הכלכלה של ירושלים: עיר שמחזיקה בכיסים ריקים

מחבר: د. سعيد صبري

בתוך העומס של הויכוחים הפוליטיים, ירושלים הכלכלית נעדרת מעמד התעניינות התקשורת, למרות מה שהיא נושאת איתה כלליות שמצריכות התמקדות. ירושלים, עם סמליותה הדתית והלאומית, חווה משבר כלכלי שקט, שבו הכיבוש נפגש עם ההגבלות, והמציאות הפלסטינית עם חוסר היכולת, והתושב הירושלמי עם הסבל היומיומי.

העיר מאז שנים נתונה למדיניות "הבליעה האיטית" שאותה מנהל הכיבוש, לא רק בכוח אלא גם באמצעות כלים כלכליים. מיסים כבדים, מסים עירוניים גוברים, והגבלות על המסחר והנדל"ן, הפכו את ירושלים לאחת הערים היקרות ביותר למחיה באזור. בתגובה, הצטמצמה היכולת של המוסדות הפלסטינים לשחק תפקיד מקביל במתן שירותים או תמיכה כספית, כך שנשאר הירושלמי לבד בשדה, משלם יותר ממה שהוא מרוויח, ומנסה להישאר בעירו בכל מחיר.

חנק השוק וכרסום המגזר הפרטי
המגזר הפרטי הירושלמי לא היה בטוח. הסוחרים מתמודדים עם לחצים יום-יומיים: מהסגירות החוזרות, עד לקנסות עירוניים שרירותיים, והרס חנויות, בנוסף לתחרות לא הוגנת עם חברות ישראליות נתמכות. למרות המצב הקשה הזה, רבים מבעלי העסקים ממשיכים לעמוד, לא רק למען פרנסת עצמם, אלא לשמור על האופי הכלכלי הפלסטיני של העיר.

בלב ירושלים, העיר העתיקה משקפת את גודל ההידרדרות הכלכלית. לפי לשכת המסחר והתעשייה של ירושלים, האזור כולל כ-2000 חנויות פלסטיניות, מתוכם 450 חנויות למזכרות, מסעדות וחניות קטנות. מאז פרוץ המלחמה האחרונה, נסגרו יותר מחצי מהחנויות האלו באופן מוחלט או חלקי, מה שמשמעותו ריקון הדרגתי של הזהות הכלכלית של האזור. מי שנשארו בבעלותן של החנויות, מתמודדים עם קריסה בהכנסות שהגיעה בחלק מהמגזרים, כמו תיירות ומלאכת יד, למקרים שנעים בין 90 ל-99%.

צעירים בלי אופק.. ואבטלה מעיקה
הצעירים הירושלמים משלמים מחיר כפול. הסטטיסטיקה מצביעה על כך שהאבטלה בין גילאי (15–24) עומדת על כ-32%, מה שממצב אותה כאחת מהדרגות הגבוהות ביותר בפלסטין. בין אם מדובר ביוקר המחיה ובין אם בעליית עלויות החינוך והדיור, העתיד של הצעירים הירושלמים נראה עגום, במיוחד בהיעדר מדיניות אפקטיבית ליצירת מקומות עבודה או תכניות הכשרה מקצועית מתמשכות.

באותו הזמן, המוסדות הפלסטיניים העובדים בירושלים סובלים מבעיות במימון, ומגבלות חוקיות ישראליות קפדניות שעוצרות את עבודתם. למרות זאת, יוזמות קהילתיות מסוימות ממשיכות לנסות לסגור את הפער, או דרך קרנות תמיכה לסטודנטים, או סיוע לסוחרים, או תכניות הכשרה מקצועית.

כלכלת ירושלים בין המצור להצרה שיטתית
אתגר הכלכלה בירושלים לא מסתכם בהשקעה נמוכה או היעדר תמיכה מוסדית, אלא מתמשך להמציאות החומרית היומיומית שמטילה כוחות הכיבוש על התנועה והמסחר. החסימות הצבאיות הסובבות את העיר מהוות חומה אמיתית בפני כניסת אלפי פלסטינים מהגדה המערבית לירושלים, בין אם לעבודה, לקניות או לקבלת שירותים, מה שמקצץ את הביקוש ומחניק את השוק המקומי.

על פי דיווח מהמשרד לתיאום לענייני הומניטריים (OCHA), פזורות כ-150 חסימות קבועות ותחנות ביקורת סביב ירושלים המזרחית, מה שהופך את המעבר לשם לתהליך מורכב ויקר.
בנוסף לכך, המוצר הפלסטיני נתקל בקשיים רבים בהגעה לשווקי ירושלים, בשל ההיתרים והנהלים הישראליים המורכבים. במקביל, המוצרים הישראלים הנתמכים שטפים את השווקים הירושלמיים, וכופים את מחיריהם על האזרחים ללא תחרות הוגנת. דיווחים מקומיים מצביעים על כך שהעלויות של המחיה בירושלים גבוהות בכ-25–30% בהשוואה לערים בגדה המערבית, מה שמכביד על הירושלמים ודוחף לעבר עוני שקט.

קרנות Sovereign: כלי נעדר משדה הקרב
בתוך התמונה הזו עולה שאלה חשובה: מה תפקידה של הקרנות הסוברניות הפלסטיניות בתמיכה במאבק של ירושלים?

קרנות אלו יש להן יכולת אסטרטגית להפוך את התמיכה האקראית לפרויקטים יצרניים, המספקים מקומות עבודה, ותומכים במבנה הכלכלי של העיר. נדרש לא רק להזרים כספים, אלא להפנות אותם בשני מסלולים:

1.    גיוס תמיכה כספית המיועדת לירושלים דרך שותפויות עם משקיעים פלסטינים בתפוצה, ורשתות מימון אזרחיות ובינלאומיות.

2.    הקניית מקומות עבודה ממשיים במגזרי המסחר, התיירות, החינוך והתרבות, כדי לפצות על הפער الناتן מהגירוש של מוסדות פלסטיניים או סגירתם.

לעבר חזון כלכלי ייחודי לירושלים

ירושלים זקוקה לחזון כלכלי לאומי ברור, המכיר בספציפיות ובאתגרים המורכבים שלה. חזון זה חייב לכלול:
●    הקמת קרן לאומית קבועה לתמוך בסוחרים, סטודנטים, ובמוסדות ירושלים.

●    הנעת השקעות במגזרי התקווה: תיירות, תרבות, חינוך וטכנולוגיה.

●    הפעלת שותפויות בין המוסדות הירושלמיים לבין המגזר הפיננסי הפלסטיני כדי לספק מימון נגיש.

●    העצמת הצעירים דרך תכניות הכשרה ותעסוקה מתמשכות.

בעוד שהמדיניות הבינלאומית מתרופפת בשמירה על ירושלים מבחינה פוליטית, הקרב הכלכלי נותר זירה שאינה פחות חשובה. עמידת הירושלמים בעירם לא תוכל להימשך עם מינימום תמיכה. העיר מחזיקה היום בכיסים ריקים, אולם היא לא תישאר כך לנצח אם לא ישתנו כלי ההתמודדות.