חשיבות הממשלתיות במוסדות פיננסיים: הבנק האיסלאמי הפלסטיני כדוגמה
מאמרים

חשיבות הממשלתיות במוסדות פיננסיים: הבנק האיסלאמי הפלסטיני כדוגמה

הממשלתיות התאגידית (Corporate Governance) הפכה בעשורים האחרונים לאחת מהיסודות החשובים שעליהם מבוססים המוסדות הפיננסיים המודרניים, בזכות תפקידה המרכזי בהגברת האמון, בהבטחת הקיימות, ובשימור האיזון בין האינטרסים של הצדדים השונים, במיוחד במגזר הבנקאי הנחשב לאחד מהמגזרים הרגישים והמשפיעים ביותר על היציבות הכלכלית והחברתית. ובצל האתגרים הכלכליים והפיננסיים, והגברת הדרישות הפיקוחיות, והגברת המודעות של בעלי העניין, הפך המחויבות לעקרונות הממשלתיות הטובה לא רק צורך ארגוני אלא צורך אסטרטגי.

בהקשר הפלסטיני, בולטת החשיבות של הממשלתיות במוסדות הפיננסיים במיוחד, לאור ייחודיות הסביבה הכלכלית והפוליטית, המחסור במשאבים, ואי הוודאות של המגזר הבנקאי בתמיכה בפיתוח ובסוס הכלכלי. והניסיון של הבנק האיסלאמי הפלסטיני ביישום עקרונות הממשלתיות מהווה דוגמה חשובה כמאפיין מרכזי בין הבנקים האיסלאמיים הפועלים בפלסטין, המקשר בין המחויבות לסטנדרטים הבנקאיים המודרניים ובין הכללים השרעיים.

ייחודיות הממשלתיות במוסדות פיננסיים ובנקים איסלאמיים

הממשלתיות במוסדות פיננסיים רוכשת חשיבות כפולה בהשוואה למגזרים אחרים, לאור התלות של מוסדות אלו בכספי המפקידים, תפקידם בהנחיית האשראי וההשקעה, והשפעתם הישירה על היציבות הפיננסית. ובבנקים איסלאמיים, חשיבות זו מתגברת בגלל דו-שיח פיקוח, כאשר בנקים אלו כפופים לצד הפיקוח הבנקאי המסורתי גם לפיקוח שרעי המבטיח את התאמת הפעולות עם חוקי השריעה האיסלאמית.

הממשלתיות בבנקים איסלאמיים כוללת ממדים נוספים, מהבולטים שבהם:

• קיום גוף פיקוח שרעי עצמאי.
• מחויבות לעקרונות צדק וחלוקת סיכונים.
• חיזוק הערכים המוסריים ואחריות חברתית.
• השגת איזון בין רווחיות והסדרים שרעיים.

המסגרת הרגולטורית לממשלתיות בפלסטין

המגזר הבנקאי הפלסטיני כפוף להשגחה ולפיקוח של רשות הכספים הפלסטינית, שהוציאה קבוצת הנחיות וחוקים הקשורים לממשלתיות, בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים, כמו עקרונות בזל לממשלתיות בנקאית, ודרישות גילוי ושקיפות. הנחיות אלו כוללות דרישות הקשורות להקמת דחות ההנהלה, עצמאות החברים שלה, והקמת ועדות היוצאות ממנה (כמו ועדת הביקורת, וועדת הסיכונים, וועדת הממשלתיות), בנוסף לחיזוק מערכות הפיקוח הפנימיות ופיקוח סיכונים.

ובהקשר זה, הממשלתיות נחשבת לאמצעי בסיסי לחיזוק האמון במערכת הבנקאית הפלסטינית, הגנה על זכויות המפקידים, ותמיכה ביציבות הפיננסית, במיוחד בסביבה מאופיינת בסיכון גבוה וחוסר ודאות.

הבנק האיסלאמי הפלסטיני: סקירה כללית

הבנק האיסלאמי הפלסטיני הוקם במטרה להיות מוסד בנקאי איסלאמי לאומי לתמוך בכלכלה הפלסטינית, ולהעניק שירותים פיננסיים בהתאם לחוקי השריעה האיסלאמית. מאז שהוקם, השאיפה של הבנק הייתה לייסד עקרונות ממשלתיות טובות, כאילו הם רכיב מרכזי בבניית מוסד בנקאי חזק, המסוגל להשיג גדילה וקיימות, ולשמור על אמון הלקוחות והמשקיעים.

הבנק האיסלאמי הפלסטיני מתאפיין בהתפשטותו הגיאוגרפית, מגוון השירותים שלו, והתמקדות במימון הסקטורים הייצוריים, ותמיכה בפרויקטים קטנים ובינוניים, כך שזה מתאם עם תפקידו הפיתוחי והחברתי.

