
מחסני הנשק בצפון סוריה בין ניהול הכוח לסיכון ההשפעה
עד תחילת 2025, מאזן הכוחות בצפון סוריה התייצב על משוואה מאורגנת יותר בהשוואה לתקופת הכאוס הקודמת הקשורה לסכסוכים בין הפלגים המזוינים עקב ההבדלים במקורות המימון. גוף חופש הסורים (HTS), שהוביל את חדר המבצעים המשותף שהיפוך את משטר אסד בדצמבר 2024, חיזק את שליטתו על אידליב וחלקים מאזורי חמה וחלב ולַאזְכָּר באמצעות מערכת שלטון וביטחון משולבת הכוללת רשויות משטרה, זרועות מודיעיניות ומבנה צבאי מאורגן, שנתמך במסלול שילוב של פלגים מקומיים בתצורות גדולות יותר במסגרת מה שמקורי כפרויקט צבא סורי חדש, לצמצם את הכפילות בהחלטות הצבאיות והנשק.
לצידו, פועלים פלגים קטנים או בריתות כמו צבא העוז וחררי שארן, עם נשארות של לוחמים זרים, בראשם מפלגת טורקסטן האסלאמית ושאריות קבוצות סלפיות-ג'האדיות כמו ח'וארס אלדין ואנסאר א-תוהיד.
כלכלת הנשק באידליב במהלך תקופה זו נותרה תלויה על רשתות הברחה ואספקה מגוונות המקשרות בין השוק המקומי למקורות חיצוניים, כשנשק נכנס דרך נתיבים בלתי רשמיים מהגבול התורכי או דרך מחזור של מstocks ישנים ממלחמות אחרות, בנוסף לייצור מקומי של תחמושת ובקבוקים דרך סדנאות קטנות שמנוהלות על ידי פלגים או גופים מחוברים להם, מה שיצר שוק מקביל שבו משתמשים במכירת תחמושת ככלי מימון והשפעה פוליטית.
לאחרונה, חזרו מקרים של פיצוץ מחסני נשק בצפון סוריה בהקשר של צורך דחוף לסדר מחדש את התמונה הצבאית והפוליטית בצפון, ובפרט באידליב, שם קיימים פלגים וגדודים שהיו פעילים במסלול ההתנגדות הסורית המזוינת בתקופת משטר אסד, אך עכשיו הם מחוץ לחישובים של השלב הנוכחי והבאים, הן ברמת העבודה הצבאית והן בעבודה הביטחונית הפנימית.
פלגים אלו היו כלי מכריע בהפלת המשטר אך ייתכן שהם הפכו בעיני ההנהלה החדשה למעמסה ביטחונית ופוליטית, ממספר סיבות המתחילות מהקשרים החיצוניים שלהם, או מהסירוב שלהם בפועל להתמחות תחת הסAuthority מרכזי מאוחד צבאית תחת משפט הביטחון הכללי, או הסירוב לרעיון של שלטון הנשק על ידי המדינה בעיקרון.
עכשיו, מה שחשוב הוא לראות את פיצוץ מחסני התחמושת באידליב כחלק מתהליך מאורגן להנדסה מחדש של מאזן הכוחות הצבאי, ולרוקן את המגרש מכוחות חמושים עצמאיים, אשר הפכו כעת לשחקנים לא מדיניים.
האופי של הנשק המאוחסן באידליב עד 2025 מייצג תמהיל מגוון המשקף את הכלכלה הזו הכבדה, שכן הוא כולל תחמושות קלות ובינוניות בגדלים 7.62×39 ו-7.62×54R, רובים כבדים בגדלים 12.7 ו-14.5 ו-23 מ"מ, ופצצות מרגמה בגדלים 60 ו-82 ו-120 מ"מ, ופצצות תותח שדה ורקטות גרד (122 מ"מ), בנוסף לחומרים נפיצים, פיצוצים וקומפוננטות של חומרי נפץ מוכנים להרכבה.
כמו כן, חלק מהמחסנים כוללים חלקים של פלטפורמות רחפנים או תחמושת מעופפת המתקבלת דרך ערוצי הברחה מוגבלים או ייצור מקומי. רשתות האספקה של המתקנים הללו מבוססות על תמהיל של תמיכה לוגיסטית חיצונית, רכישה משווקים שחורים אזוריים, ואיסוף שיירים מהמלחמה משדות הקרב ושיקום, מה שמקנה למחסנים להיות מרכזים רגישים הקשורים ישירות לאיזון הצבאי של הפלגים וליכולתם למניפולציה מול יריביהם, ובאותו זמן מהווה נקודות חולשה קטסטרופליות במקרה של תקיפה או אחסון לקוי בסביבה אזרחית צפופה.
