ממשלתיות במגזר הקרקעות בפלסטין.. צעד בדרך לריבונות ולפיתוח

בארץ שבה הזהות מתקצרת לשטח, והריבונות והכבוד בזכות בעלות, ממשלתיות במגזר הקרקעות בפלסטין הופכת ליותר מאשר רפורמה מנהלית, אלא פרויקט לאומי שמטרתו לחזק את הריבונות, לארגן את הפיתוח ולבסס את הצדק. למרות מה שהולכת הכיבוש מכניסה מבצעים ומגבלות על הקרקעות, הרצון הפלסטיני לממשלתיות ולרפורמה לא צריך לדעוך, אלא להתרחב בבירור ובהתמדה מול האתגרים.

הקרקע... לב העניין ויסוד הרפורמה

באופן היסטורי, מגזר הקרקעות היווה אחת מהקטגוריות הרגישות ביותר בנוף הפלסטיני, כיוון שהוא קשור לעושר הלאומי, זכויות פרטניות וריבונות פוליטית בו זמנית. אך ריבוי המוקדים, והיעדר תיאום בשלב מסוים, והצטברות החוקים הישנים, הפכו את ניהול הקרקעות לדמוי מבוך בירוקרטי שמעכב את הפיתוח ומחליש את היעילות בשימוש.

ובכל זאת, עשר השנים האחרונות חוו תזוזה רפורמית מוחשית שהובילה על ידי מוסדות לאומיים, בעיקר רשות הקרקעות הפלסטינית ורשות פתרון הקרקעות והמים לפני שהתאחדו לאחרונה, במטרה לשוב לארגון המגזר על בסיס שקיפות, אחריות וממשלתיות טובה.

רפורמת מגזר הקרקעות בלב הסערה

בעידן הכיבוש ששולט ביותר מ-60% מהקרקעות ביהודה ושומרון (אזורי "ג"), אי אפשר לדבר על ריבונות אמיתית על הקרקע, אך אפשר – ואף חובה – לדבר על ממשלתיות לאומית טובה על הקרקעות שמגנה על מה שאפשר להגן עליו ומנהלת מה שאפשר לנהל.

מכאן יש לאמץ מדיניות רפורמה פלסטינית למגזר הקרקעות שמטרתה לבנות מערכת שלמה לניהול הקרקעות, שמתבססת על:

* חידוש המסגרת החוקית דרך הצעת חוק אחידה לקרקעות שתואמת את הדרישות של מדינה מודרנית.

* דיגיטציה של רישומי נדל"ן כדי להגן על הנתונים מהדרדרות או מניפולציה.

* האצת תהליכי יישוב ורישום כדי לקבע את זכויות האזרחים בחוק.

* חיזוק השקיפות בהקצאת קרקעות ממשלתיות למשקיעים ואזרחים כאחד.

צעדים אלו, על אף שנראים מנהליים באופיים, מהווים מגן לריבונות, הם מקבעים את הקיום הפלסטיני מבחינה חוקית, ומחזק את האמון בין האזרח למדינה.

מגזר הקרקעות מבירוקרטיה לממשלתיות

אין להסתיר שהניהול המסורתי של הקרקעות בעבר סבל מבעיות של איטיות כרונית, חוסר תיאום, ויעדר אחריות. מה שדורש כיום שינוי לכיוון ממשלתיות דיגיטלית כוללת, דרך בניית מערכת מידע גיאוגרפית לאומית (N-GIS) שמחברת את המוסדות וה ministries השונות בבסיס נתונים אחיד, שמאפשר לעקוב אחרי הבעלות, לפקח על ההקצאות, ולעקוב אחרי הסכסוכים בזמן אמת.

המהפכה הדיגיטלית במגזר הקרקעות אינה פינוק טכנולוגי, אלא צורך פיתוחי ופוליטי, כי הנתונים הם הנשק החדש בקרב להוכחת הקיום.

צדק חברתי בלב הרפורמה

רפורמה אמיתית אינה נמדדת רק בעד כמה מאורגנות המוסדות, אלא עד כמה היא משתקפת על חיי האנשים. במיוחד לאור המשבר הכלכלי והעלייה באחוזי האבטלה וחוסר המשרות.
ולכן, יש להעניק לממשלת פלסטין תשומת לב מיוחדת ל:

* הקצאת קרקעות לדיור ציבורי למעמדות בעלי הכנסה נמוכה.

