חצר הנשיא והבעיה של תיקון המערכת הפוליטית הפלסטינית

נמשיך לכתוב על משבר המערכת הפוליטית הפלסטינית ועניינינו הפנימיים, לא מתוך התעלמות מהסכנה הקיומית שמציב הכיבוש וממעשיו הטרוריסטיים ומה שסובל עמנו בעזה מתהפוכות, מוות, רעב, וסכנת ההגליה; מצב בני עמנו ביהודה ושומרון אינו טוב יותר. כמו כן, מה שמייצגת יוזמת טראמפ מהסכנות על הפרויקט הלאומי שלנו אינו פחות מסכנת השמד הישראלית, אלא אף משלים לה, על אף שהיא כוללת מילים מעורפלות על מדינה פלסטינית. כמו כן, איננו מתעלמים מהשינויים הבינלאומיים הפופולריים לטובת צדק ענייננו.

אך כל זאת לא צריך לשכוח אותנו מהטיפול בעניינינו הפנימיים, כי לא משנה כיצד יתפתחו הדברים, לשלילה או לחיוב, עדיין יישאר המספר הקשה שעליו לא יקרה שלום באזור ובעולם בלעדיו; וזהו העם הפלסטיני שעליו להיות בעל כותרת שמלוכדת סביב כולם. היעדר כותרת זו ונמשכת הפילוג מקלים על האויב להעביר את תכניותיו ומאפשרים לגורמים חיצוניים להתערב בעניינינו הפנימיים, בין אם טענות אידיאולוגיות לאומיות, אסלאמיות או אנושיות, וכן, חוסר תשומת הלב למצבינו הפוליטיים הפנימיים יניח את הנושא בידי שכבת פוליטית חסרת אונים ומואשמת בשחיתות, שמדברת באי-אמת בשמו של העם הפלסטיני.

נראה כי הנשיא אבו מאזן, בשל ריבוי עיסוקיו ומתקדמות גילו, כבר אינו יכול לעקוב אחרי כל מה שמתרחש בזירה הלאומית והבין-לאומית או השינויים בכיווני דעת הקהל הלאומית כפי שהיה בעבר, ולכן הוא תלוי מאוד בחצר שלו. ובין אלה ישנם לאומיים כנים המעריכים את העניינים בהתאם לאינטרס הלאומי. אך ישנם גם כאלה שמעריכים את העניינים ופועלים בהתאם לאינטרסים האישיים שלהם ולקשריהם החיצוניים, גם בהערכתם ובתפיסתם את בני העם, מהאינטלקטואלים והוגי דעות ועד בעלי דעה.

הקבוצה האחרונה של חצר הנשיא, שהיא מוטמעת ומשפיעה בוועדות המנהליות והמוסדות ובסמכויות, אוהבת את הנשיא את אהוביה מבני משפחה וחברים ואת אלו שהיא מרוצה מהם מהצבועים והעלובים. היא שונאת או מתעלמת לחלוטין מהעברת חדשות מאלה שאינם מתנסים להם או לא מחמיאים להם או מבקרים אותם על התנהגותם, גם אם הם עם הנשיא ודרכו.

לכן יש פער בין הנשיא לעם, ובמיוחד בין בעלי הדעה והאינטלקטואלים הלאומיים והכנים באהבתם למולדתם מבני תנועת פתח וכלל העם.

בעיה המערכת הפוליטית טמונה בשכבת הפוליטיקאים ובחצר שאינם משתנים ואינם מתחלפים. הם לא חולים, לא פורשים, לא מזדקנים, ולא מתים אלא כשהם על כיסאות השלטון; שכבה פוליטית שאינה טועה או בוגדת בחישוביה, וכיצד זה ייתכן כשהם שומרי המקדש וכוהניו והנשארים על העקרונות שהפכו לעמומים בקרב הציבור! והפרה הקדושה שאיבדה את קדושתה; שידור זה נמשך בלהק סביב הנשיא שלא יראה אלא מה שהם רואים ולא שומע אלא מה שהם לוחשים לו.

