החזרה לבייג'ינג… התגובה הפלסטינית על התרמית של טראמפ

מחבר: بسام زكارنة

תוכנית טראמפ האחרונה לא הייתה אלא פנים חדשות של מדיניות ישנה שהכבידה על הבעיה הפלסטינית עם ביטויים מעודנים של "שיקום" ו"שגשוג" שמסתירים את הפרויקט הברור של מניעת הקמת מדינה פלסטינית אמיתית וליטוש התדמית של ישראל מול העולם לאחר שהיא נתפסה כמעורבת בפשעי מלחמה ורצח המוני. היא אינה יוזמת שלום ולא הצהרת עקרונות אלא תוכנית להקפיא את הסכסוך ולכפות מציאות של כיבוש כאשר נדרש מהפלסטינים להמתין להבטחות נדחות ללא סוף, שבעטיין נדבר על פיתוח ועקרין כמו מטרה שתשאב את פניהם של העם, והמהות שלה שואפת להפוך את המולדת ל"אזור שקט" ללא ריבונות וללא זהות. במתן שלוש או חמש שנים לא אומר אלא לאפשר לכיבוש לספח את הגדה המערבית ולרוקן את עזה מתושביה ולעוות את תדמית ההתנגדות תחת כותרות הומניות מטעות.

אך פלסטין אינה תיק לצביעה פוליטית ואין לקצר את עמה בפרויקטי שיקום זמניים. התגובה לתרמית האמריקאית שחוזרת על עצמה ומכירת האשליה דרך יוזמות כמו תוכנית טראמפ לא יכולה להיות במילוי דיבורי אלא למעשה הלאומי שמחזיר את הסדר הפלסטיני על בסיס אחדות ולא תחרות. מה שאנחנו מציעים בבירור הוא החזרה להצהרת בייג'ינג, הדרך המהירה והיחידה לעמדה פלסטינית מאוחדת. כאשר החתימו הפלגים הפלסטינים את הצהרת בייג'ינג ב-23 ביולי 2024, ההסכם לא היה סתם נייר מחמאה דיפלומטית אלא הבטחה לפני העם וההיסטוריה לסיים את הפילוג ולבנות את ההחלטה הפלסטינית על בסיס שותפות ולא דחיקה. ארבעה עשר פלגים הסכימו על תוכנית לאומית מאוחדת שהוגדרה ברוח פלסטינית טהורה ובחסות מדינה שנמצאת בצד של צדק ולא בצד של אינטרסים, רחוק מההתערבות האמריקאית. סין, שהייתה אחראית להסכם הזה, לא הציגה את עצמה כחלופה לאף אחד אלא שותפה בהשגת הצדק בהתאם להחלטות האומות המאוחדות וממשיכה לעמוד בעיקביות בעמדה שלה כי הקמת המדינה הפלסטינית הוא זכות ולא מתנה מאף אחד, וכי השלום לא נבנה בכוח אלא על בסיס הוגנות.

היום, כאשר אנו עומדים בפני תוכנית חדשה שמנסה להטעות את העולם, בייג'ינג נשארת הפלטפורמה הטבעית להחיות את ההבטחה הזו ולפעול על פי ההסכם הקיים. הנדרש אינו הסכם חדש אלא רצון לממש את מה שהוסכם עליו. החזרה לבייג'ינג אינה מסע לחו"ל אלא חזרה לישות הפלסטינית המאוחדת והכרת העובדה שהפילוג הפנימי הוא המתנה היקרה ביותר שניתן להעניק לכיבוש. אחדות העמדה, בהירות ההחלטה והפעולה הפלסטינית הם חזקים יותר מכל ההקנעות. מה שאנו זקוקים לו ברגע הזה בפלסטין אינו עוד כנסים או הצהרות אלא פגישה דחופה לקראת פסגת בייג'ינג השנייה שבה ייפתח الحوار ויתחיל הביצוע המעשי של הסכם האחדות. יש להקים ממשלת הסכמה לאומית שתשיב את האמון לעמים ויש לשחזר את הארגון לשחרור פלסטין עם כל הפלגים ללא יוצא מן הכלל או דחיקה, ולהתחדש במעקבים המשפטיים הבינלאומיים נגד פשעי המלחמה, כולל נתניהו ועברייניו, טראמפ ומילוני, כמשתתפים ברצח ההמוני. לא צריכה להיסגר שום תיק תחת לחץ או מסחר פוליטי. יש לומר בבירור: מי שרוצה בשלום אמיתי, עליו בראש ובראשונה להכיר במדינת פלסטין ובזכותנו המלאה לקביעת עתידנו ולא להעניק לנו זמן לנפילת התבוסה עלינו בשלווה.

סביבנו מתחלפות מפת הכוח ומעוצבות דמויות מערכת עולמית חדשה, ובמרכז השינוי הזה עומדת סין לצד הזכות הפלסטינית, בעוד הקשרים של הסולידריות עם פלסטין מתרחבים באוניברסיטאות האמריקאיות, בפרלמנטים האירופיים ובכבישים בינלאומיים, וההכרות הבינלאומיות במדינת פלסטין מתמשכות בתופעה שלא קרתה במשך עשורים. כל העולם עמד רואה את העוול, הרצח והמלחמה לשיעור ברעב בעזה בעוד תוכנית ההטעיה האמריקאית מנסה למחות מציאות זו ולהעניק לישראל זמן למנוע את התמיכה הבינלאומית בפלסטין ולברוח מהמכירה הישראלית הבלתי ניתנת לייחוד. התמודדות עם תוכנית זו בעיכוב או בשתיקה מבזבז את הרגע ההיסטורי הזה, ואילו האחדות הלאומית על בסיס בייג'ינג פירושה ניצול המומנטום העולמי והפיכתו ללחץ פוליטי אמיתי, ומבטיחה כי פלסטין תדבר בקול אחד שנשמע ברחבי העולם בבהירות שאין אפשרות להסתיר אותו מוושינגטון או מכל כוח אחר.

ולפי שתוכנית טראמפ מבוססת על תרמית וסיבוב, התגובה לה לא צריכה להיות בתגובה נרגשת אלא באסטרטגיה בטוחה שמתחילה מהצהרת בייג'ינג ומהאדמה שלא זוהמה על ידי האימפריאליזם האמריקאי ולא על ידי הרעיונות הציוניים "הטראמפיים". ויהיה הדבר בהסכמה קולקטיבית והזמן יגיע במהרה, והשיח יהיה אמיתי למימוש מה שהוסכם עליו בהצהרת בייג'ינג 2024. כי האחדות איננה סיסמה אלא תנאי לקיום הלאומי הפלסטיני ומבייג'ינג 2 מתחילים לשחזר את הדרך ומאחדות מתחיל ליפול ההטעיה.