* יישוב בעיות ירושה ובעלות משותפת בצורה מהירה יותר שומרת על הזכויות ומפחיתה מחלוקות.

* להעצים את האישה הפלסטינית לממש את זכותה בבעלות ובירושה ולשתף פעולה בפיתוח הנדל"ן.

* לתמוך בבני הנעורים דרך הקצאת קרקעות למטרות פרויקטים קטנים חקלאיים ותעשייתיים שמטרתם לשמור על הקרקע.

צעדים אלו מחזקים את הצדק והאיזון, וממקמים את המושג שהקרקע אינה זכות, אלא זכות חוקתית לכולם.

לקראת ניהול לאומי מאוחד של הקרקעות

אחת מהצעדים הבולטים שנעשו לאחרונה למגזר הקרקעות היא איחוד המוקדים המוסדיים תחת גג אחד, ככל שהוספו רשות הפתרון ורשות הקרקעות לתוך מוסד אחד החשוף לפיקוח ישיר של ממשלת שרי הממשלה.

אך המטרה מכך אינה בהחלט אך ורק ארגון פורמלי, אלא לבנות מוסד שמסוגל יותר לקבל החלטות, לנהל משאבים ולבצע תוכניות אסטרטגיות וממשלתיות הרחק מהקשרים הבירוקרטיים.

כמו כן, יש להמשיך את הרפורמה במגזר הקרקעות והחוקתה עד ליצירת מועצה לאומית לממשלתיות הקרקעות שתכלול נציגים מהministries הרלוונטיים, מהרשויות המקומיות, מהשוק הפרטי, ומהארגונים החברתיים, כדי להבטיח את השקיפות והשתתפות בקביעת ההחלטות.

רפורמה וממשלתיות ככלי לעמידה

בעידן הפלסטיני, רפורמה וממשלתיות במגזר הקרקעות הופכות לצורה של עמידה. כאשר הקרקעות נרשמות על שמות בעליהם, והגבולות והבעלות מוכרות, והרשומות מנוהלות באופן מרכזי במערכת דיגיטלית לאומית, כל מסמך וכל קרקע הופכים להיות חומה חוקית מול החרמות והיהוד.

כאן מתבררת רעיון עמידה דרך ממשלתיות: להפוך את הכלים המנהליים של המוסדות הפלסטיניים לכלים להגנה, ולהפוך את הרפורמה המנהלית לפרויקט לאומי להגנה על הקרקע והאדם.

חזון לעתיד – לקראת פיתוח בר קיימא

כדי להשיג שינוי אמיתי במגזר הקרקעות, יש לאמץ אסטרטגיה לאומית כוללת (2025–2030) שמבוססת על:

1. איחוד המערכת החוקית והמוסדית של הקרקעות.

2. השלמת הדיגיטליזציה המלאה של הנתונים והרשומות.

3. חיזוק השקיפות והאחריות דרך פרסום כל העסקאות האדמות באופן אלקטרוני.

4. השקת תוכניות פיתוח אורבנל ועובדות חקלאיות המיועדות לתכנון הוגן והשימושים ברצפות קרקע ברות קיימא.

5. חיזוק שיתוף הפעולה הבינלאומי וניהול הממשלתיות בצורה שקופה של הפרויקטים עם הגורמים התומכים שמגנים על הזכויות הקרקעיות הפלסטיניות במועדים הבינלאומיים.

המלצה סופית

למרות כל הקשיים, פרויקט הממשלתיות והרפורמה במגזר הקרקעות בפלסטין חייב להתקדם בצעדים בטוחים לעתיד. הרפורמה כאן איננה רק עדכון מנהלי, אלא תהליך של בנייה לאומית שמטרתו להטמיע את הריבונות הפלסטינית על אדמתו, לשפר את הצדק, ולהשיג פיתוח בר קיימא.

לסיום .. הקרקע איננה רק שטח גיאוגרפי שמתנהל, אלא זכרון وطن, עמוד כלכלה, וסמל הישרדות. כאשר הקרקע מתנהלת עם ממשלתיות טובה, שקיפות וצדק, מנוהל גם עתיד פלסטין ביציבות וכבוד.