פגישת בריסל.. זרמי סיוע מעודדים לעזה אך מועטים לרשות שהשקיעה בחובות

מיוחד ל"כלכלת סאדא": נתונים שפורסמו על ידי משרד האוצר והתכנון מראים כי חובות הציבור של הרשות הפלסטינית עלו בסוף חודש מאי האחרון לכדי כ-49 מיליארד שקל.

הנתונים חשפו כי החוב הגדול ביותר הוא לטובת רשות הפנסיה المدنية והצבאית, עם חובות של 15 מיליארד שקל, בעוד ששכר המגיע לעובדי המגזר הציבורי עד סוף חודש מאי עמד על כ-9 מיליארד שקל, ובזמן שהחובות המגיעות מהמגזר הפרטי הגיעו לכ-8.4 מיליארד שקל, הלוואות פנימיות הגיעו ל-10.4 מיליארד שקל, והלוואות חוץ הגיעו ל-3.8 מיליארד שקל, בעוד שהחובות לגורמים אחרים (בדרך כלל קרנות ורשויות ציבוריות) הגיעו לכ-2.4 מיליארד שקל.

יש לציין כי סיבת הירידה בהלוואות הפנימיות והחיצוניות נובעת מירידת שער החליפין של הדולר בשבועות האחרונים.

מספרים אלו מגיעים בזמן שהרשות הפלסטינית סיימה את השתתפותה בפגישה השנייה של קבוצת התורמים לפלסטין, שהתקיימה בבריסל, אשר סיפקה תמיכה פוליטית אירופית לרשות הפלסטינית, והוכרז בו על התחייבות לתמיכה ראשונית בעזה בסך 883 מיליון יורו (כמיליארד דולר), אשר לא עשויה לכסות את הכספים הנדרשים המגיעים ליותר מ-70 מיליארד דולר, אך זו צעד בכיוון הנכון בהתאם למה שהעריכו המפקחים. בצד השני, תוצאות הפגישה לא מספקות שום דבר חדש לתקציב של הרשות שסובלת מחובות גבוהים, ואינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה מול המגזרים השונים לאור המשך ישראל בהחזקת כספי המעבר במשך יותר מ-15 חודשים.

תמיכה פוליטית חסרה תמיכה אפקטיבית בתקציב

בתגובותיו על תוצאות בריסל, אמר הכלכלן סמיר חלילה ל"כלכלת סאדא" כי אחת התוצאות החשובות של פגישה זו היא תמיכה בלגיטימיות של הרשות הפלסטינית להתמודד עם הלגיטימיות של מועצת השלום, וזה חשוב הרבה יותר מכל תמיכה כספית ישירה כדי לייצב את הלגיטימיות הפלסטינית ולמנוע תהליך הפרדת עזה מיהודה ושומרון, כמו כן, יש בגישה החיובית הזאת תמיכה כלכלית לעבודה ההומניטרית והסעד וכך להתחיל בתהליך השיקום בעזה בסכום שעשוי להגיע לכמיליארד דולר, הוא מציין באותו הזמן כי סכום זה נמוך בהרבה מהכמות הנדרשת, אך הוא נחשב לצעד ראשון חשוב כדי להתחיל בפעולה לשיקום ולסייע בעזה.

והוא מוסיף "יש כאן רווח פוליטי, וזוהי הזדמנות לרשות הפלסטינית לחזק את תפקידה בעזה לא באמצעות נוכחות ישירה ולא על בסיס הזמנה ישראלית או אמריקאית, אלא באמצעות חיזוק יחסיה עם המגזר הפרטי והחברה האזרחית ולשמור על תפקידה בהמשך פרויקטים".

סכום מועט

באופן שלילי לגבי תוצאות הכנס, רואה חלילה כי התמיכה הישירה בתקציב הרשות הפלסטינית הייתה מועטה, סכום של 41 מיליון יורו אינו נחשב לסכום משמעותי גם אם הוא מתווסף לסכום האירופי המוצהר במנגנון פיגאס שעומד על כ-1.6 מיליארד יורו, כאשר כ-620 מיליון יורו מתוכם נועדו לתמוך בתקציב הכללי על פני שלוש שנים, והוא מוסיף "סכום זה בוודאות לא יענה על צורכי הקופה הציבורית ומה שמצפים לו העובדים בשיפור ביחס לתשלום השכר, במיוחד לאור המשך ישראל בהחזקת כספי המעבר המהווים 68% מהכנסות הקופה הציבורית ללא אופק לשחרורם.

ובנושא הרפורמה, ציין חלילה כי אף שהנוכחים דיברו באופן חיובי על הנושא של הרפורמה והביעו שביעות רצון מהצעדים החיוביים שהרשות הפלסטינית נקטה בהקשר זה, עם זאת יש צורך לשלב את המגזרים החברתיים והכלכליים כדי שהרשות הפלסטינית תוכל להקים תמיכה חברתית לצעדים הרפורמטיביים הללו.

