בעקבות התקרבות הגמר.. איך נוכל להפיק תועלת נפשית מצפייה בגביע העולם?

SadaNews - בעיצומם של לחצי עבודה, לימודים ומחויבויות יומיומיות, משחקי גביע העולם הופכים למועד שצפוי על ידי מיליוני אוהדים, לא רק כדי לעקוב אחרי התחרות, אלא כדי לקבל הפסקה זמנית מהמחשבה על בעיות ואחריות, ולשתף רגעי התלהבות ושמחה עם משפחה וחברים.

מחקרים מראים כי צפייה בספורט עשויה להיות קשורה לשיפור במצב הנפשי ולהפעלת אזורים במוח הקשורים להנאה ולגמול, לצד חיזוק אינטראקציה חברתית ותחושת שייכות.

אך יתרונות אלה תלויים בדרך הצפייה, ומשחק יכול להפוך לגורם ללחץ כאשר האוהד מזדהה עמוקות עם הקבוצה שלו או מתייחס להפסד כאילו הוא הפסד אישי.

אז מתי צפייה בגביע העולם הופכת לאמצעי בריא לשיפור מצב הרוח? וכיצד ניתן להפיק ממנה תועלת מבלי ליפול למלכודת ההתרגשות המופרזת?

ההנאה לפני השייכות

החוקר והיועץ הפסיכולוגי והחברתי מוחמד כאמל אומר כי צפייה במשחקים הופכת לאמצעי חיובי לשיפור מצב הרוח ולהפחתת הלחץ כאשר מטרתה העיקרית היא ליהנות מהיופי של המשחק ומהביצועים, רחוק מהקיצוניות והזדהות יתרה עם תוצאות קבוצה מסוימת.

הוא הסביר שהצופה יכול ליהנות ממגעי השחקנים, הגולים והביצועים הטובים, ללא קשר לשייכותו לאחת הקבוצות, והדגיש שהגעה לרמה של נייטרליות מאפשרת לו להתרכז ביופי של כדורגל במקום להגביל את חווייתו לניצחון והפסד.

חוקרים מאוניברסיטת וסדה היפנית ערכו מחקר רב שלבי שפורסם בשנת 2024 ב"סקירה לניהול ספורט" (Sport Management Review), וכלל ניתוח נתונים של יותר מ-20,000 איש, וניסוי לצפייה בקטעי ספורט, לצד בדיקת פעילות המוח במדגם קטן באמצעות דימות תהודה מגנטית.

תוצאות המחקר הראו כי צפייה בספורט קשורה לשיפור במצב הנפשי ולרגשות של הנאה, ולהגברת הפעילות באזורים במוח הקשורים לגמול.

עם זאת, אין המשמעות היא שכדורגל עוזרת לטפל בלחצים או הפרעות נפשיות, אך היא מצביעה על כך שצפייה מהנה יכולה להעניק לאדם דחיפה במצב רוח ולהפסקה זמנית מהמובנים העסקיים שלו.

זהות ספורטיבית

כאמל הסביר כי מה שידוע כ"זהות ספורטיבית" גורם לאוהד להרגיש כי קבוצתו היא חלק מזהותו, ולכן הוא מתייחס לניצחונה כזכייה אישית, ולהפסדה כהפסד שלו.

כדי לצמצם את ההתרגשות המופרזת, היועץ הפסיכולוגי והחברתי ממליץ לאוהד לנסות להפריד בין זהותו האישית ושייכותו הספורטיבית, ולשאול את עצמו: מה אני באמת ארוויח אם הקבוצה תנצח? ומה אני אאבד אם היא תפסיד?

הוא ציין כי השגת ההפרדה הזאת אינה קלה מהבחינה המע Praktית, כי רבים מהאוהדים מזדהים נפשית עם קבוצותיהם עד כדי כך שהקבוצה הופכת להרחבה של עצמם, וציין כי היכולת לצפות במשחק בנייטרליות יחסית ולהינות מהביצועים הטובים דורשת מודעות ומטרות רחבות יותר מניצחון והפסד סתם.

הוא הוסיף כי צפייה קבוצתית תורמת לחיזוק החיבורים המשפחתיים והחברתיים, ומקימה בין האוהדים (זהות משותפת) ותחושת (אנחנו). זה מתבטא בצורה ברורה עם השערים והניצחונות, כאשר בני משפחה וחברים מחליפים ברכות וחיבוקים, ורגעים אלה עשויים לקרב ביניהם גם אם קיימות מחלוקות קודמות.

מחקר שפורסם לאחרונה ב"גדרות בפסיכולוגיה" (Frontiers in Psychology), וכלל 885 איש, מצא כי צפייה באירועים ספורטיביים קשורה לשיפור במצב הנפשי, והאינטראקציה החברתית והחוויות הרגשיות היו מהגורמים הבולטים שהסבירו את הקשר הזה.

החוקרים מצאו כי השפעת האינטראקציה החברתית הייתה גדולה מהשפעת הרגשות שמפעיל המשחק בלבד, מה שמעיד על כך שצד חשוב מהתועלת הנפשית מגיעה משתף החוויה עם אחרים.

