מגדלי עזה: בחזית מדיניות "ההפיכה"

מחבר: علي حبيب الله

אף עיר פלסטינית במרחב העירוני שלה לא הכירה בבניית מגדלים מגורים ומסחריים כמו שעשתה עיר עזה מאז אחרי האינתיפאדה השנייה. ואם המגדלים והגורדי שחקים בערים ובבירות הערביות מהווים חזות מחוברת לעדכון, התפתחות ויציבות שבהם, אז הבנקאות שלהם בעזה נובעת מסיפור אחר מחובר לצפיפות האוכלוסין והמחסור בדיור אל מול גאוגרפיה מוגבלת והמצור שנמשך עשורים, מה שעשה את בניית הבניינים או המתקנים הגבוהים בעזה ניסיון של העיר לקלוט את תושביה ושאיפותיהם במיוחד את הדורות הצעירים שבהם לשכן אותם אל מול קונספט הגאוגרפיה ולחיצה שלה.

וזה אם נחשוב על מהות ההרכב הדמוגרפי של רצועת עזה כדמות של מקלט היסטורי, שאין לנגד עיניו של הפליט מהן יותר מחלומות חזרתו לארצותיהם שלקח מהם הנכבה בשנת 1948.

על פי מחקר אדריכלי של האדריכל עבד אל-כרים מוחסן מתושבי עזה בשם: "הערכים התכנוניים של פרויקטים לשיכון רצועת עזה והשפעתם על פרויקטי הדיור" מספר המגדלים המגורים ברצועה בין השנים 2001 ל-2011, הגיע ל-250 מגדלי מגורים, מספרם הוכפל בעשור השני. מלחמות עזה בשנים 2012, 2014 ו-2021 פגעו בכמה מהמגדלים הללו והרסו אותם, עד שקשורים מלחמות אלו בזיכרון העזתים עם הפצצת כוחות האוויר של צבא הכיבוש והרס כמה ממגדלי עירם כמו: מגדל זהפר או המגדל האיטלקי במלחמת 2014. אולם מלחמת ההשמדות המתרקמת על הרצועה ותושביה, הייתה המגדלים ופרויקטי הדיור הגדולים ראשית מה שהחלה המלחמה לדכא אותו מאורח יום השמיני של אוקטובר 2023. ובכך במטבע מחיק הפנים העירוני של עזה על ידי מדיניות "ההפיכה" – הפיכה לאפר – שהחלה עם הפצצת אזור המגדלים של המוסדות בשלב המוקדם של המלחמה ועד מגדלי "מכתי" ו"סוסי" בימים האחרונים.

יש לציין כי הפצצת והרס מגדל מגורים בעזה דומה במידה רבה להתקפת שכונה שלמה, שכן המגדלים בסכנתם ובדירותיהם שוכנים מאות עזתים, שמצאו את עצמם לאחר צווים להרס לפני הפצצתם מהמגורים במחנות המפונים של הרצועה מאז שהחלה המלחמה. וזה אם הוזהרו על הפצצות מראש להתרוקנן, כי מאות משפחות עזתיות שנמחקו מהרישום האזרחי של עזה במהלך השנים של המלחמה, מתו רובם תחת הריסות בתיהם והדירות שנפגעו מבלי אזהרה מוקדמת, או לפני שיכלו להתרוקן לאחר שצוחצחו בהתרוקנות.

בשיחה עם ניצולת מלחמת ההשמדות בעזה, נזמית ספאדי, שהייתה לנו הזדמנות לפגוש לאחרונה בירושלים, אומרת ספאדי שהיא התגוררה עם בני משפחתה הניצולים בדירה שהמשפחה רכשה באחד ממגדלי שכונת רמאללה, עזבה משפחת ספאדי את הדירה לאחר צווים להתרוקנן מטעם צבא הכיבוש בחודשים הראשונים של המלחמה, כדי להתחיל את מסע המפנה הקבוע עד שיכולו לעזוב את הרצועה דרך מעבר רפיח למצרים.

אולם כמה ממשפחות המתגוררות במגדל שבו התגוררה משפחת ספאדי מתו שם בהפצצה לאחר שסירבו לעזוב אותו, כי הן העדיפו להישאר ולהיסוג אליו מאשר לעזוב ולסכן את עצמם, או כי לא לקחו את צווים ההתרוקנות ואזהרות ההפצצה ברצינות!

כאשר שאלנו את ספאדי, מה זאת אומרת שהמשפחות מסוימות במגדלי המגורים בעזה לא לוקחות את צווים ההתרוקנות ברצינות בהקשר של מלחמה שאין לה אח ורע באכזריותה? היא ענתה כי מאז ימי המלחמה הראשונים, צבא הכיבוש פעמים רבות היה מזהיר את תושבי חלק מהמגדלים והשכונות המגורים בעזה על ההתרוקנות כי הוא הולך להפציץ אותם לאחר מספר דקות, מה שגרם לתושבים להתרוקן מהם.

