המערכת הפרלמנטרית המתאימה ביותר למדינת פלסטין

ועדת ניסוח החוקת במושב הקודם סקלה את צורת המערכת הפוליטית שהיא מעצבת כדי להכין את החוקה "הזמנית" מבלי לחשוף מהי מערכת הפוליטית וצורתה, ומבלי ליזום דיון ציבורי לאומי על מה שנחשב כ"איזו חוקה" ההסכם החברתי שצריך להיות מוסכם עליו או להאמין בו כמוגבל למסלול חיי האזרחים ולעתידם, ולמקים את מוסדות המדינה וסמכויותיה ומארגן את הקשרים ביניהן. 

עניין זה מציב את השאלה איזו מערכת פוליטית מתאימה יותר למדינה הפלסטינית ולפלסטינים; בהיעדר דיון חברתי וכשאני מכבד את החששות של רבים על הדרך, הצורה וזמן הקמת ועדת ניסוח החוקת, נראה שחשוב להציג רעיונות ואופנים או לשחררם לדיון הציבורי כדי להעדיף את המערכת הפרלמנטרית המבוססת על קיום נשיא ללא סמכויות ביצועיות (כלומר יש לו נשיאות ללא ממשלה) לעומת קיום ראש ממשלה שיש לו רוב במועצה המחוקקת הנבחרת, והממשלה שיש לה את רוב הסמכויות הביצועיות. מצד שני, המערכת הפרלמנטרית נותנת לפרלמנט סמכות להעמיד את הסמכות הביצועית לדין בכללותה; כמגבלות מרכזיות לצורת המערכת הפוליטית. 

הקריאה למערכת פוליטית פרלמנטרית נשענת על גורמים היסטוריים, פוליטיים וחוקתיים בעלי משמעות בחיי הפלסטינים ובמערכת הפוליטית שלהם. מבחינת הכללים החוקתיים, מסמך הכרזת העצמאות, שאומץ על ידי המועצה הלאומית הפלסטינית ב-15 בנובמבר 1988, קבע את צורת המערכת הפוליטית של מדינת פלסטין כפרלמנטרית כאשר הכיל כי "מדינת פלסטין היא לפלסטינים היכן שהם; בה הם מפתחים את זהותם הלאומית והתרבותית, נהנים מהשוויון המוחלט בזכויות, ונשמרים בה אמונתם הדתית והפוליטית וכבודם האנושי, תחת מערכת דמוקרטית פרלמנטרית". 

בהקשר זה, בית המשפט החוקתי האדגיש במאמת שניתן ב-12/3/2018 בבקשה לפרשנות מספר 5/2017 על-על גבול מסמך הכרזת העצמאות באומרו "מסמך הכרזת העצמאות נחשב לחלק בלתי נפרד מהמערכת החוקתית בפלסטין, אלא והגבוהה שבהם, אחריה בא החוק היסודי...". דבר זה הפך כל אדם או ועדה או מוסד שאינם יכולים לעבור על פסיקה זו החוקתית "בזמן שהחלטות בית המשפט החוקתי מעל חוקתיות", ו"כי פסקי הדין של בית המשפט בתביעות חוקתיות והחלטותיו על פרשנותן מחייבות את כל סמכויות המדינה ואת כלל הציבור בהתאם להוראות סעיף 41 מחוק בית המשפט החוקתי וגם הפרת החלטת בית המשפט החוקתי ועל הכוונות שלה מפעילה עבירה בהתאם להוראות סעיף 106 מהחוק היסודי "ההוראות השיפוטיות מחייבות ביצוע, והימנעות מביצוען או עיכוב ביצוען בכל דרך מהווה עבירה שנענשת בעונש מאסר, והדחה מתפקיד אם הנאשם הוא עובד ציבור או בעל תפקיד ציבורי, ולמי שנפגע מגיעה הזכות להגיש תביעה ישירות לבית המשפט המתאים, והרשות הלאומית מבטיחה פיצוי מלא לו".

באופן כללי בנוגע להקשר ההיסטורי במהלך שלושים השנים האחרונות לא הצליח המערכת הנשיאותית שהייתה בתוקף לפני שנת 2003, וכן המערכת הנשיאותית-פרלמנטרית שהייתה בשימוש לאחר תיקון החוק היסודי אז, אלא התעורר עימות בתוך המערכת הפוליטית שקרס את המוסדות הפוליטיים וחיזק את הפיצול, ובשני המקרים זלזלה הסמכות הביצועית בסמכויות המחוקקת והשיפוטית. דבר זה דורש לא לחזור על חווית הכישלון החוקתי הקיימת וכפי שקרה במערכות בעולם השלישי שפנו למערכת נשיאותית שמבוססת על תלות בדמות הנשיא ולא במעמד המוסדות החוקתיים. או שלטון השבטיות "המפלגתית" על טבע המערכת הפוליטית מה שנותן הזדמנות לשלוט באדם אחד או מוסד אחד על יתר מרכיבי המערכת הפוליטית. דבר זה מדגיש את הצורך ליישם את המערכת הפוליטית הפרלמנטרית כמתאימה והטובה ביותר למדינת פלסטין ברמה הפוליטית ומונע ביצוע עבירה על פי הוראות המשפט הפלסטיני המחייבות את הכל והעונש עליהן לפי החוק היסודי.