חטיבת הרקמה החברתית - עוגן הקיום

מחבר: جمال زقوت

הגברת פשעי ההכחדה והטרגדיה

פשעי הכיבוש הישראלי הגיעו לשיא חסר תקדים נגד עמנו הפלסטיני, בין אם באמצעות עליית קצב פשעי ההכחדה ההמונית, הגירה המונית ורעב, ובין אם באמצעות מיקוד בכל מרכיבי החיים האנושיים בעזה, כאשר משרד הבריאות בעזה הודיע כי מספר השהידים יכול לעבור את 65,000 יותר מ-139,000 פצועים עד ספטמבר 2025 (עדכון OCHA – האומות המאוחדות), או על ידי התפשטות ממשלת ההתנחלות והסיפוח הפשיסטית בצורה שיטתית ליישום תכניות הסיפוח, באמצעות תוספת של החרמת קרקעות ומקורות מים וסך כל מרכיבי החיים, כך שמטרתו היא לשבור את יכולת האנשים לשרוד בכל רחבי הגדה המערבית, כולל ירושלים. כל זאת קורה לנגד עיני ומחוזות העולם, במיוחד מחליטי ההחלטות הבינלאומיים בוושינגטון ובבירות המערביות האחרות, מה שמאשר את המעורבות הישירה של וושינגטון בתכניות העשוק של הסוגיה הפלסטינית, בלי תגובה אירופאית בעלת משמעות שיכולה להפסיק את הטבח בכוח האנושי והפוליטי בו נחשף עם שלם.

האם יש סיכוי לשינוי בעמדה הערבית?

ועידת דוחא לא הצליחה לנקוט בצעדים מעשיים שיכולים לתקן את יחס האינטרסים המשותפים עם וושינגטון, כך שיושם קץ לפשעים אלה ולתכניות שעלו מעבר לפלסטין ועמה, ומגלות את מהות התיאבון הסיוני-אמריקאי כלפי מה שנקרא ”ישראל הגדולה”. מה שהוצג בוועידה משקף חוסר קיום של פרויקט ערבי רציני, בזמן שוושינגטון וירושלים פועלות לעצב מחדש את גבולות המדינות באזור, ולנסות להסיר את הדומיננטיות הבטיחותית והפוליטית של ישראל הגדולה, מה שמגלה עד כמה ירד מתפקידה ובנייתה של התנועה הלאומית הפלסטינית וכיצד היא לא מצליחה ליישם עמדה לאומית מאחדת לאור השינויים הגיאופוליטיים שצצים, שיכולה להוות עוגן למסגרת ערבית המתאימה לאתגרים העומדים בפני הסוגיה הפלסטינית ובסך האזור. ובכל זאת, המידות של התיאבון הישראלי באזור עלולות להותיר אותו פתוח לכל מיני הסתברויות.

משבר ההנהגה הפלסטינית והירידה בפרויקט הלאומי 

השאלה המתעוררת לנו כפלסטינים טופסה מעבר להנחה של דיון מדומיין לגבי העדיפויות המתגברות בפני ההנהגה הפלסטינית; מסלול מלחמת ההכחדה והטרגדיה, במשך שנתיים שלימות, הדגיש את כמה שההנהגה הזאת דאגה להרחיק את עצמה מההשלכות של ההכחדה בעזה או מהתעצמות הצעדים הישראליים כדי לפתור את הסכסוך בגדה המערבית. המצב מחייב אותנו לעזוב כל אשליה באפשרות לשנות את המצב הזה בלי שהאקטיביסטים החברתיים יגלשו את השרירים שלהם וימשיכו לכיוונים מעשיים שתורמים לחזק את יכולת האנשים להסתגל ולשרוד, שכן זו העדיפות הגבוהה ביותר של עמנו, שאינה מופרדת מהעדיפות האבסולוטית להפסיק את ההכחדה, ולהיאבק בהצלחה עם האנשים כדי לשלול את השפעותיה הישירות והאסטרטגיות כאחד.

המורשת הקבוצתית ומסורות הסיוע

בהקשר זה, המורשת הקבוצתית של העם הפלסטיני נשמרת ערכים ממשיים של מסורות הסיוע עוד לפני הנכבה, כמו גם חוויות מצליחות ששיחקו תפקיד קרדינלי בחיזוק סיבולת העם הפלסטיני במשך עשרות רבות. מה שהציעה ההתקוממות הראשונה ועדויות בתחום הזה הייתה האלמנט הקרדינלי לספוג ולהתגבר על צורות הענישה ההמונית שהתמקדו בניצול הפלסטינים ושבירת רצון המרדנים מכלל המגזרי הציבורי. ובאמת, המילה הסודית להצלחתם הייתה יצירת צורות יצירתיות של סיוע ביתי וסולידריות חברתית. נכון שהגורמים המציאותיים בתנועה הלאומית היו המניע למעשים כאלה, אך הצורך האובייקטיבי הוא שהפך את המסגרות של המעשים הללו לתנועה המונית ופעולה חברתית שעברה על פני הכלים המסורתיים של הכוחות באותה התקופה, והפכה לרשת פעילה ומגוננת מתקדמת מול תכניות הכיבוש והענישות ההמוניות.

התפוררות הקשרים החברתיים ומשבר הכלכלה

ברור לחלוטין שירידת התנאים הכלכליים והשפעתם החברתית, כולל הירידה המתמשכת ביכולת של מוסדות הרשות הלאומית להתמודד עם ההשלכות, או בגלל שמה שמנסים להשיג ממשלת המתנחלים הפשיסטית, כולל התקפה על הרשות עצמה, או טבע המבנה ותפקידה של מוסדות אלה וניכורם או נכותם מלעמוד על הצרכים הציבוריים, מחייבים מחשבה על צורות, ומה שחשוב שיהיה פשוטות, בניסיון למלא את החלל המתרקם, מה שעם הזמן תורם באופן מסוכן להתפוררות הקשרים החברתיים ולחיזוק תרבות ההצלה האישית. תרבות זו הייתה, לצערנו, התוצר המסוכן ביותר של מסלול אוסלו, בעקבות הירידה בפרויקט הקולקטיבי של התנועה הלאומית ושליטה של האינטרסים הפרסונאליים והדיוננטיים על מה שנודע בזמנו על הפרויקט הלאומי. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית (אפריל 2025) מצביעים על כך ששיעור האבטלה בעזה עלה ל-68%. בעוד שבגדה המערבית עלה ל-31%, דבר שמעמיק את המשברים החברתיים ומוביל משפחות רבות יותר אל העוני.

הטרור של מיליציות המתנחלים החמושות

ממשלת הטרור והפשיזם מצליחה לאסוף באופן מעשי את כל הכלים העצמאיים כדי לסיים את הסכסוך. בנוסף לתמיכה הצבאית, הפוליטית והכלכלית ולכיסוי "החוקי" שמספקת וושינגטון, הצליחה זו הממשלה להקים מיליציות חמושות של מתנחלים המבצעות מדי יום את התקפותיהן הטרוריסטיות, ובמצב מתמשך של השתלטות על רוב מה שנודע כאזורי "ג", במיוחד בבקעות, באמצעות מה שכונה