מאמרים
חזור לדף הבית
על "חרבות אחרונות"
ככל שעובר ה-18 בספטמבר בכל שנה, נפתחו לפני דלתות הזיכרון, ישבתי על סף הלב, מהרהרת במסע חיים שהחל ביום שבו נבחרתי להיות רבתו של אדם שלא דמה לגברים, אלא היה דומה יותר להררים.. בעוז, בגובה ובצל..
הנישואין - בניסיונם של בני אדם - עשויים להיות חוזה המוקנה בבתי המשפט, או בית ששניים משתפים בו, אבל מהותם...
החשבון נפש למנהיגים… וההגנה לכולם
בעולם מתגברים גלי זעם וזעזוע על מה שעושים כמה ממנהיגי ישראל בפשעים מלחמתיים ובהפרות חמורות של זכויות האדם וג'נוסייד בעזה וביהודה ושומרון בשם המדינה היהודית. ברקע הכעס הזה מתגנב סיכון נוסף לא פחות חמור: ערבוב בין מעשי מנהיגים פוליטיים לבין זהות עמים או מאמיני דתות. ערבוב זה פותח פתח רחב לגזענות ומאיי...
ישראל בצומת דרכים...
מאז היום הראשון שלה, ישראל חיה במצב אספארטה, כלכלתה מחנה, החברה שלה מגויסת, והצבא שלה "צבא העם", אלא מה שמיהר בנימין נתניהו לדבר עליו בנאומו על אספארטה הגדולה, סופר אספארטה, היה קשור בעיקר לתעשיית הנשק לאור סירובן של כמה מדינות מערביות לספק לישראל נשק ורכבים הקשורים לתעשיית הנשק בעקבות המשך מלחמת הה...
תודה לספרד ופדרו סאנצ'ס
בעידן המתרחש בו שתיקה בינלאומית מביכה והטיה בוטה של הכוח על חשבון הערכים, ספרד מתבלטת היום כקול יוצא דופן המייחד את הזכות הפלסטינית, ומחזירה מצפון האנושי קצת מהברק האבוד שלו. ההחלטה של ראש ממשלת ספרד פדרו סאנצ'ס להכיר במדינת פלסטין לא הייתה צעד פוליטי מזדמן, אלא הייתה הצהרה ברורה שהצדק לא יכול להיוו...
מדוע קטר מתעקשת על תפקיד המתווך בין חמאס לישראל?
ההתעקשות הזו של מדינת קטר להמשיך לדבר על המו"מ ולהתעקש על תפקידה כמתווך בין ישראל לחמאס, גם לאחר שישראל תקפה את מקום מגוריהם של מנהיגי חמאס בדוחא, אינה נובעת ממניע לאומי או אנושי או משרת פלסטין ורצון להפסיק את המלחמה, כמו שגם אינה החלטה ריבונית של קטר, אלא היא חלק ממשימה הנתמכת בקטר באזור כדי לשרת א...
תוכניות לחלק את האומה: נאפו וינון והמציאות הערבית היום
מאז הקמת היישות הישראלית הכובשת, לא הפסיק השכל האסטרטגי שם לשרטט את מפתו בקפידה להבטיח עליונות והמשכיות על חשבון העמים באזור. מאז שנות החמישים של המאה הקודמת צץ מה שנקרא בניתוחים ערבים "המבצע של נאפו", ולאחר מכן בשנות השמונים גיחתה מבט עמוק ומסוכן יותר שנקרא תוכנית ינון, והיום כשאנחנו מביטים במציאות...
יוצאים מההיסטוריה
מעל 15 שנה אני מאזין להרצאות רבות של הנשיא אבו מאזן במפגשים מסודרים ובפומבי, שהיה שואל מדוע אנחנו בעימות עם אמריקה? היא אויבנו, אמר הנשיא, היא זו שחשבה לפני אחרים על הקמת התנחלויות בפלסטין באמצע המאה ה-19, כאשר רכשה בניינים בירושלים כדי ליישב יהודים שם, אך היהודים האמריקאיים לא אהבו את זה, ולכן ההתנ...
וועידת דוחא: ההר המליץ ולידו עכבר!
על אף שמילות המלכים, האמירים, הנשיאים והשליחים הערביים בוועידת דוחא החירומית היו שונות מבעבר מבחינת "עוצמת הטון" במעט, הן לא הגיעו לרמת האתגרים המכים בעמים הערבי והאסלאמי. ונראה כי הן מאכזבות את התקוות והחלומות של עשרות מיליוני העמים הערביים שהיו מצפים לפעולה ערבית חזקה, בזכות כוחות הלחץ שיש לערבים,...
שיקום ישראלי למטרות עיקריות מהסכמי אברהם
קריאה מרבית מהניתוחים הישראלים שהופיעו לציון חמש שנים להסכמי אברהם מעלה שהם הסכמי שלום ונורמליזציה בין ישראל לבין איחוד האמירויות ובחריין (נחתמו בספטמבר 2020, ולאחר מכן נוספו להם סודן ומרוקו), אינה מעוררת הלם או מביאה לבלבול, שכן מה שאנחנו מתמודדים איתו זה חידוד המטרות הישראליות העיקריות מתוך ההסכמי...
ול finalmente הכירו הערבים כי ישראל לא מכוונת רק לפלסטינים
מאז תחילת הפרויקט הציוני ומלפני הקמת מדינת ישראל, הפלסטינים נישאו בסיסמא שהם, בהתנגדותם ובפעולותיהם נגד הכיבוש, מהווים את קו ההגנה הראשון על האומה הערבית, ושהתנועה הציונית אינה מכוונת רק לפלסטינים אלא פרויקט שלה רחוק מכך. סיסמא זו הייתה חלק מהתקשורת שלהם עם הממשלות הערביות מאז המרד הפלסטיני הגדול בש...
835 מיליון דולר ללא יתרה: צ'קים שחזרו חושפים את משבר הנזילות בפלסטין
משבר הצ'קים השבים נחשב לאחת האסונות החמורים שהכלכלה הפלסטינית חווה כיום, הוא לא רק משקף מחסור בנזילות, אלא גם חושף מעגל קסמים של אובדן אמון בין האזרח לבנקים, ובין הסוחר ללקוחותיו. מה שמסבך את המשבר הוא הקשר הישיר לבעיה של עודף השקל בבנקים המקומיים וחוסר היכולת של המערכת הבנקאית להפקיד אותו בבנקים הי...
הביטחון והסמל הדתי והכסף כמפות השפעה רכות ישראליות בסוריה שאחרי אסד
התמונות שיצאו בסוף אוגוסט 2025 בביקורו של הרב משה קליין והעסקן דוב פלייך בדמשק, עם תפילה בבית הכנסת המרכזי, ולאחר מכן עמידה מול מצבת הקבורה היהודית וביקור בקברו של הרב חיים ויטל, אינן נראות כפרוטוקול בלבד, אלא P במובנים רבים, לאחר 2024 אלה מקיימות תבחין של גבולות: עד כמה ניתן להנחיל נוכחות סמלית-דתי...