר לכלשהן ניסיה כדי לעקוף את הלגיטימיות הזו או לעוות אותה.

מנקודת זו, המסר הפלסטיני לקהילה הבינלאומית ברור ואינו ניתן לפרשנות: שלום הוא בחירה לאומית אסטרטגית, אך הדרך אליו עוברת אך ורק דרך כיבוד הייצוג הלגיטימי של העם הפלסטיני ומחויבות להחלטות הלגיטימיות הבינלאומית וחיזוק אחדות ההחלטה הלאומית לא באמצעות מועצות או ועדות שנוסדו מחוץ למסגרת הזו.

ברור כי הקמת "מועצת השלום" או "מועצת המלחמה" כחלק מחזון אמריקאי ישראלי אסטרטגי רחב לעבר עזה והנושא הפלסטיני, כאשר היא לא נראית כחלק מהאדמה הפלסטינית אלא כאזור עם ערך כלכלי וגיאופוליטי המיועד לשימוש במסגרת סידורים אזרחיים ובינלאומיים העוקפים את הפלסטינים, עם מתן אור ירוק לישראל להטיל ריבונות על הגדה המערבית וירושלים, ומנקודת זו העמדה הפלסטינית החופשית מדגישה שכל מסגרת שאינה מכבדת את הלגיטימיות הפלסטינית ומנסה להותיר פתרונות מחוץ להסכמה הלאומית לא תוכל להיות מוכרת לאומית או פוליטית והדחייה שלה תישאר כמרכיב קבוע בהגנה על זכויות הלאומיות וסמכות ההחלטה הפלסטינית המאוחדת.

מאמר זה מבטא את דעתו של מחברו ואינו משקף בהכרח את דעתה של סוכנות חדשות צדא.