יישום עקרונות הממשלתיות בבנק האיסלאמי הפלסטיני

ראשית: מבנה ועדת ההנהלה ועצמאותה

הממשלתיות התאגידית בבנק האיסלאמי הפלסטיני מחויבת לבניית ועדת הנהלה מאוזנת ופעילה, אשר נהנית מרמה גבוהה של עצמאות ומקצועיות, בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים הטובים ובציוויים של רשות הכספים הפלסטינית. בהקשר זה, ועדת ההנהלה כוללת שלושה חברים עצמאיים עם כישורים מקצועיים ומדעיים בתחום הבנקים והכספים והתחום המשפטי והניהולי, דבר המגביר את אובייקטיביות ההחלטות, מפחית את התנגשויות האינטרסים, ותומך בפיקוח פעיל על ההנהלה המבצעית.

בנוסף, ועדת ההנהלה כוללת נציג של המיעוטים בקרב המשקיעים, דבר המעניק משקל העדפות ועוזר להבטיח את הזרמת קול האוכלוסיה זו בתהליך קבלת ההחלטות, ומחזק את אמון המשקיעים בנכונות ובשקיפות הממשלתיות.

התבנית המאוזנת הזו של הוועדה תורמת לשדרוג האיכות של הפיקוח האסטרטגי והשגת איזון בין המקצועיות, העצמאות, וייצוג של בעלי העניין השונים, דבר המשפיע באופן חיובי על הביצועים והקיימות הארגונית.

שנית: תפקיד ועדת ההנהלה

ועדת ההנהלה נחשבת לאבן הייסוד במערכת הממשלתיות בבנק האיסלאמי הפלסטיני, שכן היא קובעת את המדיניות הכללית, מגדירה את הכיוונים האסטרטגיים, ופוקחת על הביצוע הכללי של הבנק. הוועדה שואפת להיות מחויבת לסטנדרטים של מקצוענות, ניסיון ועצמאות, כך שמטופלים ההחלטות בצורה מאוזנת, לטובת הבנק וכל בעלי העניין.

כמו כן, הוועדה נושאת באחריות להכרה במדיניות האשראי, אימוץ מערכות ניהול סיכונים, השגחה על הביצועים הפיננסיים והמבצעיים, ולהבטיח את הציות לכללים ולהוראות שההגופים הפיקוחיים מפרסמים.

שלישית: הוועדות הנובעות מוועדת ההנהלה

בהקשר לחיזוק הממשלתיות, הבנק האיסלאמי הפלסטיני מתבסס על ועדות מיוחדות שיוצאות מוועדת ההנהלה שמתכנסות כל אחת 3 פעמים בשנה לפחות, עם מספר ישיבות העולה על 30 ישיבות בשנה, ובין הוועדות המובחרות ניתן למצוא :

• ועדת המימון: החשובה בוועדות וועדת ההנהלה, המתמקדת בקביעת המדיניות הכללית למימון, אימוץ המודלים השרעיים והאשראיים של מוצרים פיננסיים איסלאמיים, ומעקב על איכות תיק המימון, כך שיבטיח איזון בין הצמיחה, ניהול הסיכונים והציות לחוקי השריעה האיסלאמית.

• וועדת ההשקעות: אחת מהוועדות המרכזיות, המתמקדת בקביעת המדיניות ההשקעתית של הבנק, חקר ואימוץ הזדמנויות השקעה, ומעקב על ביצוע ההשקעות, כך שזה מתאם עם האסטרטגיה של הבנק, רמות הסיכון המקובלות, ודרישות הקיימות.

• ועדת הביקורת: הפוקחת על ההוגנות של הדווחות הפיננסיים, על יעילות מערכות הפיקוח הפנימיות, ועל הציות לתקנות החשבונאיות, בנוסף לתיאום עם המפקחים הפנימיים והחיצוניים.

ועדת הסיכונים: האחראית לקביעת ומעקב אחרי מדיניות ניהול הסיכונים בכל סוגיהם (אשראי, מבצעי, שוק, וציות), כך שמוודא את שמירת ביטחונה הכלכלי של הבנק, ומתל אביב ועדת ניהול הסיכונים והמשך העבודה של ההנהלה המבצעית העליונה של הבנק.

• וועדת הממשלתיות: המתמקדת בפיתוח ויישום המדיניות הממשלתית התאגידית, וחיזוק השקיפות, והבטחת העמידה בסטנדרטים הטובים ביותר. ומהוועדה הזו נגזרת גם ועדת הקיימות והממשלתיות הסביבתית וחברתית(ESG), בראשה יושב נציג מוועדת המנהיגות והיא כוללת בתוכה נציגים מההנהלה המבצעית, כך שזה משקף את השילוב בין הכיוונים האסטרטגיים ליישום המעשי של העקרונות הקיימים.

• ועדת ההטבות והפרסים: המוקדשת לקביעת מדיניות הוגנות ושקופה להטבות ולפרסים, דבר שמבצע איזון בין חיזוק הביצועים לקישור בין הפרסים ליעדים האסטרטגיים לטווח ארוך, ומגביל התנהגויות ברמות סיכון גבוהות.