אולם צבא הכיבוש לא הפציץ אותם, דבר שגרם לתושבים לחזור אליהם, ואז החזרת הפקודה והרתקם שוב ושוב במשך ימים מבלי להופיע בהפצצה, עד שנכנה יש שנראה כי צווים המתרוקנות ואזהרות ההפצצה אינן רציניות, אלא רק לשעשע את התושבים ולהעניש אותם. אולם ההפצצה בסוף באמת התרחשה, מה שהניב את חיי עד שנספו חלק מהמשפחות תחת הריסות הדירות המגדלים שלהם, ובכך מדיניות שנקטה צבא הכיבוש כדי להסתיר את התושבים על ידי הריגתן בבתיהם תחת "כיסוי חוקי" כשאיר עבירה עליהם שזה הזהירם בהתרוקנות מראש באותו הזמן.

בעיקר, ההתקפה על המגדלי מגורים במלחמות הקודמות על עזה, ובמיוחד מלחמת 2014, שצורף להן צבא הכיבוש את השם "מבצע שולי העמידה", שבהן דוקא בפעם הראשונה הוקפו מגדלים מגורים המתגוררים בהם עשרות רחק מ- מאות עזתים האזרחיים והורסים אותם עד שעמדו באדמה, היה אחד הנושאים הבולטים לתבוע את ישראל בינלאומית על כך שביצעה פשעי מלחמה. כלומר, שצעירי המגורים וההתקפות עליהם על ידי צבא הכיבוש הפכו לאורים הבולטים על פשעי המלחמה של ישראל ברצועה.

באותה תקופה, כלומר לפני עשר שנים, התקפה על מגדל או קומפלקס מגורים בעזה היה גורם לתקלות לממשלת ישראל ולצבאה, מה שגרם להם להוקם ועדות חקירה ולהכין דוחות רשמיים להסביר ולהבהיר את הפצצות שלה בפניכן בפני ארגונים משפטיים והומניטריים בינלאומיים. כמה מהדוחות האלה פורסמו והם זמינים באתרים ובמרכזי המחקר וההפצה הישראלים עד היום, בהם דוח בעברית בשם: "אין מגן: הריסת בניינים מרכזיים ברצועה על ידי ישראל" שהוכן על ידי ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" המתעד את ההתקפות של צבא הכיבוש על ארבעה קומפלקסים ומגדלים מסחריים ומגורים ברצועה במהלך מלחמת "מבצע שולי העמידה" בשנת 2014, הם: מגדל המרכז המסחרי ברפיח, מגדל זעפר 4, הקומפלקס האיטלקי, ומגדל הבשימא בעיר עזה.

לא חדל צבא הכיבוש מאז התחיל במלחמת השמד שלו על תושבי הרצועה מהתקפה על כל מה שקשור לאנושיות ואבן בעזה, ובתוכם הקומפלקסים המגורים והמגדלים המגינים בעבודה ולכן גם ההתקפות עליהם, והשוני התקנים וגבולותיהם בעזה העיר וברצועה בכלל. פרסמו צבא הכיבוש לא פעם במהלך המלחמה מפות המזהירות את תושבי המגדלים והשכונות המגורים על הצורך להתרוקן לפניהם את הפצצות, האחרון שבהן הייתה מפה שפרסמה צבא הכיבוש בימים האחרונים, שהתכנתה מטרות למבנים ומגדלים מגורים מסוימים בצבע אדום בעזה העיר, והזהירה את תושביה עם ההפצצות עליהן.

הפצצות של המגדלים בעזה וההרס אשר חלו בה לאחרונה הם חלק מתכנית שהכין צבא הכיבוש כדי להיכנס לעיר. מלבד מדיניות המחיקה שהיא עודנה שולטת בלוגיקה של מלחמת השמד על הרצועה בהרג והרס כל מה שנושם ונעשה על אדמתה, יש לחדר החמוש האחרון ההתקפה על המגדלים שבעיר המגורים שקשורה להסרת התושבים מהעיר לדרום, כפי שמתבקש בתכנית ההכנה העירונית להיכנס לעזה. זה מתרחש מאז ימים לאחר ההפצצה של מגדל "מכתי" בן 15 קומות בשכונת רמאללה, ומגדל "סוסי" המורכב מ-60 דירות בעיר עזה. אליהם מצורף מה שציטט המפקדים של צבא הכיבוש, כפי שפורסם באתרי התקשורת הישראלית בימים האחרונים, שההתנגדות בעזה משתמשת במגדלים האלו כמקומות לפקוח על הכוח החי של צבא הכיבוש ברצועה, מה ש"דרש" את התקפתם והפיכתם לאפר ולאדמה.

לא רק שהפצצת הקומפלקסים והמגדלים לכל המפקדות הניצותה והמצב בלוח הזמנים של תושבים עזתים בלבד נוגעת להעפותם והוצאתם המרגשות על פני המרגישים בכמה תושבי עזה, אלא נוגע גם בעשייה והעתקת המערכת ועשייתה להתרבותה מחדש. ההחזקה במגורים, במיוחד הגבוהים שבהם כמו המגדלים והקמפוסים הגדולים של העיר והרצועה, בעוד המלחמה הייתה מעניקה את התקוות לחלק מעזתים – כמו שהביעו בעמדותיהם ובחשבונותיהם לאחרונה – בתקופה של חידוש הדרישות למודע חברתי בקטבעי של חבלה של המושקעלת הע ממעל לכל מוגבלת.