המהסס האמריקאי סימן לחולשה

ארבעה ושמונים ימים חלפו עד כה מאז תחילת המלחמה האמריקאית-ישראלית נגד איראן, והיא קיבלה צורות שונות של הפצצות אינטנסיביות וניסיונות ריגול להפלת השלטון, כמו גם מצור ימי, ומיזם החירות שטרמפ חזר ממנו, למעשה, וברור שהמלחמות הללו לא הוגבלו רק לאיראן, שמהן אמור היה להתחיל פרויקט של סדר מחדש ושליטה במזרח התיכון, והתחלת השגת המטרות ההתרחבותיות של ישראל.

שלב המשא ומתן לא פחות קשה מהמלחמה הצבאית הדמית, איראן החזיקה מעמד, וכפי שנלחמה בשדות הקרב, היא נלחמה באותה אש על חזית המצור והמשא ומתן, והפכה את ארצות הברית לאחראית על אי הסדר הכלכלי והפוליטי השורר בעולם.

המלחמה המתרחשת בשני צורותיה, מצור ומשא ומתן, לא עוברת כך בלי עלויות, שכן העלויות של ההתגייסות הצבאית העצומה עוברות את המיליארדים, שמעמיסות על אוצר המדינה האמריקאית, ובחזית לבנון מעמיסות על צה"ל שנראה כי נפל למלכודת ההתנגדות, ואינו יכול להתקדם או לחזור, בתקווה להצית טינה פנים לבנון שתפחית ממנו תשלומים נוספים, דחייה אחרי דחייה, טרמפ מתנדב להציע אולי שהמצור, והאיומים לחזור לשימוש בכוח מופרז כדי לכפות על איראן להיכנע ולשוב. כבר אין לטרמפ מטרות מלבד למנוע מאיראן להמשיך את תכנית הגרעין שלה, במאמץ להשיג הסכם טוב יותר מההסכם שעליו חתם הנשיא הקודם ברק אובמה, שיאפשר לו להצדיק את מלחמתו, ולהודיע על ניצחון.

הנשיא טראמפ מבין שהוא לא יכול לשכנע אף אחד שהוא השיג ניצחון גם אם הוא זכה בהסכמת איראן למה שרצה בנוגע לתכנית הגרעין. איראן תישאר עם ההנהגה שלה ושאיפותיה ופרויקטים שלה, והיא עשויה לחזק את השפעתה, והאזור, לא יכול לחזור להיות מה שהיה לפני המלחמה, שלא לדבר על נפילת יוקרת ארצות הברית, ומחיקת יכולתה ויכולת ישראל להרתיע.

האנליסטים והעוקבים אחר הנושא הפוליטי התלבטו בנוגע לסיבות שגרמו לטרמפ לחזור בו מלהכות את איראן, ביום שלישי שעבר, בעוד שטראמפ טוען שהוא עצר את ההתקפה באופן זמני לנוכח בקשת סעודיה, קטר ואיחוד האמירויות.

אך טראמפ לא מצא הסבר להססנות שלו בעודו מאבד אפשרויות להתמודד עם המצב במפרץ, והוא חזר לאיים שהמלחמה עשויה לחזור תוך מספר ימים, או לנצח, הכוונה בביטוי "לנצח" היא ללכת לעבר האופטימיות הבלתי מוצדקת בנוגע לאפשרות להגיע להסכם דרך המשא ומתן, האיראנים הצליחו למשוך את הממשל האמריקאי, במשך שבועות, דרך תנאים וצורות משתנות אך קבועות בעיקר, שכן הנתונים וההדלפות מצביעות על כך שהפער עדיין רחב בין הצדדים.

בעניין הסיבות לחזרת טראמפ מאי החזרה להפצצה, בנוסף לאיומי מדינות המפרץ, אשר צפויות להיחשף לתקיפות על תשתיות האנרגיה שלהן, יש צורך לראות את השינויים הפנימיים בארצות הברית.

הנשיא טראמפ כבר הכריז שמול האמריקאים שהוא לא אכפת לו הרבה מההתנגדות הפופולרית למלחמה שעברה את ה-60% לפי סקרי דעת קהל שנעשו לאחרונה. אך למעשה הוא מתעקש, אם לא משקר, בהתחשב בחשבונות שממתינות למפלגתו ולתומכיו בבחירות הממשמשות ובאות.

בכל בוקר, הנשיא טראמפ פותח במבצע נגד המגיבים, הפעילים, והפוליטיקאים שהולכים ומתרבים, וההשפעה שלהם על הדעה הציבורית בכיוון המצביע על התנגדות גלויה וגינוי למלחמה ומדיניות הממשל האמריקאי.

ואולי בין הסיבות החשובות, ההצבעה שהתרחשה לאחרונה בסנאט, שזכתה להסכמת חמישים חברים, לעומת ארבעים ושבעה שנעשתה בשאלה להגביל את סמכויות הנשיא, בנוגע למלחמה על איראן.

לאחר חמישה או שישה הצעות שהגישו הדמוקרטים ונכשלו ברוב הקונגרס, הצליח ההצעה הזו בזכות הצטרפותם של מספר חברים רפובליקניים להצבעה.

נכון שההחלטה כדי שתהיה חוקית, היא זקוקה להצבעה בשני בתי הקונגרס, אך היא סימן מדאיג לממשל האמריקאי כי היא מעידה על קרב במפלגה הרפובליקנית, ולא מדובר באלמנט שמעורר את התהליך של דחיית ציבור האי-סכמה, ומהווה גם מניע לעוד קרב.

הלובי הציוני בארצות הברית פועל לילה-יום באמצעות כסף, והשפעה, ופלטפורמות מדיה חברתית ותקשורת כדי להשפיע על הדעה הציבורית, והמושפעים אך נכשל ונכשל להלבין את דף ישראל, שהולך ונהיה אפל יותר.

ביחסים בין אמריקה לישראל, ישנם ליקויים גדולים הפוגעים בבריתות (אמריקה תחילה) שכן הדיון הולך ומתרחב בספקנות כלפי הסלוגן הזה, שבו רבים התחילו לדבר על מדיניות אמריקאית שנותנת עדיפות לסלוגן (ישראל תחילה), במיוחד לאחר שהרבה אנשים הבינו כי נתניהו הוא זה שרצה את המלחמה הזאת, והכפיף את הממשל האמריקאי לאיומים.

קמלה האריס, המועמדת הקודמת לנשיאות, העלתה ציוץ חשוב שהאיר את הסכנות המתרקמות על האינטרסים והדמוקרטיה האמריקאית, כאשר סיכמה ואמרה, שכאשר נראית ארצות הברית לבד ולא ארצות הברית תחילה.

כן, כך מתנהלות העניינים עבור ממשלת הנשיא טראמפ החורגת מהחוקה, ממוסדות ובציבורית, שכן לא נותר בעולם הזה חבר או שותף לארצות הברית מלבד ישראל, וכל זה, ביוזמת ממשלת הנשיא טראמפ, לאחר הביקור הכושל של טראמפ בסין, ביקר נשיא רוסיה בה, כדי להציג דוגמה לשוני בין הביקורים, ומשם הודיע הנשיא הסיני שי ג'ין-פינג שעל רוסיה וסין לבנות מערכת עולמית חדשה, בדיוק כפי שהכריז ג'ורג' בוש האב בשנת 1991 על הקמת מערכת עולמית חדשה.