חצר הנשיא והבעייתיות של רפורמת המערכת הפוליטית הפלשתינית

נמשיך לכתוב על משבר המערכת הפוליטית הפלשתינית ועל מצבנו הפנימי, לא מתוך התעלמות מהסכנה הקיומית שמסמלים הכיבוש ומעשיו הטרוריסטיים ומה שסובל עמנו בעזה מהרס ומוות ורעב וסכנת גירוש, ומצב בני משפחתנו ביהודה ושמרון אינו טוב יותר. גם מה שמסמלת יוזמת טראמפ מהווה סיכון על הפרויקט הלאומי שלנו שאינו פחות מסכנת השמד הישראלית, אם לא יותר, אף על פי שהיא כוללת מילים מעורפלות על מדינה פלשתינית. כמו כן, איננו מתעלמים מהשינויים הבינלאומיים המפופולריים לטובת צדק ענייננו.

אך כל זאת לא צריך לשכוח אותנו מהתמקדות במצבנו הפנימי, משום שעם כל התפתחויות, רעות או טובות, יישאר המספר הקשה שבלעדיו לא תתרחש שלום באזור ובעולם, והוא העם הפלשתיני שצריכים להיות לו כתובת של הסכמה לכולם. חוסר הימצאות כתובת זו והמשך הפילוג מקלים על האויב להעביר את תכניותיו ומאפשרים לגורמים חיצוניים להתערב בעניינינו הפנימיים, אם בצידוקים אידיאולוגיים לאומניים או אסלאמיים או אנושיים וכדומה. כמו כן, חוסר התמקדות במצבנו הפוליטי הפנימי יביא לכך שהעני יישאר בידיו של מעמד פוליטי חסר אונים ומואשם בשחיתות המדבר שקר בשם העם הפלשתיני.

נראה כי הנשיא אבו מאזן, עקב עיסוקיו הרבים והזדקנותו, כבר אינו מסוגל לעקוב אחרי כל מה שמתרחש בזירה הלאומית והבינלאומית או השינויים בכיווני דעת הקהל הלאומית כפי שהיה בעבר, לכן הוא תלוי מאוד בחצר שלו. בתוכם ישנם פטריוטים כנים המעריכים את העניינים לפי האינטרס הלאומי, אך ישנם גם כאלה המעריכים את העניינים ומתנהלים על פי האינטרסים האישיים שלהם ויחסיהם החיצוניים, גם בהערכה ובראייתם את בני העם, אינטלקטואלים, אנשי דעת.

הקטגוריה האחרונה מחצר הנשיא, שהיא משתרעת ומופיעה בוועדות המבצעת והמרכזית ובסוכנות, אוהבת את הנשיא בקרביה של קרובים וחברים ומי שהם שומרים עליהם מהצביעות וה oportunism, ומשנאה או מתעלמים לחלוטין מהעברת חדשות של מי שאינם משקרים או מתפשרים או מבקרים אותם על התנהלותם, אפילו אם הם עם הנשיא ודרכו.

לכן יש פער בין הנשיא לעם, ובפרט לקבוצה של בעלי הדעה ואינטלקטואלים והפטריוטים הכנים מהעם, אנשי תנועת פת ואזרחי עזה.

בעיית המערכת הפוליטית טמונה במעמד הפוליטי ובחצר שאינם משתנים ואינם זזים, אינם חולים ואינם פורשים ואינם מסוננים ואינם מתים אלא בעודם בכוחה של הסוכנות, מעמד פוליטי שאינו טועה או בוגד בנתונים, וכיצד זה ייתכן כשמדובר בשומרי המקדש והיציבים על העקרונות שהפכו למעורפלים בעיני הציבור! הפרה הקדושה שאיבדה את קדושתה, מעמד זה ממשיך למלא את הנשיא כדי שלא יראה אלא מה שהם רואים ולא ישמע אלא מה שהם מלחששים לו.

