טרמפ מטיל מכסי יבוא על מוצרי קנדה... ואוטווה מאיימת בתגובה

כלכלה סדה- נשיא ארה"ב דונלד טראמפ פתח גזרה חדשה במלחמת הסחר הגלובלית עם ההודעה על הטלת מכסים חדשים בשיעור של 50 אחוזים על יבוא קנדי בשווי של כ-20 מיליארד דולר, צעד שהתבסס על סעיף חוקי שלא נעשה בו שימוש מאז שעבר לפני כ-100 שנה, בעוד קנדה התחייבה להמשיך במשא ומתן עם וושינגטון, כאשר בכירים קנדים מאיימים בתגובה אם הצעדים ייכנסו לתוקף.

המכסים החדשים, המיועדים להיכנס לתוקף ב-19 באוגוסט, כוללים מגוון רחב של מוצרים קנדים, בהם יין, מוצרי חלב, מחזורות, כלי הוקי, בריכות שחייה, ריהוט, מקלות דיג, זרעים, בגדים, פאות ועוד מוצרים.

משרד המסחר האמריקאי אמר כי המכסים יחולו על יבוא בשווי של כ-20 מיליארד דולר, המשקפים 5.2 אחוזים מסך היבוא האמריקאי מקנדה, אשר עמד על 382 מיליארד דולר במהלך שנת 2025.

בהסתמך על חוק משנת 1930

טראמפ הסתמך על סעיף 338 מחוק המכס של 1930, המעניק לנשיא האמריקאי סמכות להטיל מכסים עונשיים של עד 50 אחוז על מדינות שהוא רואה כי מקיימות אפליה נגד היצוא האמריקאי.

זהו השימוש הראשון הידוע בסעיף זה מאז שנכנס לתוקף לפני כ-96 שנה, מה שהעניק להחלטה ממד חוקי והיסטורי מרשים.

הממשל האמריקאי justified את המהלך בהתייחסו ל"טיפול המבחינתי" שמקיימת קנדה כלפי רכבים אמריקאיים, משקאות אלכוהוליים ומוצרי חלב, בנוסף לצעדים הנקמניים שהיא נוקטת בתגובה למכסים שהוטלו על ידי וושינגטון בעבר.

הממונה על הסחר האמריקאי, ג'יימיסון גרייר, אמר בהצהרה: "בעוד הממשל ממשיך להסכים על הסכמים סחר הוגנים והדדיים עם שותפיו, קנדה, בניגוד לשותפים וקרובים אחרים, נוקטת צעדי נקמה כלפי ארצות הברית בשל מאמציה להחזיר את האיזון המסחרי ולהגן על התעשיות האמריקאיות בעלות משמעות לביטחון הלאומי".

הוא הוסיף שהמכסים החדשים מגיעים גם במחאה על מערכת ניהול אספקת החלב הקנדי, וההגבלות על רכבים אמריקאים, בנוסף לכך שרוב הפרובינציות הקנדיות חדלו ממכירת משקאות אלכוהוליים אמריקאיים.

הממשל האמריקאי ציין כי היבוא מקנדה של רכבים אמריקאים ירד ב-22 אחוזים במהלך השנה שעברה, בעוד היבוא של משקאות אלכוהוליים אמריקאיים צנח ב-81 אחוזים.

קנדה: המכסים מפרים את ההסכם המסחרי

מנגד, ראש ממשלת קנדה מארק קארני אישר כי ממשלתו הציעה הצעות מקיפות לפתרון הסכסוכים המסחריים עם ארצות הברית, כשהוא רואה במכסים האמריקאים הקודמים הפרת ההסכם המסחרי בין ארצות הברית, מקסיקו וקנדה (USMCA).

קארני אמר בהצהרה: "סכסוך מסחרי זה העלה את עלויות המחיה על המשפחות, במיוחד בארצות הברית", והוסיף כי קנדה "מוכנה לנהל משא ומתן אינטנסיבי כדי לטפל בסוגיות המונחות לצורך טובת האזרחי שני המדינות".

