מֵהַהֲשָׁמָה לְהֲבָנָה: ד"ר פאיז מֻחמד מַצרִי נותן ראייה על מדיניות ממשלת השיקום בעזה

מאשר את הצורך לעבור מפרויקטים זמניים לחזון פיתוח בר קיימא

מאז 2008, אזור עזה נמצא במצב ייחודי ומסובך של סכסוך מתמשך בין חורבן לבניין. המלחמות החוזרות לא רק שהרסו את התשתיות והשירותים הציבוריים, אלא גרמו גם להפסדים אנושיים וחומריים עצומים שהפכו כל תהליך שיקום לאתגר גדול ברמות המנהליות והפוליטיות.

המומחה למדיניות ולממשלת פיתוח ובניית ערים, ד"ר פאיז מחמוד מִצרי, רואה את שיקום עזה כתהליך שא不能 להיות מצומצם לבניית בתים ובתי ספר, אלא חייב להיות תהליך מקיף שמטרתו בניית יכולות מוסדיות ואסטרטגיות שמבטיחות את הקיימות של הפרויקטים ומשפרות את איכות חיי התושבים בטווח הארוך.

היבטים פוליטיים ומנהליים

מְצרי מאשר כי האתגרים שעומדים בפני השיקום בעזה הם קודם כל פוליטיים ומנהליים, שכן הפיצול הפלסטיני בין עזה לבין הגדה המערבית הוביל להעדר החלטה מאוחדת וחזון כולל, בעוד שהרבה גורמים תורמים ופוליטיקות אזוריות ובינלאומיות תרמו להחלשת יכולת הממשלה הפלסטינית לתכנן ולבצע.

הוא מוסיף, כי חוסר יכולות של המוסדות ושחיקת ההמלצות המשפטיות והקושי בתיאום בין השחקנים השונים הפכו את פרויקטי השיקום לרוב ללא משתנים ולא ברי קיימא, מה שמחזק את מעגל השיקום החלקי והזמני.

מעגל חוזר של חורבן ושיקום
עזה עברה סדרה של מלחמות מאז 2008, החל מהתקפה הראשונה (2008-2009) שגרמה לחורבות נרחבות בבתי מגורים, בתי חולים ובתי ספר, דרך מלחמות 2012, 2014 ו-2021, ועד למלחמה האחרונה המתרחשת בין השנים 2023 ל-2025.

כל סבב מלחמות אלו החמיר את החורבן והגביר את שיעורי הגירוש והאבטלה, מה שגרם לאזור לחיות במעגל של חורבן ושיקום מתמשכים, כפי שאומר מְצרי, שמדגיש כי כל מדיניות חדשה חייבת להיות מבוססת על גמישות וקיימות ולא רק על תגובה חירום.

שחקנים מרובים ואתגרים בתיאום
אחריות השיקום מחולקת בין מספר צדדים, ובראשם הממשלה הפלסטינית שמכינה את התוכניות הרשמיות אך נתקלת בקשיים בביצוען בשל הפיצול, והארגונים הבינלאומיים כמו אונר"א ותכנית הפיתוח של האומות המאוחדות ויוניסף, המיישמים פרויקטים חיוניים למרות מגבלות המימון. גם מדינות תורמות כמו קטר, מצרים, טורקיה, האיחוד האירופי, ערב הסעודית והארצות הברית משחקות תפקידים מרכזיים, אך לפי עדיפויות פוליטיות שונות.

ואילו החברה האזרחית והמשק הפרטי המקומי תורמים לפרויקטים קטנים ומוגדרים אך הם חיוניים כדי לענות על הצרכים המיידיים של התושבים.

מְצרי מציין כי חוסר התיאום בין הגורמים הללו מהווה את האתגר הגדול ביותר, שכן הפרויקטים חוזרים על עצמם לעיתים או חסרים אינטגרציה, תחת העדר גוף מרכזי שמפקח על התכנון והניהול הכולל של מאמצי השיקום.

חוסרים בתכנון ובממשלתיות

מְצרי מעריך את מדיניות התכנון והניהול בעזה כעדיין חסרה אינטגרציה וחזון ארוך טווח. מרבית הפרויקטים – כפי שהוא אומר – "היו מפוזרים ולא מאוחדים, ללא אינטגרציה בתוך אסטרטגיה לאומית כוללת", בעוד שהמעבר בין פוליטיקה למינהל הוביל לכשלים בתעדוף ולתשובה מאוחרת.

הוא מוסיף, כי התלות הרבה במימון החיצוני עושה את הפרויקטים למפגע תלויים בשינויים אצל התורמים, כשבירוקרטיה ומרכזיות מקטינות את הפיקוח על איכות הביצוע, מה משפיע לרעה על יעילות השיקום והפיתוח הבר קיימא.

היבטים חברתיים וכלכליים
המצבים החברתיים והכלכליים מטילים לחצים נוספים על מאמצי השיקום. שכן הסגר הישראלי והגבלות על הכנסת חומרי הבניין מקשים על ביצוע הפרויקטים, כשהשיעורים של אבטלה ועוני עולים לרמות חסרות תקדים. כמו כן, הגירוש הפנימי והלחצים הנפשיים על האוכלוסייה מצריכים כי פרויקטי השיקום יקחו בחשבון היבטים אנושיים וחברתיים ולא רק הנדסיים.

מודל מוצע לשיקום בר קיימא
ד"ר מְצרי מציע מודל חדש שמתבסס על חמש יסודות עיקריים:
1.     הקמת גוף לאומי עצמאי לפיקוח על כל פרויקטי השיקום.
2.     חיזוק השקיפות והאחריות בניהול הכספים והמשאבים.
3.     קישור השיקום לתכניות הפיתוח הלאומיות כדי להבטיח את המשכיותו.
4.     מעורבות הקהילה המקומית והמשק הפרטי בכל השלבים.
5.     תכנון שיתופי ולא מרכזי כדי לענות על הצרכים של כל אזור בנפרד.

לקחים והמלצות
אחד הלקחים המרכזיים, לפי מְצרי, היא שהימצאות חזון אסטרטגי מאוחד היא תנאי בסיסי למניעת בזבוז ולוודא את קיימות הפרויקטים, בנוסף לחיזוק היכולות המוסדיות והקישור בין השיקום לפיתוח הכלכלי והחברתי. הוא גם קורא לנצל את הניסיונות הבינלאומיים והערביים בבניית ערים לאחר סכסוכים כדי להימנע מחזרת השגיאות הקודמות.

מְצרי מסיים את דבריו באישור כי "שיקום עזה הוא לא רק בניית מבנים שהושמדו, אלא הזדמנות לבניית מוסדות חזקים ובר קיימא", ומדגיש כי ממשלה יעילה, מימון מתמשך, ותכנון אסטרטגי ארוך טווח יכולים להפוך את עזה מדואגת החורבן למודל לפיתוח שיבטיח חיים טובים יותר לדורות הבאים.