הוא ציין כי החמישה סעיפים המופיעים בתוכנית הרפורמה עם האיחוד האירופי לא הוסכם עליהם מבחינה לאומית, כאשר הסעיף הראשון של התוכנית נוגע בעניינים פיננסיים ורווחה חברתית, והכוונה היא לנושא שכר משפחות השהידים והאסירים והפצועים, וכן יצא לאחרונה דוח מחברת ביקורת אמריקאית המצביעה על כך של הרשות הפלסטינית יש המחויבות לסעיף זה, ואילו הסעיף השני נוגע לדמוקרטיה ולחופש הביטוי והבעת הדעה, וקיום הבחירות, והוא אמר כי ישנה הקפאה בנושא הזה, ואילו הדבר היחידי שבו חלה התקדמות הוא פרסום מינוי מהנשיא מחמוד עבאס המודיע על מועד קיום הבחירות לפרלמנט בנובמבר הקרוב.

צורך בשותפות חברתית בדיון בנושא הרפורמה

חלילה מסכם כי חסרה הדיון הפלסטיני בנוגע לסעיפים המופיעים בתוכנית הרפורמה, לדוגמה יש סעיף המתייחס לרפורמה במבנה התשתיות ובמערכת החינוך, אך אף אחד לא יודע על ההתקדמות בנושא הזה, ולכן יש צורך לשותפות חברתית לדון בסעיפי הרפורמה בכדי לצאת מהבנה חברתית, והצביע על כך שהתמיכה הישירה בתקציב לא עונה על רגש העובד וצרכיו, וממה שמצפים לו לשיפור במצבו הכלכלי.

והיה וראש הממשלה הפלסטיני דוקטור מוחמד מוסתפא, אמר בנאומו באירוע בריסל "מאוקטובר 2023, הכלכלה הפלסטינית התכווצה ב-30%, ושיעור האבטלה עלה ל-50%, מה שגרם לאובדן יותר מ-500 אלף אזרחים את מקום עבודתם, והגירעון הכספי הגיע לרמות שלא היו כמותן בשל המשך ישראל בהחזקת הכנסות המעבר הפלסטיניות והמגבלות שהטילה על מערכת הכספים והכלכלה שלנו".

והוסיף מוסתפא: "במהלך 15 החודשים האחרונים, ישראל הפסיקה לחלוטין את ההעברות הסדירות של הכנסות המעבר הפלסטיניות, מה שהגביל מאוד את יכולת הממשלה הפלסטינית לעמוד בהתחייבויותיה, ולמרות האתגרים הללו, הממשלה הפלסטינית נותרה פעילה ואחראית ומחויבת לרפורמה וליציבות ובניית המוסדות".

בתשובותיו על שאלה במהלך הכנס לגבי מחסור בתמיכה כספית לקופה הציבורית, ציין מוסתפא כי ישנה תמיכה נוספת במסגרת תמיכה מתוכננת של האיחוד האירופי במסגרת מנגנון פיגאס, והדגיש את החשיבות של תמיכה זו אך היא לא מחליפה את שחרור הכספים מפתח המעבר שהם ההכנסות העיקריות לרשות הלאומית.

מספרים מדאיגים..

מנגד, הכלכלן דוקטור סעיד צברי אומר ל"כלכלת סאדא" כי יש להפריד בין הממד הפוליטי לממד הכלכלי של פגישת בריסל, וציין כי מבחינה פוליטית, הפגישה השיגה רווח חשוב על ידי חידוש התמיכה הבינלאומית לרשות הפלסטינית והדגשת תפקידה בשלב ההתאוששות ושיקום עזה. ואילו מבחינה פיננסית, תוצאותיו לא עומדות בפני בעיית המשבר הכספי בה היא נתונה.

הוא הדגיש כי הנתונים שפורסמו על ידי משרד האוצר והתכנון הפלסטיני מדאיגים, מכיוון שההתחייבויות והחובות המצטברים מגיעים ל-49 מיליארד שקל, מה שמצביע לכך שהמשבר עבר להיות יותר ממשבר נזילות זמני והפך להיות משבר פיננסי ומבני. צבירת חובות העובדים, חובות המגזר הפרטי וחובות קרן הפנסיה, כולם מצביעים על לחצים גדולים המהווים איום על הפעילות הכלכלית והיציבות החברתית.

והוסיף "נכון שהאיחוד האירופי הודיע על מימון חשוב לסייע לעזה, אך מימון זה מיועד ברובו לסיוע ולהתחדשות, ולא למלא את הגירעון התקציבי או לאפשר לממשלה לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות, לכן העובד או המגזר הפרטי לא ירגישו בשיפור ישיר כתוצאה מהתחייבויות אלה, ולא יושגו פחות מהצפוי כדי לשלם מחויבויות הממשלה לעובדים".

והזכיר כי מהות הבעיה אינה מצויה רק בחוסר הסיוע, אלא גם בהמשך החזקת ישראל בכספי המעבר, שמהווים את המקור העיקרי להכנסות הציבוריות, והדגיש כי אפילו עם המשך הרפורמות שהממשלה מבצעת ומקבלות הערכה בינלאומית, כל רפורמה כספית תישאר מוגבלת אם הממשלה תישאר חסרה ממשאביה הבסיסיים.

ודוקטור צברי הדגיש כי השלב הבא הוא עדין יותר שכן הוא דורש עבודה על שלושה מסלולים בו זמנית: ראשית, לחץ בינלאומי לשחרור כספי המעבר, שנית, המשך הרפורמות הפיננסיות והמנהלתיות לחיזוק האמון של התורמים והמשקיעים, ושלישית, הכוונה של חלק גדול יותר מהסיוע הבינלאומי לחיזוק עמידות הכספים הציבוריים, מכיוון שיציבות מוסדות המדינה אינה פחותה חשיבות מהשבת עזה."