פיצוצים באופן כללי הם כלי לצמצום ההשפעה ופירוק הנשק בסגנון בלתי ישיר, על ידי החלשת היכולות האש של הפלגים מבלי להיכנס לעימותים גלויים שעשויים לאיים על היציבות הפוליטית שהינה בה לוחית. השלטון החדש שואף לרכוש את הכוח הצבאי, ורואה בשמירה על מחסני נשק בלתי תלויים בידי גדודים או פלגים מקבילים איום ישיר על שלטון האלימות המאורגנת והמוסדרת.
אנו לא שוכחים כי אידליב היא דוגמה המורחבת לסוריה, ואימוץ הדגם הזה מכתיב מיזוג את המבנה הביטחוני מנשק בלתי נשלט, ולתת אפשרות לאירועים אזרחיים להתבטא, לאחר שכבר הייתה שמו של אידליב בקהילה הבינלאומית כפלטפורמה לגורמים המובילים ברשימות הטרור והפלגים האסלאמיים ומפגש עם לוחמים זרים.
והחלשת היכולת הצבאית והנשקית של פלגים או של אנשים או תצורות חמושות גדולות עצמאיות, היא תנאי הכרחי למען فرض الحكم האזרחי ושיקום המוסדות המקומיים.
בדרגה גבוהה יותר, יש לנו קבוצת צדדים חיצוניים שתמכו בפלגים באידליב, בין אם הם ערבים, אזוריים או ערוצים מערביים. לאחר שהוקטן התמיכה למען ההנהלה החדשה, ברור שזמן הפלגים העצמאיים המקושרים לעדי חיצוניים נגמר, וכי המפה הביטחונית תעוצב מחדש לפי סדרי העדיפויות של הבריתות והאינטרסים הלאומיים החדשים, وبالتالي, הניקוי של האזור הזה עובר דרך החלשת משאבים/ייבוש נכסים של קבוצות אלו.
טבע הפיצוצים הללו בדרך כלל מאפשר, שעלול להתייחס לתקלות או לתאונות אקראיות או לתקלות טכניות הנוגעות לאחסון לקוי וחום גבוה, לכסות של הכחשה, כך נותן לרשויות בכל מדינה (ולא רק בסוריה ובקשר לאידליב) מרחב פעולה נרחב לנוע מבלי לשאת בתוצאות של עימותים ישירים.
ולעתים קרובות, מערכות המודיעין המקומיות או בעלות הברית מבצעות פעולות כאלה בשקט, כחלק מהפצת מאזן הכוחות בשטח. אותו דבר קרה בין גדוד אל-פורקאן וגדוד חורי הרפובליקה המערבית בדמשק ובקוניטרה, דרך ביצוע פיצוצים הדדיים במחסנים שהיו ארוזים בנשק ובתחמושת קלות ובינוניות עד טילים מסוג טאו ועוד.
החשוב, עם המהומה הנוכחית בנאמנויות ובמימון ובאספקה, אי אפשר לשלול שחלק מהפיצוצים הללו נובעים מעימותים בין הפלגים עצמם, כאשר כוחות מתמודדים מנצלים את מצב הנזילות הפוליטית להסדיר את חשבונותיהם או להשיג משאבים של יריביהם לפני כניסתם להסדרים חדשים.
ויכולה ההנהלה החדשה למצוא בעימות הבין-פלגי הזה אמצעי לניקוי עצמי בשדה, שיחסוך עליה את המאמץ ואת העלויות. בהקשר הזה, נראה כי הפיצוצים האחרונים במחסני הנשק באידליב הם חלק מהאסטרטגיה של פירוק שקטה, המיועדת ניטרל את הכוחות הצבאיים שאין בהם כבר תועלת, ולהכין סמכות למוסדות אזרחיים ומנהליים חדשים.

לקראת חזון לאומי שהופך את "ההפסקת אש" לסיום הכיבוש

מנהיג חזק יותר מהשלטון: היהירות של טראמפ ובחינת הדמוקרטיה

67 מיליארד דולר לשיקום עזה: מי יבנה את החלום?

סיום שלב והתחלה של אחר... והסקירה הנדרשת

אשליית השיקום...

אל תקיא או תקרא את זה אבו מכעיס דייתו ממנו

העסקת הביקורת על חמאס כדי לפגוע בעם הפלסטיני
