תיק לא שלי

SadaNews - לא היה תיק שלי, למרות שהוא דומה לתיק שלי בצבע, סוג וגודל, אבל מה ש estranho זה ששם שלי ומספר הטלפון שלי כתובים עליו, בכתב ידי, שכבתי על הספה והסתכלתי על התקרה במשך זמן רב, מנסה לפענח את החידה הזו. הכתב שלי, המספר שלי והשם שלי על התיק בעט מג'יק שחור, אבל תכולת התיק לא שלי, ואף אחד לא יכול לשכנע אותי שזה שלי, כי אני לא אישה קודם כל, ואין לי אשה או חברה שמחכות ממני מתנות כאלה, כל מה שיש בתיק הוא פריטים נשיים שאינם שייכים לי. חזרתי מאיסטנבול, לרמאללה, לאחר השתתפותי בפסטיבל התיאטרון הבינלאומי של בתי ספר, בדקתי את התיק פריט פריט, והבלבול שלי הלך ותהיה גדול יותר, שום דבר בתוכו לא שייך לחלומות שלי או למציאות שלי. הפכתי את התיק על פניה, פרסתי הכל על המיטה, מחפש פתח שיוביל לזהות שלי?

הרעיון היה שוגע ומצחיק, דחיתי אותו מיד מראשי, אבל קול סביבי אמר: תנסה, לא תפסיד שום דבר ואז אף אחד לא ידע, מה זה אומר להתקשר למספר שלי כדי לוודא שהתיק שלי? שמעתי את עצמי צוחק, ואני לוחץ על המספרים מהנייד שלי, לפני המספר האחרון עצרתי, טלפנתי לוח חבר שעובד בחברת פלאפון:

- אחמד תשמע, אם אני רוצה להתקשר למספר שלי מהמספר שלי מה אני יכול לשמוע? , שמעתי צחוק מהדהד מאחמד, זו הצחוק המוכר לכולנו, שנשמע כמו סכין כשזה ס sarcastic או מתעסק בדברים. אחמד סגר לי את הקו במולי מתוך עסוקו או מתוך חוסר עניין ברעיון או שהוא חשב שאני לועג לו ולחברתו, הוא חזר אלי בערב ואמר לי שהוא העביר את השאלה שלי למנהל החברה ולעובדים שצחקו הרבה.

- אחמד, אני מדבר ברצינות, טכנית אפשרי שאני אטלפן למספר שלי מהמספר שלי עצמו?

- יא זלמה, למה אתה שואל? תנסה בעצמך וראה מה אתה שומע!

אז שאלה שנייה, תסלח לי בבקשה, האם אפשר שיהיה אותו מספר עם שני אנשים!

אי אפשר יא חבר, מה זה השיחה הזאת? עזור לי יא זלמה, מה הבעיה שלך?

סגרתי את הקו בפני אחמד מתוך בושה או יאוש ממנו כי הוא לא ניסה להבין אותי.

לחצתי על המספרים, חיכיתי לקול מכני שיגיד לי שיש שגיאה טכנית או שזה בלתי אפשרי לתפוס תגובה מאדם אחר, ההפתעה היא ששמעתי בבירור צליל המתנה, והגיעה קול מהצד השני:

- שלום

- היי

סגרתי את הקו וכל גופי רעד, הטלפון שלי נפל מידי, השארתי אותו על הרצפה, רגלתי לכיוון השירותים, מתשלים בכסאות, נושף כאילו רוצח עם מסור רודף אחרי, עשיתי מקלחת חזקה, החזקתי את ראשי מתחת למים, מנסה לא לחשוב על שום דבר, אבל הקול של הגבר שנושא את המספר שלי לא השאיר את ראשי:

היי

יצאתי מהמים, וסביבי נושם בעקביות מפחידה מילת: היי היי היי היי היי היי, טלפנתי לחברי

אחמד,

אחמד חביבי, אל תסגור את הקו, בבקשה, תאמין לי, התקשרתי למספר שלי וענה לי מישהו אחר!

אחמד סגר את הקו ועשיה צחוק שלו התערבב עם מילה "היי", יצאתי במהירות מהבית, מול מסעדת אלמנצי נזכרתי שאני יחף, חזרתי במהירות, לבשתי את הנעליים שלי, ויצאתי, עצרתי נושף מול מסעדת אבו חליל, פגשתי חבר לומד מהעבר, היי הוא אמר לי מחייך, אז רעדתי ברגלי, נפלתי על הרצפה, התקדם אלי רופא שעמד בתור למסעדה:

- יש לך יא בני סוכרת משהו?

- לא, לא דוקטור, לא יש לי כלום תודה תודה.

"היי" השיב הרופא, הוא חזר לתור לפלאפל, רדפתי בכל כוחי, הריצה מהירה והמגעילה משכה

תשומת הלב של האנשים, צעקו כמה מכירים אותי: זיאד מה קורה?

השתגעת נראה לך?

חזרתי בבית להתקשר למספר שלי, הגיע הקול עם שליחות:

- היי

- מי אתה יכול לדעת?

אתה מתקשר מולי, על המספר שלי איך זה יכול להיות ככה?

לא יודע, אתה זה שנושא אותו מספר שלי, וזה מוזר.

אז מה השם שלך?

זיאד.

ואתה?

זיאד.

בבית החולים לאנשים עם הפרעות נפשיות, בבית לחם, ישבתי בחדר לבד, הסתכלתי לשום דבר, ראיתי אחות, נעים סביבי, שאלתי אותו: מה השם שלך אדוני?

זיאד, ענה.

צחקתי וצחקתי וצחקתי.

הרופא נכנס: יש לי תחושה ששמך זיאד, נכון דוקטור?

נכון, אלוהים, איך ידעת יא זיאד?

באמבולנס, ישב לידי האחות זיאד, והיו איתי אבי, דוד שלי ואחי, לאן לוקחים אותנו?

לבית יא זיאד, תשכב שם, ונשכנע אותך שזה בלתי אפשרי טכנית להתקשר למספר שלך מהמספר שלך, אנחנו נעשה את זה מולך, וחזרה למצבך הבריא בקרוב.

ישבנו כולם בבית, והתיק ממסע עדיין על פניה על המיטה, וכל הדברים מפוזרים שם שם, אבי לקח את הנייד שלי, לחץ על המספר שלי עצמו: וההפתעה:

- ומה אז יא זיאד, השתגעת מה אתה רוצה יא זלמה, למה אתה terus להתקשר אלי, מה יש?

אבי נפל על הרצפה, ודוד שלי ואחי נפלו עליו, הסתכלתי על תיק שלי ורואו שהוא קם, ועולה איתו עם הפריטים הנשיים, התיק הלך לפניי, מתכוון לכיוון הדלת, שפתוחה אליו אוטומטית, התיק יצא, ועם זה המספר שלי ושמי, ולא חזר, אבי ואחי ודודי קמו, הכנתי להם ביצים ותפוחי אדמה, הכנתי להם תה עם לימון, וכשהם רצו לצאת, בדלת, הסתכל עלי דוד שלי בתמיהה לפני שהוא יוצא עם אבי ואחי, והרגשתי שאני יודעת את סוד תמיהתו או עצבנותו, הוא רצה להגיד לי לילה טוב יא זיאד, אבל הוא זכר שאני כבר לא זיאד.