ההיסטריה הקנייה ומה שקשור להשלכות מצוקת הנפט והגז בפלסטין לאחר המלחמה באיראן

בהקשר של המלחמה האמריקאית-ישראלית נגד איראן ומה שלאחר מכן תגובות צבאיות איראניות על בסיסי חיל האוויר במפרץ הפרסי, עלו מחירי הנפט בצורה חדה והתקרבו לרף של 119 דולר לחבית לפני שחזרו לגבולות של 110 דולרים, תוך כדי תנודות יומיות שהגיעו ביום אחד ל-28%, שזהו גידול יומי הגבוה ביותר מאז 1988. הקפיצות הללו החזירו לזיכרון את משבר האנרגיה הגדול של שנות השבעים ומשבר הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנת 2022, אך היום הן הרבה יותר מורכבות בשל הקשר העמוק בין השווקים הפיננסיים ורשתות האספקה הגלובליות.

בפלסטין, התפתחויות אלה השפיעו ישירות על מחירי הדלק לחודש מרץ 2026, כאשר למחיר הליטר של בנזין 95 עלה ל-6.85 שקל במקום 6.71, ובנזין 98 ל-7.80 שקל במקום 7.66, בעוד שמחיר הסולר והקז הגיע ל-5.96 שקל במקום 5.79 تقريباً. הערכות כלכליות מצביעות על כך שמחיר הליטר של בנזין עשוי להגיע לכדי 9 שקלים במקרה שהמחיר בישראל יעלה ל-10 שקלים בתחילת אפריל הבא, דבר שיהיה נטל נוסף על האזרחי המוציאה יותר ממיליארד ליטר דלק בשנה, בקצב של 90 מיליון ליטר בחודש, מתוכם 67.5 מיליון ליטר סולר ו-22.5 מיליון ליטר בנזין.

האִפְעָל לא מוגבל רק לפלסטין, אלא מתפשט לכל העולם. באירופה עלו מחירי הגז הטבעי ב-15% במהלך השבוע האחרון, ובארצות הברית עלו מחירי הבנזין ביותר מ-10% והגיעו לממוצע מחיר הגלון ל-3.85 דולר, בזמן שהשווקים האסייתיים חוו עליית עלויות ההובלה הימית ב-18% בשל תקלות בקווי האספקה במפרץ. מספרים אלו משקפים שהמשבר אינו מקומי או אזורי בלבד, אלא הוא משבר עולמי שמאיים להוביל לגל אינפלציה רחב היקף שעשויה להגיע ל-6% בכמה מהכלכלות הגדולות אם מחירים יישארו ברמות הנוכחיות.

באופן מקומי, תופעת ההיסטריה הקנייה נותרת אחת מהמאפיינים הכלכליים הבולטים שנלווים למשברים גיאופוליטיים. ביהודה ושומרון, עם קיום של כ-393 אלף כלי רכב רשומים עד סוף 2023, מתוכם 174 אלף פועלות במנוע בנזין ו-206 אלף במנוע סולר, הצרכנים ממהרים לאגור דלק וגז מתוך פחד מהקטעה, דבר שמוביל לסחורה מהירה של הכמויות הזמינות והשארת שכבות רחבות בלי משאבים בסיסיים. תופעה זו אינה חדשה; השווקים הפלסטיניים והעולמיים חוו התנהגות דומה במהלך משברים קודמים כמו הפלישה הרוסית לאוקראינה, כאשר פחד המוני יצר מחסור מלאכותי שהעלה את המחירים יותר ממה שמשתנה בשוק העולמי. השאלה הנשאלת כיום היא האם השווקים יצליחו לספוג את ההלם הזה כפי שקרה בניסיונות קודמים, או שהמשך המלחמה יהפוך את ההיסטריה הקנייה לגורם מכפיל למשבר שיגדיל את חלשות הכלכלה המקומית ויעמיק את האינפלציה המיובאת שעשויה לעלות על 7% אם המחירים ימשיכו לעלות.

בצמוד למשבר הדלק, החריפה גם בעיית הגז הביתי בפלסטין, במיוחד בעזה, שם נפסקו האספקות למשך יותר משבוע שלם, דבר שהוביל למחסור שמוערך בכ-70% מהצורך האמיתי בהשוואה לכמויות שהתקבלו בעבר. האזור זקוק לכ-8,000 טון בחודש, שזה שווה ערך ל-260 טון ביום כדי לענות על הצרכים המינימליים של האוכלוסייה, אך הכמויות שנכנסו במהלך הימים האחרונים לא כללו שום משלוחי גז, לפני שנכנסו 4 משאיות בלבד בתשיעי במרץ, וזהו כמות שאינה מספקת כדי לכסות את הביקוש ההולך וגדל. המחסור החמור הזה מאיים על הביטחון התזונתי והבריאותי ומקשה על שירותי האדם הבסיסיים, במיוחד עם כניסת חודש רמדאן והגברת הצרכים של האזרחים.

מחירי הנפט והדלק נקבעים בעולם בהתאם לנוסחה מורכבת הכוללת את ההיצע והביקוש, הסיכונים הגיאופוליטיים, מדיניות הייצור של "אופ" אק", ורמות המלאים האסטרטגיים, תוך כדי שמחיר החליפין של הדולר נותר יחסית יציב סביב 3.1 שקל לדולר במהלך השבוע האחרון. לעומת זאת, בישראל, ומכאן גם בפלסטין, המחירים נחשפים למערכת פיקוח ממשלתית שמתעדכנת מדי חודש בהתאם למחירי הדלק באזור הים התיכון, בתוספת מיסים ודמי מקומיים שמסכימים לכש-50% מהמחיר הסופי. נוסחה זו הופכת את השוק הפלסטיני לעבד ישיר להתפתחויות הגלובליות והישראליות, ללא הכלים עצמאיים להקל על השפעות ההלם.

ובסופו של דבר, השאלה פתוחה: האם התחזיות להעלאת מחירי הנפט לרמות העולות על 140 או אפילו 150 דולר לחבית בשבועות הקרובים יתממשו, וכך ישפיעו בינתיים על השוק הפלסטיני עם עליות חדשות שיכניסו את הליטר של הבנזין ל-9 שקלים או יותר, ויעמקו את בעיית הגז הביתי לרמות חסרות תקדים, או שמדינות גדולות będą müdahale etme yoluyla strategik rezervlerini pompalayıp ek tedarikler sunmak, bu yükseklikleri sınırlayıp fiyatların rekor seviyelere ulaşmasını önleyecek mi? Cevap, savaşın ve gelişmelerinin yoluna bağlı kalacak ve dünya pazarlarının yeni jeopolitik şoku emme kapasitesi ile sınırlı kalacak.