• ועדת האחריות החברתית: המפקחת על תכניות הבנק בתחום האחריות החברתית, ותמיכה בהתפתחות החברתית, וחיזוק השתתפות בכלכלה, מה שמשך להתסגרת עם הערכים האיסלאמיים ותפקיד הבנק הפיתוחי והמטרות הגלובליות של הקיימות.

• ועדת הדיגיטליזציה: המתמקדת בקביעת האסטרטגיות הדיגיטליות, פיתוח שירותי הבנקים הדיגיטליים, וחיזוק החדשנות והביטחון הסייבר, כך שזה יתאם עם השינויים הטכנולוגיים במגזר הבנקאי.

רביעית: גוף הפיקוח השרעי ותפקידו בממשלתיות

גוף הפיקוח השרעי בבנק האיסלאמי הפלסטיני נחשב לרכיב מרכזי במערכת הממשלתיות, כאשר הוא מבטיח התאמה של כל המוצרים והשירותים הבנקאיים לחוקי השריעה האיסלאמית. הגוף עובד בצורה עצמאית לגמרי, ומגיש את דוחותיו לוועדת ההנהלה ולאסיפה הכללית, דבר שמחזק את השקיפות והאמון של המעורבים בבנק.

האינטגרציה בין הממשלתיות התאגידית לממשלתיות השרעיות היא אחת מנקודות החוזק הבולטות בניסיון של הבנק האיסלאמי הפלסטיני.

חמישית: ההנהלה המבצעית והאחריות

ההנהלה המבצעית בבנק האיסלאמי הפלסטיני מחויבת לממש את המדיניות והאסטרטגיות שמאושרות על ידי ועדת ההנהלה, ועובדת במסגרת ברורה של סמכויות ואחריות. ההנהלה כפופה למערכת של הגברת אחריות, דרך מערכות פיקוח פנימיות יעילות, והערכה תקופתית של הביצועים, כך שזה מבטיח השגת היעדים האסטרטגיים בלי לפגוע בעקרונות הממשלתיות.

השפעת הממשלתיות על הביצועים והקיימות

המחויבות לעקרונות הממשלתיות בבנק האיסלאמי הפלסטיני הובילה להשגת סדרה של תוצאות חיוביות, מהבולטות שבהן:


• הגברת האמון של המפקידים והלקוחות.
•  שיפור איכות ההחלטות הניהוליות והאשראיות.
•  הגבלת הסיכונים וחיזוק היכולת להתמודד עם משברים.
• תמיכה בצמיחה קיימת והבטחת איזון בין רווחיות ואחריות חברתית.
•  זכאות להזדמנויות תעסוקה שוות הנסמכות על המקצוענות.
• חיזוק המוניטין של הבנק ברמה המקומית והאזורית.


אתגרים ואופק לפיתוח
למרות ההתקדמות הבולטת ביישום הממשלתיות, הבנק האיסלאמי הפלסטיני, כמו מוסדות פיננסיים פלסטיניים אחרים, נתקל בכמה אתגרים, כמו:

• סיבוכי הסביבה הכלכלית והפוליטית.
• מחסור בשוק ובמשאבים.
• הצורך המתמשך לפתח את הכישורים האנושיים.
• התאמה לשינויים המהירים בחוקים ובסטנדרטים הבינלאומיים.

והמענה לאתגרים הללו דורש חיזוק תרבות הממשלתיות בכל הרמות, והשקעה בבניית יכולות, ועדכון מערכות ומדיניות, כך שזה מבטיח את המשכיות הביצועים הארגוניים.

סיכום
הממשלתיות התאגידית נחשבת לרכיב בסיסי להצלחה ולקיימות של המוסדות הפיננסיים, במיוחד במגזר הבנקאי האיסלאמי. והבנק האיסלאמי הפלסטיני מציע דוגמה מעשית לחשיבות האימוץ של ממשלתיות טובות, דרך בניית מערכת משולבת המבוססת על שקיפות, אחריות, עצמאות, והצמדות לשריעה.

נוכח האתגרים שעומדים בפני הכלכלה הפלסטינית, בולט הצורך לחזק את מימושי הממשלתיות כאמצעי אסטרטגי לתמוך יציבות פיננסית, להשיג פיתוח בר קיימא, ולבנות מוסדות פיננסיים המסוגלים לשרת את הקהילה והפיננסים ביעילות ואחריות, ולמשוך משקיעים, כי מימוש הממשלתיות הראויה בכל מוסד תורמת למשיכת המשקיעים אליו בזכות המוניטין הטוב שלו וביצועים היציבים ושקיפות גבוהה בעבודתו.

 

*תואר דוקטור בכלכלה ופיננסים איסלאמיים 

מאמר זה מבטא את דעתו של מחברו ואינו משקף בהכרח את דעתה של סוכנות חדשות צדא.