השפעת המשחקים הגדולים

מנגד, העיתונאי הספורטיבי ואחמד סעיד, אשר בעל תעודת דיפלומה בפסיכיאטריה ספורטיבית, אמר כי משחקים גדולים אשר מעוררים את תשומת הלב של העולם, יש להם השפעה רבה על הנפש של הקהל, במיוחד כאשר אותם משחקים עוסקים בנבחרות שמייצגות את ארצותיהם; אז מופק הורמון האוקסיטוצין שמחזק את השייכות והקשרים החברתיים.

הוא הבהיר כי משחקים ופעילויות ספורטיביות מרגשות יוצרים סוג של התרחקות מלחצים בחיים, כאשר האדם נפרד זמנית מהלחצים האלו ומתרכז במשחק, כמו כן מוחו מפריש הורמון הדופמין המופק שמחזיר שמחה ותחושת הישג, כי הצופה מרגיש שהוא משתף בדחיפתו את ההישג שאותו משחק מציג.

הוא הדגיש כי לספורט באופן כללי, ולכדורגל בפרט, יש השפעה נפשית משמעותית, והשפעה זו מתעצמת כאשר האדם עוקב אחרי קבוצה או נבחרת המייצגת את מדינתו.

מה קורה לאחר שריקת הסיום?

ובאותו הזמן, סעיד ציין כי צפייה במשחקים יכולה להיות לה כמה השפעות צדדיות, כאשר בשעת המשחק מופרש הורמון הדופמין ברמות גבוהות מאוד, כמו גם הורמון האדרנלין, אשר אחראי על האנרגיה, הכוח וההכנה להתרגשות ולעימותים.

הוא הוסיף שאחרי שהמשחק מסתיים, רמת הדופמין מתחילה בירידה מהירה, בעוד שאפקט האדרנלין נמשך על גוף ומוח, ולכן לפעמים יכולה להתרחש מצבים של מה שמתואר כ"דיכאון לאחר המשחקים", והאוהד זקוק לתקופה עד שזה יחלוף.

הוא הסביר כי תופעה זו היא ברורה יותר כאשר הנבחרת שהאדם אוהד הפסידה, או כאשר ישנה תחושת כי הייתה בעיית שיפוט במשחק, דבר שמגביר את הדיכאון אצל האוהד, ומקשה על השפעת האדרנלין להיעלם בקלות.

המונח "דיכאון לאחר המשחקים" כאן מתייחס למצב זמני של עצב ואכזבה לאחר ההפסד, ולא כלאחר אבחון קליני של דיכאון.

מחקרים תומכים ברעיון כי אוהדים בעלי חיבור חזק לקבוצותיהם יכולים לעבור תגובה פיזית חזקה יותר ללחץ; כך נמצא במחקר של אוניברסיטת אוקספורד במהלך גביע העולם בשנת 2014 עלייה גבוהה יותר ברמות הורמון הקורטיזול אצל האוהדים שהיו יותר מעורבים עם נבחרת שלהם, במיוחד במהלך המשחקים שהסתיימו בהפסד.

הזדמנות חינוכית

המומחה החברתי עלא חוסין מדגיש כי צפייה בגביע העולם יכולה להפוך עבור התלמידים למקום חינוכי שמסייע להם לפתח מיומנויות של שיח, חילופי דעות וניתוח, בתנאי שהיא מתבצעת במסגרת של כבוד והסכמה להבדלים.

הוא הסביר שכמה מהיתרונות הבולטים של הצפייה עבור תלמידי בתי הספר הם למידת רוח הספורט, כבוד ליריב, והתמודדות מאוזנת עם ניצחון והפסד, אלה יכולות שהן עשויות להשפיע על התנהגותם בתוך בית הספר ובקשרים עם חבריהם.

חוסין ציין שכיוונון התלמידים לדו שיח בנוגע למשחקים בצורה רגועה תורם לחיזוק עבודת הצוות והשתפות, ומאמן אותם לקבל את השוני בהעדפות, לאומים ושייכויות ספורטיביות, ועוזר בהחלט ערכים של סובלנות וחיים משותפים.

הוא הוסיף כי צפייה בטורניר עשויה להוות אמצעי בידור שמפחית לחצי הלימודים אם זה מאורגן כך שלא ישפיע על השינה או המשימות, וציין כי היתרון לא מתרחש מצפייה בלבד, אלא מאופן השימוש בו כדי לבנות דמות מאוזנת יותר ויכולת לשלוט ברגשות.

צפייה במשחקים תהיה הפסקה בריאה כאשר התלמיד מגדיר את המשחקים שהוא רוצה לצפות בהם, מסיים את משימותיו לפני שהמשחק מתחיל, ומונע בילוי ארוך מדי ודיונים חדים לאחר סיום המשחק.

בנוסף, ניתן להפוך את ההתלהבות לפעולה מעשית, כמו לשחק כדורגל או ללכת עם חברים, במקום להגביל את הקשר לספורט רק לשבת מול המסך.

לכן משחקי גביע העולם מעניקים לצופה הפסקה מנטלית מלחצי החיים, משפרים את מצב רוחו ומקרבים אותו לאחרים. תועלתם האמיתית ניכרת כאשר נותר מקום להנאה ולתקשורת, הרחק מהקיצוניות או מהזנחת מחויבויות, וכאשר הצופה מבין שהתוצאה של המשחק אינה מייצגת זכות או הפסד אישי.

המקור: האל-ג'זירה