בית המשפט העליון הישראלי קובע כי מניעת הצלב האדום מביקור בשבויים פלסטינים אינה חוקית

סדא ניוז - בית המשפט העליון הישראלי קבע כי מדיניות שהטילה הממשלה מאז אוקטובר 2023 כדי למנוע מהוועד הבינלאומי של הצלב האדום לבקר בשבויים ובאסירים פלסטינים או להעביר מידע הנוגע להם אינה חוקית, והורה לבטלה לאחר שהמדינה לא הצליחה במשך יותר משנתיים לספק כל בסיס חוקי שיצדיק את המשך קיומה.

ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי הרכב שכולל את נשיא בית המשפט יצחק עמית, סגנו נועם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז, שכתבה את פסק הדין המרכזי. בית המשפט הגיע למסקנה כי הממשלה לא הציגה כל בסיס חוקי שיצדיק את המדיניות הזו, למרות "ההזדמנויות הרבות הבלתי נדלות" שניתנו לה במהלך הדיונים להסביר את עמדתה ולהציגה באופן חוקי.

ברק-ארז ציינה כי המקרה התאפיין בנסיבות חריגות, והדגישה כי המדינה הגישה עשרות בקשות דחייה והארכה במשך יותר משנתיים, בין אם להגשת תגובתה הראשונית או למסמכים מפורטים או למכתבים משלימים, דבר שגרם להארכת ההליכים רבות.

היא הוסיפה כי בית המשפט הפגין "מִידָה רבה של סבלנות", אך לבסוף מצא את עצמו מול היעדר עמדה חוקית מסודרת ומפורטת מצד המדינה שמספקת הסבר להמשך האיסור. בית המשפט ציין כי ההצדקה המרכזית שעליה עמדו המדינה במהלך הדיונים הייתה קשורה לתיק השבויים הישראלים המוחזקים ברצועת עזה, אך המדיניות נמשכה גם לאחר סיום הליך החזרתם, מבלי שהממשלה הציגה הצדקות חדשות או סיבות ממשיות להמשך קיומם.

בית המשפט בדק את החוקים הישראלים הרלוונטיים, לצד עקרונות המשפט הבינלאומי, והגיע למסקנה כי אין בסיס חוקי המאפשר فرض האיסור הכללי על ביקורי הצלב האדום או הפסקת העברת המידע הנוגע לשבויים הפלסטינים. לפיכך, הוא קבע כי המדיניות המתקיימת סותרת את החוק הקיים ויש לבטלה.

מצידו, סגן נשיא בית המשפט, סולברג, הצטרף לאותה תוצאה, והביע את דעתו כי המדינה לא הצליחה להציג כל בסיס חוקי להחלטות שנעשו על ידה למרות כמות ההזדמנויות שניתנו לה, וכי כישלון זה בלבד מספיק כדי לבטל את המדיניות دون הצורך להכריע בהרחבה בסוגיות הנוגעות למשפט הבינלאומי. גם נשיא בית המשפט, עמית, הסכים עם הנימוקים לפסק הדין, ותמך בהערות הנוגעות לכישלונה המתמשך של המדינה בנוגע להצדקת עמדתה.

הממשלה הטילה את האיסור לאחר פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, ובכך סיימה מדיניות שהתקיימה במשך עשורים שהאפשרה לוועד הבינלאומי של הצלב האדום לבקר בשבויים הפלסטינים בכלאים ישראליים ולהעביר מידע על מקומות החזקתם ומצבם. בית המשפט מציין כי נוהל זה התקיים באופן רגיל מאז סוף שנות השישים של המאה הקודמת, כולל בתקופות שחוו מלחמות ועימותים צבאיים קודמים.

ההחלטה הגיעה בעקבות עתירה שהוגשה על ידי ארגוני זכויות האדם, הם "צדק", ו"עמותת זכויות האזרח בישראל", ו"רופאים לזכויות האדם", ו"המוקד", ו"מסלק", שהעלו התנגדות לחוקיות האיסור על ביקורי הצלב האדום, במיוחד לאור הדוחות המתרבים בנוגע למצב השבויים הפלסטינים מאז פרוץ המלחמה.

ההחלטה מגיעה לאחר קרב משפטי שנמשך יותר משנתיים, במהלכו היו סדרת בקשות דחייה שהגישה הממשלה הישראלית במהלך דיוני העתירה. ארגוני זכויות האדם פנו לבית המשפט העליון בפברואר 2024 בבקשה לבטל את ההחלטה המונעת ביקורים של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום בשבויים הפלסטינים, ולהשיב את העברת המידע הנוגע להם, לאחר שישראל עצרה את ההליכים הללו לאחר 7 באוקטובר 2023.

במהלך הדיונים, המשיכה הממשלה לבקש דחייה בהגשת עמדתה הסופית לבית המשפט שוב ושוב, כשהיא מתנדבת בעיות שזיהתה כ"ביטחוניות ופוליטיות רגישות". היא גם הצדיקה חלק מבקשות הדחייה בקיומם של התייעצות עם ארצות הברית בנוגע למנגנון חלופי לביקורי השבויים הפלסטינים, ואילו בית המשפט העניק לה הזדמנויות חוזרות להסביר את הבסיס החוקי למדיניות הננקטת לפני שהחליט בסופו של דבר כי אין בסיס חוקי לכך.

הממשלה הודיעה לבית המשפט בשנה שעברה כי היא הסכימה בעיקרון לדון במנגנון חלופי לביקורי הצלב האדום, שכולל שופט ישראלי לשעבר ומפקחים זרים, במסגרת מגעים שנעשו עם הממשל האמריקאי. עם זאת, מאמצים אלה לא הביאו לשינוי המדיניות או להשבת הביקורים, בעוד האיסור להמשיך לתקשור עם הצלב האדום נמשך.

המקרה הגיע על רקע התגברות הביקורות על מצב השבויים הפלסטינים מאז פרוץ המלחמה בעזה, לאור דיווחים הולכים ומתרבים על עינויים, יחס בלתי הוגן, הגבלת ביקורים ופיקוח על מקומות ההחזקה.

כמו כן, המקרה עורר את סוגיית העצורים מרצועת עזה שאבדו עקבותיהם לאחר שנעצרו על ידי צה"ל, כאשר בדיקות שנעשו לאחר עתירות זכויות האדם הראו כי חלק מהאנשים שנאמר שהם אין להם מידע לגבי גורלם היו מוחזקים על ידי הרשויות הישראליות או נהרגו במהלך ההחזקה.