835 מיליון דולר ללא יתרה: צ'קים שחזרו חושפים את משבר הנזילות בפלסטין

מחבר: د.سعيد صبري

משבר הצ'קים השבים נחשב לאחת האסונות החמורים שהכלכלה הפלסטינית חווה כיום, הוא לא רק משקף מחסור בנזילות, אלא גם חושף מעגל קסמים של אובדן אמון בין האזרח לבנקים, ובין הסוחר ללקוחותיו. מה שמסבך את המשבר הוא הקשר הישיר לבעיה של עודף השקל בבנקים המקומיים וחוסר היכולת של המערכת הבנקאית להפקיד אותו בבנקים הישראלים.

מספרים מפחידים ומשבר מתמשך
"עלייה של 65% במשך שבעה חודשים מציבה את הסוחרים הקטנים והעובדים במרכז הסערה"
נתוני רשות הניקוי חושפים כי מספר הצ'קים שחזרו במחצית הראשונה של 2025 ועד סוף יולי חצה את ה-387 אלף צ'ק בעלי ערך של כ-835 מיליון דולר, כלומר שכמעט אחד מתוך כל שישה צ'קים מוחזר ללא תשלום.

המסוכן הוא שהמספרים רק הולכים ועולים: מ-46 אלף צ'ק בינואר ליותר מ-76 אלף ביולי, עלייה של כ-65% במשך שבעה חודשים. קפיצה מהירה זו מאשרת כי התופעה כבר לא מקרים בודדים אלא משבר מבני. והגרוע ביותר הוא שרוב הצ'קים הללו קשורים לעסקאות של פרויקטים קטנים ובינוניים, כלומר עמוד השדרה של הכלכלה הפלסטינית.

כל צ'ק שחוזר משמעותו עסקה שהתעכבה, משכורות שהתעכבו, או מוסד קטן שאיבד את אמון לקוחותיו.

עסקים קטנים ובינוניים.. הנפגעים הגדולים ביותר

אם החברות הגדולות יכולות לספוג חלק מההפסדים, אז המוסדות הקטנים והבינוניים, המהווים יותר מ-90% מנפח המגזר הפרטי, הם הנפגעים הגדולים ביותר: הסוחר הקטן נמנע מחדשות מלאי שלו בשל חובו שלא שולם.

הפרויקטים החדשים נחנקים וסוגרים את דלתותיהם או מפוטרים את עובדיהם.

האמון בין הסוחרים מתמוטט עם הגידול בהחזרי הצ'קים או בבקשות להבטחות כספיות מראש.

משבר הצ'ק למשבר השקל
מאחורי המשבר מצוי המצב של עודף השקל. בבנקים הפלסטיניים הצטברו יותר מ-22 מיליארד שקל שאינם יכולים להיות מופקדים בבנקים הישראלים בשל המגבלות, בעוד שהשוק סובל ממחסור בדולרים ובדינרים.

מצב פארדוקס זה גרם למערכת הבנקאית להתמודד עם דואליות חונקת: עודף שקל שאינו ניתן להמרה, וחסר במטבע חוץ שאינו ניתן לפיצוי. ובכך איבד הצ'ק בשקל את ערכו כאמצעי תשלום, והסוחר חושש לקבל אותו כי הוא עלול לא להמיר לכסף אמיתי או למטבע הנדרש לו לסחר חוץ. 

העובד הממשלתי מקורבן לנאשם

הפארדוקס הוא כי העובד הממשלתי, שנחשב ללקוח בטוח, הפך לחלק מהמשבר. עם תשלום המשכורות באחוזים מקוצצים (לפעמים 80% ולפעמים פחות מ-50%), רבים מהעובדים פונים להנפיק צ'קים דחויים כדי לכסות את התחייבויותיהם: תשלומים לבתי ספר, טיפולים, חשבונות מים, חשמל וטלפוניה, ואפילו מחיר הסחורה המזון.

אך כאשר המשכורת מתעכבת או מצטמצמת, הצ'קים הללו מוחזרים באי-מספיק יתרה, מה שעומד מול הספקים ומספקי השירותים בפני הפסדים ישירים. ובכך העובד הופך מקורבן של משבר המשכורות לאשם בהנפקת צ'קים ללא יתרה, מה שמעמיק את איבוד האמון ומשבית את הפעולה המסחרית, ואף מאיים על הפסקת שירותים בסיסיים למשפחות שלמות.

השפעה כפולה על האמון והיציבות

משבר הצ'קים השבים לא מוגבל להפרת הזרימה הכספית בין אנשים וחברות, אלא גם מוביל לאבדן אמון בשוק ולהפחתת העסקאות המסחריות, וכמו כן מונע הזדמנויות לצמיחה של פרויקטים קטנים ובינוניים בשל אובדן מימון ונזילות, ובסופו של דבר מתבטא במשבר חברתי רחב שמניח את אלפי משפחות בפני לחצים מחיי היומיום ובעיות מצטברות בבתי המשפט, מה שמאיים על היציבות הכלכלית והחברתית כאחד.

מה נדרש?
הבעיה אינה טכנית אלא מבנית. הנדרש:
פתרונות מעשיים לעודף השקל באמצעות הבנות בינלאומיות או כלים מקומיים.
קווי מימון לתמיכה בנזילות של פרויקטים קטנים ובינוניים.
פיתוח תשלום דיגיטלי להפחתת התלות בצ'קים.
חקיקה מרתעת כדי להגן על הנפגעים מצ'קים ללא יתרה.

סיכום
הצ'קים השבים אינם עוד רק ניירות חסרי ערך, אלא הפכו מראה המגלה את עומק המשבר הכספי ואובדן האמון בשוק. זהו דימום מתמשך הפוגע בסוחרים הקטנים, פוגע ביציבות אלפי משפחות, ומאיים על הפסקת שירותים בסיסיים, כמו מים, חשמל וטלפוניה, על חלק רחב מהחברה.

ולאחר שהצ'ק היה סמל להתחייבות ואמון, הוא הפך לנייר דחייה לעתיד לא ברור, שמעביר את המשבר מסוחר לסוחר, ממשפחה אחת לאחרת, ללא אופק ברור לפתרון.