שלום אמיתי לא נולד מהעדפה… אלא מִצדק המוכתב בחוק ובכוח

הדיון על שלום מתמשך וצודק בפלסטין לא יכול להישאר מוגבל לסיסמאות או למתווכים המנוהלים על ידי צדדים נוטים כי ניסיונות העבר הראו כי צעדים חד צדדיים והעדפת כוחות גדולים מסוימים, בראשם ארצות הברית, אינם פותחים דלתות לשלום אלא משבשות את האמון ומעמיקות את הפצעים ומחלישות כל הזדמנות להסדר המבוסס על זכויות וצדק. אנו לא מאמינים באלימות אלא מאמינים בזכות ואיננו שואפים למלחמות אלא לסיומן דרך צדק המיושם במציאות ולא רק בהצהרות, תוך סיום הסיבה הבסיסית לכל המלחמות: הכיבוש הישראלי והכשרת העם הפלסטיני להקים את מדינתו העצמאית.

העמדה האמריקאית בשנים האחרונות מייצגת דוגמה ברורה לכישלון המתווך כאשר הוא הופך לצד במחלוקת. ההכרה האמריקאית בירושלים בירת ישראל והעברת השגרירות אליה הייתה שינוי פוליטי חד צדדי שהניח יסוד למציאות חדשה השוברת את יסוד כל פתרון מיקוח ומביאה לכך שוואשינגטון כבר לא יכולה לשחק תפקיד ניטרלי. ההצעה שנקראה "עסקת המאה" הייתה המשך של העדפה זו, היא הוצגה כיזמת שלום אך הייתה במהותה פרויקט לסילוק הסוגיה הפלסטינית שכן התעלמה מהזכויות הבסיסיות של העם הפלסטיני והכתיבה מציאות מעוותת שאינה יכולה להוליד אלא צער נוסף והמשך המלחמות.

בנוסף לכך, המדיניות שהפחיתה את הסיוע ההומניטרי וחלשה את יכולת המוסדות הבינלאומיים כמו אונר"א לתמוך באזרחים הגבירה את השבריריות של המצב והכניסה אלפי משפחות למשברים מתמשכים, בזמן שהשיחה על "שלום" נמשכת כסיסמה שאינה מזינה רעב ולא מגינה על ילד. ארצות הברית ממשיכה באופן בוטה להצדיק את ההפצצות וההרג בעזה ולבנון ואף מציבה תנאים הקשורים לפירוק נשק ההתנגדות, שינוי תוכניות הלימודים והפסקת משכורות האסירים לפני ההכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני. זה לא יכול להיות שלום אלא אכיפה פוליטית שאינה מסיימת את הסכסוך אלא מחדשת אותו. שלום אמיתי מתחיל בפרויקט כולל מהיסוד ועד הסוף המבטיח בסופו את זכות ההגדרה העצמית לפלסטינים ולא לחלוקת זכויות, להגבלה של חופש ולמניעת ההתנגדות לכיבוש ולהתנחלות.

העולם היום זקוק להגדרה מחדש של שלום צודק, שלום שאינו מבוסס על איזון אינטרסים ולא על כוח אלא על יישום ממשי של החלטות החוק הבינלאומי, ויש לכפות אותו על ידי מנהיג או מדינה גדולה המחזיקים ברצון פוליטי אמיתי לכך, בתנאי שתהיה צודקת ולא נוטה כמו ממשלת טראמפ שלוקחת חלק פוליטי בהכשרת ההשמדות והמצור. הכוח שמכופה שלום אינו הכוח הצבאי אלא הכוח של החוק והלגיטימציה הבינלאומית כאשר היא מיושמת ללא דואליות.

המשא ומתן צריך להתנהל במתווך בינלאומי ניטרלי רב צדדי בפיקוח של האומות המאוחדות או גופים מהימנים המוקנים באמון כל הצדדים ולא מצד אחד המחזיק בנשק ובחלטה, יש להפעיל את ההחלטות הבינלאומיות המוכרות בזכויות הפלסטינים ולמצוא מנגנוני פיקוח עצמאיים האחראים על כל מי שלא עומד בחוק הבינלאומי או מתנער מהתחייבויותיו.

שלום אמיתי לא יכול להיוולד תחת המשך ההתנחלות או ההגירה או תופסת הקרקע וצריך להפסיק את כל המדיניות שמשנה את העובדות בשטח ולפתוח את הדרך בפני הנפגעים לתבוע את זכויותיהם דרך מנגנונים צודקים וללא מהליך שיפוטי שקוף לכל מי שהיה מעורב בפשעי מלחמה או במדיניות ההרסנית. לא תהיה שם פיוס אמיתי ולא צדק שאפשר להאמין בו.

יתרה מכך, הדואליות במדיניות האמריקאית הגיעה לשפל חמור. היא רואה בעיכוב חיפוש אחרי גופת ישראלי בעזה "הפרת הסכם" אבל לא רואה בהריגת יותר מ-100 פלסטינים שרובם אזרחים וילדים לאחר ההפסקה כל הפרת הסכם. היא גם לא רואה את ההתקפות היומיות המבוצעות על ידי המתנחלים בשטחי הגדה כמהלך מסוכן על השקט, אף על פי שזה מפיץ פחד בקרב הקוטפים ומביא לשריפת רכבים, כלים ובתים, גניבת בהמות והשמדת מקור פרנסת המשפחות. איזה שלום יכול להיבנות על התעלמות מכל אלה?

לגבי השיקום בעזה וכל מה שהוחרב בעקבות המלחמה והמצור, זה לא מתנה, לא טובה ולא נדבה מאף אחד אלא אחריות משפטית ומוסרית על הגופים שהשתתפו או סייעו בהרס. על ישראל, ארצות הברית, גרמניה וכל המדינות שסיפקו כוחות וכספים לכיבוש לשאת באחריות ברורה ומלאה בשיקום ובפיצוי לתושבים הנפגעים. השיקום אינו רק תהליך הומניטרי אלא זכאות פוליטית ומשפטית שצריכה להתבצע תחת פיקוח בינלאומי עצמאי המבטיח שקיפות ומונע הפיכת השיקום לאמצעי להסתיר את הפשעים או לשחזר את העוול.

הדיון על שלום צריך לעבור מסיסמאות לצעדים מוחשיים: העמדה לדין והס accountability, צדק וצילום מחדש שישיבו לאנשים את כבודם ואת זכותם לחיים. אנו רוצים שלום שלא ייבנה על הכנעה וצדק שלא יכפה באלימות אלא ייושם בחוק ובחברה בינלאומית שתפסיק את הדואליות ותתייחס לכל הקורבנות באותו מדד. סיום הטרגדיה בפלסטין, בעזה ובכל מוקדי הסכסוך באזורנו אינו זקוק ליותר מלחמות אלא לרצון עולמי שמכפה את הצדק ומגלמת את האנושיות דרך החלטות ברורות ומחייבות שיוצאות מהמדינות הגדולות הצודקות.

שלום אמיתי לא נולד מנאום נוטה או מפיו של מנהיגים השולטים מחשבה קולוניאלית אלא מהמצפון העולמי שאינו מתפשר על זכויותיו ואומר לנשיא טראמפ: צא מהדרך, די עם השקר וההתחמקויות, תוך הכרה ששלום לא יתממש אלא כאשר מדינה גדולה כופה צדק, בתנאי שתהיה צודקת ולא נוטה, ותתחייב להגן על זכויות העמים הנפגעים ותאמר לתוקפן הישראלי: די.