המשטרה הפלסטינית והמסר התקשורתי שלה בזמני חריגות
מאמרים

המשטרה הפלסטינית והמסר התקשורתי שלה בזמני חריגות

המסר התקשורתי של משטרת פלסטין חווה בשבועות האחרונים שינוי איכותי מהותי שאינו ניתן לקריאה כפעילות תקשורתית חולפת או מאמץ עונתי, אלא ככל שינוי אסטרטגי עמוק בפילוסופיה של התקשורת עם הציבור ובהבנת תפקיד יחסי הציבור ככלי בסיסי לבניית אמון קהילתי, ולא כערוץ קידום מסורתי או אמצעי הצדקה לפעולות.

חשיבות השינוי הזה עולה לאור העובדה שהוא מתרחש בתנאים חריגים מאוד מורכבים שבהם חי העם הפלסטיני על כל מרכיביו, בהקשר פוליטי מדחיק וכיבוש שמגביל את היכולת והשליטה, במשבר כלכלי חמור ובחסר חמור במשאבים, ותוצאות ישירות שפוגעות בחיי השוטר הפרטי לפני המוסד עצמו. עם זאת, בולטת סתירה מדהימה לפיה רמת הארגון והבהירות והתקשורת כיום נראות בשלות יותר ממה שהיו בשלב קודמים שבהם היו התנאים פחות קשים ולחוצים.

מה שמייחד את המסר התקשורתי הנוכחי של המשטרה הפלסטינית הוא המעבר הברור משיח המוסד לשיח האזרח. לא עוד מסרים שמסתפקים בהצגת פעילויות או בהצדקת פעולות, אלא כאלו המתמקדים במודעות, ייעוץ והכוונה, ויש להם אופי אנושי ומונע מניעת בעיות לפני שיהיו עליהם לעסוק במקרים פליליים או עונשיים. זה משקף הבנה מתקדמת של תפקיד יחסי הציבור המודרני, המבחין בציבור כשותף בשמירה על הביטחון ואינו מקבל פקודות והוראות בצורה פסיבית. המסרים כיום פונים למחשבה של האזרח ולהתנהלות היומיומית שלו ומגעים בפרטי החיים הנוגעים לתחבורה, בטיחות ציבורית, פשיעה דיגיטלית, אלימות במשפחה, סמים, שמועות ומשברים שונים, שהם סוגיות המיטשטשות בביטחון הקהילתי ולא רק בביטחון המסורתי.

מנקודת מבט של תקשורת אסטרטגית ניתן לסווג את מה שעושה המשטרה הפלסטינית כיוזמת תקשורת במצבי חירום ארוכים, שהיא אחת מצורות התקשורת המוסדית המורכבות ביותר. שכן המשבר כאן אינו זמני או חד פעמי אלא מציאות מתמשכת. עם זאת, המשאב התקשורתי שמר על המשכיות, אחידות ומגוון מבלי ליפול בהגזמה, בשיח ריבוני או בהצדקה מופרזת, מה שמעיד על תכנון מכוון והשקעה חכמה באמצעי התקשורת הנגישים, במיוחד בפלטפורמות דיגיטליות, הודעות ישירות ושפה פשוטה קרובה לאנשים, למרות המגבלות הקיימות.

בעולם יחסי הציבור, האמון הוא ההון החשוב ביותר לכל מוסד ביטחוני, ומה שהושג לאחרונה יחד עם זאת נחשב להתקדמות מוחשית, כשרואים את המשטרה מדברת אל האזרח בשפת כבוד ומסבירה לו לפני שהיא מבקשת ממנו ומגוננת עליו לפני שמפתיעה אותו בעונש, מה שתרם לעיצוב מחדש של הקשר בין שני הצדדים והשפיע גם על השטח בפנייה השיחית של אנשי המשטרה ובסגנון ההתנהלות בנקודות מגע עם האזרחים, ובחזרת התדמית הסטריאוטיפית של השוטר ככוח אכיפת העבירות לאחוז בתמונה של שוטר מגונן ומסודר. בין אם זה תוצאה ישירה להנחיות של יחסי הציבור או למדיניות כללית בתוך המוסד, השילוב בין השיח התקשורתי להתנהלות בפועל מהווה מדד מרכזי להצלחת התקשורת המוסדית.

