המועד של טראמפ.. מבוי סתום או התמודדות

שבוע הרביעי למלחמה האמריקאית-ישראלית נגד איראן הסתיים מבלי שנראהו תוצאות או היקף ההשגות של המטרות הישראליות והאמריקאיות המוצהרות, וההפסדים העולמיים הלכו וגדלו בצורה נרחבת עבור בעלי הברית של ארצות הברית באזור ובחוץ; בגלל הפגיעה הישירה והעקיפה שלהם מהשלכות המלחמה, בעיקר בצד הכלכלי, וחסר האופק לדעת מה היקף הנזקים ארוכי הטווח שעלולים להתרחש בשרשרות האספקה לא רק לדלק ולגז מהחוף הערבי אלא גם לתוצרי לוואי ומח材料 תעשייתיים בסיסיים שנכנסים לתחומים שונים מהחקלאות ועד לטכנולוגיה.

המועדים החוזרים שהציג הנשיא דונלד טראמפ "חמישה ימים ולאחר מכן עשרה ימים חדשים" מעידים על תמונת המבוי הסתום של טראמפ; כי ככל הנראה משך המלחמה והיקפה והתגובה האיראנית עלו על התחזיות שלו או של יועציו, והשפעותיהם על הכלכלה האמריקאית והעולמית בזמן הנוכחי ובטווח הארוך לא היו בחשבונותיו ליציאה למלחמה, והוא חווה ירידה במעמדו בציבור האמריקאי בעוד מתקרבים בבחירות האמצע לקונגרס האמריקאי.

אני סבור שההנהגה האמריקאית והישראלית, במחשבתם הקולוניאלית, לא לקחו בחשבון את עקרון ההיגיון של המדינה הערבית, במיוחד בחוף, כשהיא נמנעת מהשתתפות במתקפות האמריקאיות על איראן או מהצטרפות למלחמה, לאחר שחשפה מתקנים בארצותיהם למתקפות מצידו של איראן, מסיבות רבות הקשורות לעתיד האזור ויחסיו, ואופי הסכנות העתידיות על עמי האזור, ורבנייתם לאופי הכוחות האזוריים הפועלים, בנוסף לאינטרסים הכלכליים שלהם. וכן, היעדר ההצטרפות של מדינות נאט"ו למלחמה כאשר הנשיא האמריקאי ביקש מסיבות הקשורות למידת הלגיטימיות שלו ופחדם משינוי כללי היחסים הבינלאומיים, כולל פחד מהשתלטות אמריקאית על האי גרינלנד באותו אופן על ידי הנשיא טראמפ.

מנגד, נראה שההנהגה האמריקאית מנסה לנצל את המועדים הללו; להגעה של כוחות אמריקאיים נוספים במיוחד להתמודד עם האיים הצופים על מיצר הורמוז "נוד ההכרזה" כמו גם לשלוט על הנפט "חרק" או להתמודד עם המתקנים הגרעיניים ואורניום המועשר מהצד אחד, או להקנות אפשרות ליותר התקפות ישראליות-אמריקאיות על איראן מה שמאפשר קיום "משא ומתן תחת אש" - מושג ישראלי לעליה וצייתנות לאחרים שמתואם עם מושג הנשיא האמריקאי "שלום בכוח" מהצד השני. אני סבור שאחת הסיבות המרכזיות למועדים הללו היא לספק תקווה שיש אפשרות להגיע להפסקת אש או לסיים את המלחמה דבר שמקצר את ההשפעות הכלכליות ויוקר המחיה בטווח הקצר.

ללא קשר לסיבות המועדים או משכם, כללי "המשחק" של היחסים במזרח התיכון הפכו שונים ממה שהם היו לפני המלחמה, ומעידים על שינוי בטבע היחסים הבינלאומיים לא רק ברמת החברות הפוליטיות בין המדינות וכיבוד כללי המשפט הבינלאומי ומטרות המגילת האומות המאוחדות המבוססת על ריבונות המדינה ופתרון סכסוכים בדרכים שלוות במהלך השנים האחרונות אלא גם באופי הכלכלה העולמית והעדיפויות שלה והתנהלות המדינות בשוק העולמי; במיוחד בתחום האנרגיה, דבר שמסכן את יכולת המדינות העניות להשיג חלק מהמילוי העולמי של הנפט ומוצריו, ומייצר עוד אי-שוויון כלכלי עם הופעת שוק העשירים על חשבון המדינות העניות وعמיئם, כלומר המעבר מתנופת הכוח הצבאי למעלת הכוח הכלכלי ביחסים הבינלאומיים והשפעתו על חיי הפרטים וקיומם בצורה ישירה.