יתכן שמישהו יגיד שההזדקנות אינה מכשול בפני ביצוע משימות לאומיות גדולות ופיקוח על ניהול ענייני המדינה, רבים ממנהיגי העולם הגיעו לגיל מבוגר ועדיין נמצאים בעמדותיהם והדברים מתנהלים במדינותיהם בהצלחה. זה נכון, אך במדינת מוסדות שבה הכל יציב וישנם מוסדות קבועים ומדינה עמוקה התומכת בנשיא גם אם הוא נעדר מהנוף, ויש מעברים של כוח. אז היכן מוסדות מדינת פלשתין? ומה הם? והאם קיימת מדינה עמוקה בציבור הפלשתיני? וממי היא מורכבת?

כאשר ביקרנו את דרך תנועת חמאס בניהול המאבק, הואשמו כנגדם כאילו הם נגד ההתנגדות לכיבוש, וחיברו במכוון בין תנועת חמאס להתנגדות ואפילו בין الإسلام הפך להיות כל מי שמבקר את תנועת חמאס כאילו הוא נגד זכויות ההתנגדות לכיבוש ואפילו נגד الإسلام. לא ניתן לבקר את ההתנגדות כאשר היא נמצאת בעימות עם האויב! ראינו מה מקום הדברים בעקבות מעשיהם של חמאס וההימורים הכושלים שלהם. נשמע את מי שיאמר שזה לא מותר לבקר את המערכת הפוליטית הרשמית והם נתונים לאיומים מצד נתניהו וממשלתו הימנית ואפילו מצד הממשל האמריקני, ויואשמו כל מי שמבקר את ההנהגה הפלשתינית כאילו הוא נגד הפרויקט הלאומי ונגד הנשיא.

אך האם השקט על מה שמתרחש והמשכיות הארגון והסוכנות והחצר של הנשיא ואפילו תנועת פת בכך שבו הם כמו שהם יוציאו את העניין הלאומי מהקפאון שלו? והאם ניתן להגדיר את תנועת פת ואת הארגון כעת רחוק מהנרטיב ההיסטורי שלהם מבחינת עקרונותיהם ומהמניעים שלהם ומקדמתם הפוליטית הראשונה? ומהו התכנית הפוליטית שלהם ותפקידם כעת במאבק נגד הכיבוש אם בשטח או ברצועת עזה? ולמה עמדותיהם מתנדנדות ומעורפלות כלפי תנועת חמאס? ולמה הם מסתירים את השחתתם ואי התפקוד שלהם בתמיכת טורפת אל-אקצה ומאבק תנועת חמאס תוך כדי התעלמות ממצוקות תושבי עזה כאילו הם מסכימים עם חמאס שכל תושבי הרצועה הם פרויקטים של שאהידים!? למה חידוש ורפורמת תנועת פת תלויים בשובם של המפוטרים ממנה? ולמה רפורמה וחידוש הארגון תלויים על אוכפתו של חמאס והג'יהאד? ולמה יש את התרחבות הזאת ולמחצה קשה לשני מוסדות אלו ולתת לאנשים מסוימים לשחק בהם ולדבר בשמם ולהסתיר את השחתתם ואי התפקוד שלהם במתקפה על כל מי שמתנגד להם או מבקר אותם? ומתי ימשך התלות והכניעה לחזון ולדרישות האמריקניות לרפורמת הסוכנות בלי פרויקט לאומי דמוקרטי לאחדות הלאומית ורפורמת וחידוש מוסדות הסוכנות והארגון ותנועת פת?

אנו מבקרים את ההנהגה של המדינה והסוכנות הפלשתינית ואפילו את הנשיא כי הם הכתובת היחידה של העם בשלב זה לאחר כישלון כל ההימורים על חלופות אם היו תנועת חמאס ובנות בריתה או מסגרות ויישויות חלופיות שנעשה ניסיון להקים בחו"ל.