כמו כן, המסר התקשורתי של המשטרה הצליח לשבור את התמונה הסטריאוטיפית המצמצמת את תפקיד המוסד לארגון התנועה או פיקוח על העבריינות והציג אותו כמערכת מקיפה עם תפקידים מרובים הפועלת בהשקעה גדולה מאחורי הקלעים, כאשר היא הביאה לידי ביטוי את קיומם של אנשים בצללים בתוך המחלקות שפועלים יום ולילה לשם تحقيق צדק, פתרון סכסוכים ואבטחת הסדר הציבורי בתנאים קשה מאוד. זה סוג של סיפור מוסדי, שמהווה אחת מהכלים המוצלחים ביותר של יחסי הציבור בשיקום התמונה המנטלית וחיזוק ההבנה האמיתית של תפקיד המוסד המשטרתי בחברה.

מעמוד המומחיות ביחסי ציבור ובמדעי התקשורת, יש לשבח את המאמץ הברור שמבצעת יחידת יחסי הציבור במשטרת פלסטין, שהוא מאמץ מסודר, מתוכנן, צבירה ומכוון לציבור הרחב ולא רק לאליטות, ומודע להקשר הפוליטי והחברתי שלו, איננו מתעלם מהכאב הציבורי ואינו מתנתק מהסבל של האנשים, אלא שואף להקל עליו באמצעות מסר מתון וחכם, המכביר כבוד למודעות של האזרח ושומר על כבודו ומעמיד את האדם במרכז התהליך התקשורתי.

ולסיכום, כולם עובדים למען שירות המולדת הזו, עם מה שהקצתר, ומה שדרוש לאזרח הפלסטיני כיום הוא לא רק ביטחון במובן של פעולתי אלא מסר אנושי חכם שמחזק את התחושה של ביטחון ומכביר כבוד ומבנה אמון. מה שאנחנו עדים לו כיום בהתפתחות של המסר התקשורתי של המשטרה מהווה מודל שאפשר ללמוד ממנו בתקשורת אסטרטגית במצבים קשים וניסיון שראוי לשמור עליו ולפתחו ולא להתייחס אליו כשלב חולף. המשטרה, כפי שהוכיחו מסריה האחרונים, איננה רק אנשים בשטח, אלא מוסד לאומי שמנסה, למרות הכל, להיות קרוב לאנשים ולא מעליהם.

בהקשר זה עולה הצורך הדחוף לקבל את המודל הזה באופן רציני ואחראי על ידי עשרות מוסדות פלסטיניים בשונות תחומיהם. כמה מוסדות מחזיקים ביחידות יחסי ציבור, אך עוסקים בתפקיד פורמלי המוגבל להופעה ולדקורציות, ולא מצליחים לעמוד באתגר אמיתי הראשון. וכמה יחסי ציבור הפחיתו את תפקידם להגן בעיוורון על המוסד או לתקוף את מי שמבקר אותו במקום להקשיב לו ולהבין את פחדיו ולהגיב איתו במקצועיות ובשקיפות. הניסיון שמביאה כיום משטרת פלסטין מדגיש שיחסי ציבור אינם חומת מגן ולא כלי שיפור, אלא תפקיד אסטרטגי רציונלי מוסרי, שמתנהל על דיאלוג, בניית גשרים וניהול מוניטין באמצעות כדי לבנות אמון דחוף, לא באמצעות דיכוי סמלי או בשיח רגשי, ואנחנו זקוקים לכך במוסדותינו בזמן בו האימון הציבורי מתמוטט וכולל נעים באווירה הקוראת למשמעות ושיתוף פעולה וכבוד ולא עבור נתונים מלאים ריקים.

לסיום, אני מזמין את עמיתיי הפרופסורים של יחסי ציבור ותקשורת להתעמק ולפרט את המודל הזה של התקשורת המוצלחת והברורה לסטודנטים שלהם, כיוון שזהו ניסיון מוצלח ומיוחד בעולם התקשורת המוסדית, וכמודל חי לתקשורת במצבי חירום ובמצבים חריגים, וכשישתמשו בצורה חכמה באמצעים התקשורתיים הניתנים למגבלות. כי יחסי הציבור במהותם זקוקים לחשיבה יותר מאשר למשאבים, ובעזרת הכלים הפשוטים ביותר אפשר לבצע את הקמפיינים היעילים ביותר ולהשיג את המטרות הנעלות כאשר הראייה ברורה והמסר אמיתי ואדם במרכז.

מאמר זה מבטא את דעתו של מחברו ואינו משקף בהכרח את דעתה של סוכנות חדשות צדא.