הוא הדגיש כי מדינתו עדיין מאמינה ב"יתרונות הסחר החופשי וההוגן", והצביע על כך שקנדה חתמה על יותר מעשרים שותפויות כלכליות וביטחוניות חדשות בתקופה האחרונה.

על אף שההחלטה האמריקאית השאירה פרק זמן של שלושים יום לפני כניסתה לתוקף, בכירים קנדים איימו על צעדים נגדיים אם וושינגטון תמשיך לממש את איומיה.

ראש ממשלת פרובינת אונטריו דאוג פורד אמר: "אם המהלך הזה ימשיך, קנדה צריכה להגיב עם מכסים דומים, דולר לדולר".

בהקשר זה, אשת ראש ממשלת חדר המסחר הקנדי, קנדיס ליינג, כינתה את ההחלטה "מצערת", אך קראה לנצל את פרק הזמן של שלושים יום כדי להשיג התקדמות במשא ומתן הרשמי.

פטורים על אף התפשטות המיסים

על אף התפשטות המיסים, הממשל האמריקאי פטר מספר מוצרים, ביניהם מוצרים אנרגטיים, פוטס, דגים, מינרלים ביולוגיים, בנוסף למוצרים שכבר כוללים מכסים שהוטלו מכוח סעיף 232 הנוגע לביטחון הלאומי.

המכסים החדשים יחולו גם על חלק מהמוצרים שנהנו מפטורים לפי הסכם הסחר האמריקאי-מקסיקני-קנדי, דבר שמעיד על חמרה נוספת במדיניות הסחר האמריקאית.

שימוש בחוק מהתקופה של השפל הכלכלי עורר ביקורות מצד מומחים לסחר בינלאומי, שהזהירו כי זה עלול לפתוח את הדלת לשימוש באותו מנגנון נגד שותפים מסחריים אחרים, ולהגביר חוסר ודאות בכלכלה הגלובלית.

ג'ון ורונואו, לשעבר הממונה על הסחר האמריקאי בממשל ג'ורג' בוש, ציין כי סעיף 338 נועד להבטיח שיישום המדינות יהיה מכסים אחידים על כל השותפים המסחריים, סבור כי השימוש בו בתנאים הנוכחיים "סותר את רוח החוק".

הוא הוסיף: "המכסים האלה יכולים להיות חוקיים מבחינה טכנית, אך הם מתרחקים מהעיקרון שעליו מבוסס הסעיף, שהוא השגת טיפול שוויוני בין המדינות".

סקוט לינסיקום, סגן נשיא מכון "קייטו", תיאר את העברת סעיף 338 כ"האופציה הגרעינית" במדיניות המכס של טראמפ, והזהיר כי זה עשוי ליצור "רמות גבוהות של חוסר ודאות" בכלכלה הגלובלית.

אנליסטים רואים כי להחלטה יש גם ממד פוליטי, שכן היא מגיעה לפני הבחירות במחלקת הסנאט, על רקע הביקורות שנעשות על ממשלת טראמפ בשל עליית מחירים.

הבית הלבן טוען שהמכסים ידרבנו את החברות להעביר את הייצור לארצות הברית, אך המבקרים רואים שהם יעלו את עלויות היבוא על חברות אמריקאיות, דבר שישפיע בסופו של דבר על הצרכנים.

ההחלטה מגיעה בתקופה שבה יחסיים קנדי-אמריקאים חווים עלייה במתיחות, כולל חילוקי דעות מסחריים, ביקורות אמריקאיות על אופן הטיפול של קנדה בשריפות היער שהשפיעו על איכות האוויר בארצות הברית, בנוסף להמשך חילוקי דעות בנוגע לסחר ברכבים, מוצרי חלב ומשקאות אלכוהוליים.