אולי יאמר מישהו כי הזקנה אינה מכשול בפני ביצוע המשימות הלאומיות החשובות והשגחה על ניהול ענייני המדינה. הרבה מנהיגי העולם הגיעו לגילאים מתקדמים ועדיין ממשיכים לנהל את ענייניהם במדינותיהם בקלות, וזה נכון, אך במדינת מוסדות, כאשר העניינים יציבים ויש מוסדות קבועים ומדינה עמוקה שתומכת בנשיא, גם אם הוא לא מופיע על הבמה, כמו שחייב להיות חילופי שלטון; אז היכן מוסדות מדינת פלסטין? ומה הם? והאם ישנה מדינה עמוקה במצב הפלסטיני? וממי היא מורכבת?

כאשר ביקשנו לבקר את דרך פעולה של תנועת חמאס במאבק, הואשמו אותנו כאילו אנו נגד המאבק בכיבוש. נוצר בלבול בכוונה אמרנו בין תנועת חמאס לבין המאבק ובין האסלאם והפכה כל מבקר של תנועת חמאס כאילו הוא אויב של זכות המאבק בכיבוש ואפילו של האסלאם. והיה אסור לבקר את המאבק כשהוא במצב התמודדות עם האויב! וראינו לאן הדברים הגיעו בעקבות המעשים של חמאס וההימורים הכושלים שלה, ונשמע מאלו שיגידו שאין לבקר את המערכת הפוליטית הרשמית בזמן שהם נתונים לאיום של נתניהו וממשלתו הימנית ואפילו מההנהלה האמריקאית, וכל מי שיבקר את ההנהגה הפלסטינית יאשים כאילו הוא נגד הפרויקט הלאומי ונגד הנשיא.

אבל האם השתיקה על מה שמתרחש ונוכחות הארגון והסמכות וחצר הנשיא ואפילו תנועת פתח, כמו שהם כיום, תוציא את העניין הלאומי מהמשבר? האם אפשר להגדיר את תנועת פתח והארגון היום רחוק מהסיפור ההיסטורי שלהם, מבחינת עקרונותיהם, מהותיהם ותוכניתם הפוליטית הראשונה? ומהי תוכניתם הפוליטית ותפקידם היום במאבק נגד הכיבוש, לא משנה אם בשטחי הרשות או בעזה? ولماذا مواقفهم مترددة وملتبسة تجاه حركة حماس؟ ولماذا يخفون فسادهم وعجزهم بتأييد طوفان الأقصى ومقاومة حركة حماس متجاهلين معاناة أهل قطاع غزة وكأنهم يتفقون مع حماس بأن كل سكان القطاع مشاريع شهادة!؟

ولماذا استنهاض وإصلاح حركة فتح مرهون بعودة المفصولين منها؟ ولماذا إصلاح واستنهاض منظمة التحرير مرهون بانضواء ودخول حماس والجهاد إليها؟ ولماذا هذا الترهل وشبه الموات لهاتين المؤسستين وترك أمرهما لبعض الأشخاص للتلاعب بهما والتحدث باسمهما ويخفون فسادهم وعجزهم بتخوين كل من يعارضهم أو ينتقدهم؟

ועד מתי יהיו תלויים וכנועים לסדר ולדרישות האמריקאיות בתיקון הסמכות בלי פרויקט לאומי דמוקרטי לאחדות הלאומית ולתיקון ולהניע את מוסדות הסמכות, הארגון ותנועת פתח?

אנו מבקרים את הנהגת הרשות הפלסטינית והנשיא כי הם הכותרת היחידה לעם בשלב זה לאחר כישלון כל ההימורים על תחליפים, בין אם היו תנועת חמאס ובעלי בריתה או המבנים והגופים החלופיים שנעשו ניסיונות להקים בחו"ל.