דו"ח רשמי משרדי ישראלי: 45 ארגונים באירופה אספו יותר מ-9 מיליון דולר למען חמאס

תרגום כלכלה סדנאוז - דו"ח מחקרי מהמכונה משרד לענייני מתנדבים ומלחמה באנטישמיות הישראלית, טוען כי חמאס עדיין שולטת במצב האזרחי ברצועת עזה חרף מלחמה שנמשכת למעלה משנתיים.

הדו"ח טוען, כפי שתורגם על ידי מחלקת כלכלה סדנאוז, כי המבנה של העבודה הממשלתית בעזה המנוהלת על ידי חמאס מתבסס על זרמי הון חיצוניים.

לפי הדו"ח, ישנו קשר בין מה שאספו 45 ארגוני צדקה באירופה בסכומים שהגיעו לכ-9.5 מיליון דולר, להעברת הכספים לארגונים הקשורים לחמאס.

ובשיטת הדו"ח המחקרי שהוקדש לזהות ערוצי המימון של חמאס וארגונים נוספים ברצועת עזה, כי ישות זו נהנית מתשתית רחבה לגיוס הפועלת בבריטניה, ספרד, צרפת והולנד, ומסתמכת על מימון המונים, אתרי אינטרנט מזויפים, העברות בנקאיות, אפליקציות תשלום ומטבעות דיגיטליים.

המחקר מצביע על כך שבמהלך המלחמה נאספו יותר מ-9.5 מיליון דולר לעזה מכ-45 ארגונים תחת מסווה ה"תרומות הצדקיות", וכל ארגון מהארגונים הללו אסף לא פחות מ-100 אלף דולר, ושבע קמפייני גיוס מקוונים אספו יותר ממיליון דולר, ואילו ארבעה קמפיינים נוספים אספו בין חצי מיליון למיליון דולר.

ובין כל הקמפיינים, בבריטניה, נאספו יותר מ-11 מיליון לירות שטרלינג (כ-14 מיליון דולר) על פלטפורמות מימון המונים בלבד, והקמפיינים בצרפת אספו כ-1.4 מיליון יורו, ובספרד נאספו מאות אלפי יורו דרך הקמפיינים, בעוד בהולנד אספו מאות אלפי יורו דרך אותן פעילויות.

המסמך אומר: על הנייר, סכומים אלו נראים זעירים, אך עבור חמאס הם שורש חיים המאפשר לה לשלם משכורות לעובדיה, והדבר נעשה חשוב עוד יותר ככל שממשיכים פעולות הגיוס דרך ערוצים ישירים (אתרי הארגונים, העברות בנקאיות, פייפאל), המוערכים במיליוני דולרים נוספים שאינם מדווחים בפלטפורמות הציבוריות, נוסף על כך, בכמה מקרים, נרשמו העברות במטבעות דיגיטליים כאמצעי תרומה נוסף, ובמקרה הזה, לא הובהר היקף התרומות.

ומכדי לזהות את מקורות המימון הגדולים של הארגונים בעזה או הארגונים החשודים בכך, קיימות גופים ישראליים המתמחים במודל המדינות המופיעות ברשימות הארגונים ה"טרוריסטיים" של המערכת הביטחונית הישראלית ושל ממשלת ארצות הברית. כפי שדיווח אתר עיתון גלובס העברי, ותרגם מחלקת כלכלה סדנאוז.

כתוצאה מכך, מאבחנת המחקר בין הקשרים הישירים לغير ישירים, והקשרים הישירים כוללים ישויות שסווגו קודם לכן כ"טרוריסטיות", ועובדים או פעילים המקושרים לחמאס, או פעילויות התומכות ב"טרור", בעוד הקשרים הלא ישירים כוללים שיתוף פעולה עם ארגונים המקושרים לחמאס, העברת כספים ליישויות המקושרות לה, או השיח הציבורי התומך ב"טרור" או ממציא אותו.

מתוצאות הדו"ח המחקרי עולה כי אין הבדל מהותי בין הפלטפורמות בהן משתמשים הארגונים הנראים לגיטימיים לבין אלה בהן משתמשות ישויות הקשורות לחמאס ולארגונים אחרים.

הדו"ח טוען כי אחת המסקנות העיקריות האחרות היא קיום פער גדול בשקיפות, כשציבור יכול לצפות בקמפיין התרומות ובאמצעי התשלום, אך ברוב המקרים הם אינם יכולים לדעת כיצד מועברים הכספים, או המתווכים, או היעדים הסופיים שלהם בתוך רצועת עזה.

חוקרים מציינים כי לא נמצאו כמעט פרטים פיננסיים על הגורמים המקבלים את הכספים.

ומסביר השר מה שנקרא לענייני מתנדבים ומלחמה באנטישמיות, אמיחי שיקלי: "זו סכנה ביטחונית שאי אפשר להתעלם ממנה, הכסף, גם תחת כיסוי הומניטרי, יכול להגיע לגורמים הקשורים לחמאס .. צפוי כי מדינות אירופאיות ימנעו מהזרמת כספים ללא פיקוח מספיק".

הדו"ח רושם שמות של כמה מוסדות המעורבים במימון חמאס באופן לא ישיר, וביניהם ארגון "אינטרפאל" שהיא עמותה שהוקמה בשנת 1994 בבריטניה לספק סיועים הומניטריים לפלסטינים, ובשנת 1997, הכריזה ישראל על הארגון כלא חוקי, ואחרי שש שנים בלבד, סיווגה אותו ארצות הברית כ"ארגון טרור" בשל הוכחות למימון חמאס. בשנת 2019, הטילה ועדת הארגונים הנדיבים בבריטניה מגבלות על הפעילויות הפיננסיות שלה לאחר סגירת החשבונות הבנקאיים של הארגון בעקבות חקירות שהעלו ספקות לגבי העברת כספים לארגונים המקושרים לחמאס.

ובין הארגונים האחרים היא עמותת الخير, שהיא אחת מהעמותות ההומניטריות הגדולות בבריטניה, והוכח כי העמותה מעסיקה אנשי "חמאס". וב-12 ביולי 2024, נורה למוות חוסאם מנסור, ראש מחלקה בשירות הביטחון הפנימי של "חמאס", שהיה גם מנהל בעמותת الخير.

ובין הארגונים הבריטיים האחרים ארגון הסיוע ההומניטרי העולמי, המנהל סניפים ביותר מ-40 מדינות ומתמקד ב"סיוע הומניטרי ופיתוח", ובשנת 2014, הוכרז ארגון הסיוע ההומניטרי העולמי כ"עמותה בלתי מורשית", בהתבסס על מידע משירות הביטחון הכללי הישראלי (שב"כ), המצביע על כך שהארגון משחק תפקיד מפתח במימון חמאס.