הציונות מאחורי המסך האידיאולוגי והדיפלומטי

מחבר: أنطوان شلحت

סעדה ניוז - פורסם, ב-1975, כימאי הישראלי ישראל שחק (1933-2001), אחד מהראשונים שהגינו כי הציונות היא תנועה לאומית – משיחית גזענית ואכזרית כלפי מי שאינו שייך ל"העם הנבחר", חוברת בשם "הציונות על פי מנהיגיה: הצהרות כוונות, עמדות ובעדויות", בניסיון שאפשר לומר כיום שהוא היה בעל איכויות רבות של חיזוי התוצאות הקשורות למדינה הציונית והסכסוך עם הפלסטינים.

שחק חילק את החוברת לשלושה פרקים, שכל אחד מהם כולל מספר חלקים: "מלחמה ומדינה", "גירוש הפלסטינים 1907 - 1973", "שימוש הציונות בדת למטרה כלשהי". במילות ההקדמה, הביע את امیدו שהקובץ הזה, שמורכב בעיקרו מציטוטים ודבריו של מנהיגי ציונות ודמויות מרכזיות בה בתחום הפוליטי, העיתונאי והמוסדות הדתיים, יעזור לחשוף את מהות הציונות האמיתית.

כמו כן, ציין כי חוברת זו מבקשת להציג בפני הקורא את מהות המדיניות הציונית הכללית, כפי שמנהיגיה ציירו אותה וכפי שהם עצמם דמיינו אותה מאחורי המסך האידיאולוגי והדיפלומטי, והדגיש שהוא לא הרגיש צורך להוסיף לציטוטים כל הסבר כי פרשנות לכך אינה דורשת מאמץ. ובכל זאת, ראה לנכון לציין את החשיבות הגדולה של אחד החלקים בפרק "גירוש הפלסטינים" הכולל תיאור תכנון הגירוש של הפלסטינים מא homeland שלהם וביצוע הגירוש, כשכל קורא, כפי שהוא מאשר, יכול לדעת ולהעריך בעצמו, לא רק על מהות הגירוש הזה, אלא גם על תיכנונו וביצועו היומיומי, שלא לדבר על הרצון לגרש את שאר הפלסטינים שנשארו לאחר הנכבה של 1948 ללוב וארגנטינה, כמו גם על כל השקר שהוא מתאר כהתכוונות בכל ההאשמות הרשמיות של המוסד הישראלי והציונות העולמית בנוגע לגירוש.

בהקדמה לחוברת, ציין שחק כי הוא נמנע מלדבר על נושאים חשובים ומסוכנים במימוש הציונות, על פי העובדה שנכתבו עליהם הרבה ויש מקום לכתוב עליהם תמיד. ובין הנושאים הללו, בחר לציין: ראשית, המעשה היומיומי של רכישת קרקעות האדונים והגרושים בכוח של הפלסטינים החקלאים, שהיה גם עיקרון בסיסי של התנועה הציונית עד 1948, אך הוא לא הוביל אלא להעברת 5% מהקרקעות במדינה לידיים של מתיישבים ציוניים ולהגירת הפלסטינים החקלאים שגרו בהן ועיבדו אותן.

שנית, פעולות טיהור אזור הגליל, הקטנת אוכלוסיית אזור המשולש, פיזור תושבי אזור ירושלים, גרוש ערביי הדרום ונגב, וטיהור הערים ומחיקת הכפרים, כל אלו היו מתוכננים בקפידה ויצאו לפועל בשקט נפשי, תוך שימוש במלחמה פסיכולוגית, טרור ופעולות צבאיות סדירות ולא סדירות הן במהלך מלחמת 1948 והן לפניה ולאחריה.

שלישית, מדיניות הפקעת הקרקעות שננקטה על ידי הממשלות הישראליות משך הקמתה של המדינה הציונית. מדיניות זו מבוססת, לטענתו, על סדרה קפדנית של חוקים, תקנות והוראות, ובנוסף, היא מתבססת על השיטה של מכות והטבות וגירוש בכוח. לפי הנתונים הרשמיים, ישראל חטפה בכך בין 1948 ל-1967 כ- מיליון דונם מהקרקעות שהיו בבעלות הפלסטינים שנותרו לאחר הנכבה.

לא גרם מינימום לפחות מכל הדברים הללו, אז ולמרות שכנראה עכשיו יותר ויותר, התוצאה שחדה לכך שחק מהמעקב הזה על מהות הציונות, והשאת הנחה היא שכאשר הציונים מדברים על שאיפותיהם לשלום הם משקרים על כל העדים. סיים את הקדמתו ואמר: "מאז הרגע שהקורא מגיע לאמת הזאת, הדרך לשחרורו ולמחשבתו החופשית סלולה, ולכל אחד להגיע לאחר מכן למסקנותיו".

ברור כמובן ששחק שואף להגדיל את מודעות הציבור הישראלי אודות מהות הציונות. ואדה הוא לא מוגזם להניח שהוא מתכוון לגייס את הציבור הזה לא לשנות את מדיניות ישראל הרשמית המושפעת ציונית, אלא בעיקר לשחרר את עצמו מהציונות בכלל.