במרוץ הבינה המלאכותית העולמית: היכן עומדת ישראל עד כה?

SadaNews - דו"ח שפורסם על ידי בנק אוף אמריקה חושף כי ארצות הברית וסין ממשיכות להוביל את מרוץ הבינה המלאכותית בעולם, בעוד שארצות אחרות מתמודדות על המקומות הבאים, ביניהן ישראל, האמירויות, קוריאה הדרומית, קנדה, שווייץ, הולנד וסינגפור. הדו"ח מעריך את ביצועי המדינות על סמך מוכנותן הנוכחית לפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית, יחד עם היכולת שלהן לנצל טכנולוגיות אלה להשגת צמיחה כלכלית במהלך השנים הקרובות.

בבניית הערכת המוכנות של המדינות במהלך שלוש השנים הקרובות, ישראל תפסה את המקום ה-12 מתוך 30 מדינות שנכללו בדו"ח. ישראל גם רשמה ביצועים חזקים בהשקעות המגזר הפרטי בחברות בינה מלאכותית, ומספר החברות הפועלות בתחום זה, בנוסף לתפקידה ביצור ובאספקת השבבים המשמשים בכלים של בינה מלאכותית. מנגד, ישראל תפסה מיקומים נמוכים כאשר הוערך עד כמה זמינים משאבי האנרגיה הנדרשים להפעלת מרכזי נתונים, זמינות המתכות המשמשות לייצור שבבים וציוד מחשוב, ותשתיות הנדרשות להקמת מרכזים אלה, במיוחד כאשר משווים אותה למדינות כמו קנדה, אוסטרליה, נורבגיה וצרפת.

הדו"ח ציין כי ישראל תפסה את המקום החמישי בעולם בהיקף השקעות המגזר הפרטי בחברות הבינה המלאכותית, שהגיעו ל-19 מיליארד דולר בין השנים 2013 ל-2025, והיא גם תפסה את המקום החמישי מבחינת מספר החברות הפועלות בתחום זה, אחרי ארצות הברית, סין, קנדה ובריטניה. כמו כן, היא מובילה את העולם בשנת 2025 מבחינת שיעור המיומנויות המיוחדות בבינה מלאכותית, כאשר המומחים בתחום זה היו 2.1% מהמשתמשים בפלטפורמת "לינקדאין" בישראל, לעומת 1.8% בסינגפור ו-1.6% בלוקסמבורג, כאשר יש לציין כי מדד זה מבוסס על נתוני "לינקדאין".

מנגד, הובהר בדו"ח כי ישראל לא נכנסה לרשימת עשרת המדינות המובילות מבחינת ההשקעה הממשלתית בבינה מלאכותית, וכי היא תפסה גם את המקום ה-19 מבחינת מוכנות בתחום האנרגיה, והמקום ה-22 מתוך 30 עלות הקמת מרכזי הנתונים, על אף שיש לה עתודות של גז טבעי ופתיחת מרכזי נתונים חדשים במהלך השנים האחרונות. הדו"ח ציין כי מגזר ייצור השבבים המתקדמים בישראל מחזק את מעמדה במסגרת שרשרות הספקת שבבי הבינה מלאכותית לארצות הברית.

בהערכה של יכולת המדינות לנצל את הבינה המלאכותית להשגת צמיחה כלכלית במהלך 3 עד 10 שנים, ישראל תפסה את המקום העשירי, מקדימה את הולנד, גרמניה וטייוואן. דירוג זה התבסס על גורמים שונים כגון גמישות סביבת העבודה, יכולות מחקר ופיתוח, והיקף השימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית בתוך חברות הזנק ומרכזי פיתוח. מנגד, הדו"ח הזהיר כי ישראל עשויה להיות חשופה יותר לשיבושים בשוק העבודה בשל שיעור גבוה של משרות התלויות בניתוח, תכנון, תכנות ומשימות מנטליות נוספות, שהן משרות שצפויות להיפגע יותר מהתרחבות השימוש בבינה מלאכותית. אך הוא צפה כי ירידת תוחלת החיים בה לעומת מדינות אירופיות המתמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה, יחד עם היכולת של כלכלתה להסתגל, יעמדו בסיוע בהפיכת הבינה המלאכותית למנוע לצמיחה כלכלית.

הדו"ח ציין כי קוריאה הדרומית הובילה את הדירוג בהערכת המוכנות של המדינות במהלך שלוש השנים הקרובות, וגם בהערכת יכולתה להמיר את השימוש בבינה מלאכותית לצמיחה כלכלית במהלך 3 עד 10 שנים, כאשר האמירויות הופיעו בדירוג השני בזכות השימוש של 70% מהחברות בטכנולוגיות הבינה המלאכותית, יחד עם מדיניות ממשלתית שמנצל את שפע המשאבים האנרגטיים כמו הנפט, במסגרת תוכנית שמטרתה להפוך את המדינה למובילה עולמית בתחום זה עד שנת 2031. הדו"ח גם ציין כי המגבלות על ייצוא טכנולוגיות מתקדמות והשיקולים הביטחוניים עשויות להגביל את יכולתן של מדינות מסוימות להשיג את המודלים העדכניים ביותר של הבינה המלאכותית, יחד עם הקושי שלהן להשיג את השרתים, השבבים והתשתיות המחשוביות הנדרשות להפעלתן ולפיתוחן.