
תכנית נתניהו והתגובה הפלסטינית הנדרשת
הממשלה הישראלית מאמצת את התכנית של בנימין נתניהו, המבוססת על שליטה צבאית מתמשכת באזורים הנותרים בעזה (עיר עזה והאזור המרכזי) והגליית התושבים משם, בשלוש שלבים המבוססים על הרחבת הסיוע ההומניטרי, תואמת למה שאמר הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, והעברת האוכלוסייה לדרום, תואמת לתכנית מחנה המעצר "המוחזק", ושליטה בעיר עזה כדי להפיל את סימן השלטון המנהלי ברצועת עזה.
תכנית זו, עם חמשת מטרותיה; חיסול הלוחמה של חמאס, החזרת כל החטופים, חיסול הנשק לגמרי מהרצועה ושליטה ביטחונית עליה, והקמת ממשלה עירונית חלופית לחמאס או לרשות הפלסטינית, זקוקה מבחינה זמנית לפחות לשניים חודשים כדי להגלות כמליון פלסטינים מעיר עזה, ולחמישה חודשים לפחות של פעולות צבאיות כדי להביס את חמאס "לא את כניעתה" ולשלוש שנים לפחות לשוב הביטחון דרך שליטה ביטחונית וחיסול מלא הנשק מהרצועה, והקמת ממשלת חסות בסגנון הצבא של אנטואן לאחד או בדמותו החדשה של יאסר אבו שאבאב ברמה הצבאית ורשת הכפרים ברמה המנהלית.
זה אומר, ברמה המעשית, חזרת המלחמה מאפס, כאילו הממשלה הישראלית לא התחילה את מלחמתה לפני שנתיים, וברמה ההומניטרית המשך הסבל של הפלסטינים והגלות שלהם, וחזרה על גירושם ורעבונם, כאשר תכנית זו מצביעה על ההיבטים האסטרטגיים של מדיניות הממשלה הישראלית המבוססת על אשליות אידיאולוגיות של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, המבוססת על חיזוק מדינת ישראל על אדמת ישראל מהנהר עד לים דרך עבודה בשני מישורים; הראשון: שליטה צבאית ישירה על יהודה ושומרון ועל רצועת עזה והפיכתה דרך מדיניות אכיפת החוק הישראלי "ריבונות" והסיפוח למדינת ישראל הקיימת משנת 1948, והשני: העליונות היהודית הדמוגרפית באזור שבין הנהר לים דרך טיהור אתני של הפלסטינים והכפיית הכניעה או המוות על מי שסירב לקולוניאליזם היהודי.
בהירות זו בתכנית הישראלית הן ברגע זה, מבחינת שטח ואסטרטגית מצד אחד, והסיכון שהיא מייצרת על כל הבעיה הפלסטינית מצד שני; לא רק על קיום חמאס כמפלגה פוליטית צבאית או מבנים מנהליים ברצועת עזה או הרשות הפלסטינית כמוסד פוליטי מנהלי, זקוקה להבשלה פוליטית פלסטינית אצל מנהיגי פתח וחמאס ואומץ לאומי מצד שני כדי לשמור על הסוגיה הקיומית של העם הפלסטיני באמצעות אימוץ תכנית פוליטית המבוססת על: הבנה דחופה להקמת ממשלה פלסטינית מאוחדת המובילה למשא ומתן להפסקת המלחמה ולביצוע התכנית הערבית שנקבעה בכנס הפסגה הערבית במרץ האחרון ותרגום ההודעה מכנס ניו יורק האחרון למהלך פוליטי, והסכמה על אסטרטגיה פלסטינית להיאבק על ידי התנגדות עממית והשתלבות רחבה בהקשר של התנגדות לכניסה.
שתי שאלות אלו מסדרות מחדש את הדפים הפלסטיניים הפנימיים להכנת הא climates הנדרשות לצאת מהאסון הזה, ולטפל בדרישות הבינלאומיות הקשורות לנושא הנשק, בהתאם למה שנאמר בתכנית הערבית להסתמך על הסכם פלסטיני על סדרו פנימית או דרך האומות המאוחדות הקשורות לפריקת לוחמים ושילובם בחיים אזרחיים "DDR" ולהימצאות כוחות שמירה בינלאומיים להגן על העם הפלסטיני המפורט בהצהרה מכנס ניו יורק.

שיקום הקשרים בין המגן ללקוח

ממשלתיות ומלחמת השחיתות בפלסטין: בין החובה הלאומית למחויבות הבינלאומית

לקראת חזון לאומי שהופך את "ההפסקת אש" לסיום הכיבוש

מנהיג חזק יותר מהשלטון: היהירות של טראמפ ובחינת הדמוקרטיה

67 מיליארד דולר לשיקום עזה: מי יבנה את החלום?

סיום שלב והתחלה של אחר... והסקירה הנדרשת

אשליית השיקום...
