הרשימה המשותפת: שאלה על "פשרה" בלתי אפשרית

מחבר: علي حبيب الله

שאלה פשוטה שואלת: מה הצורך לקרוא לשוב ולבנות את הרשימה המשותפת לקראת הבחירות הבאות לכנסת?

המלחמה, כן, מלחמת השמדה שמנהל ממשלת בנימין נתניהו נגד רצועת עזה, והמלחמה על העם הפלסטיני כולו, ועל עניינו מהשורש, היא צורך שמחייב לקחת אחריות ולעשות פעילות פוליטית מאוחדת בתוך החברה הפלסטינית, בצורה שמיוצגת בהחייאת הרשימה המשותפת כדי להתמודד עם הבחירות לכנסת הבאות.

בתוך מלחמה זו, אומרת העמדה של החברה הערבית שלנו ואחדות ארבעת מפלגותיה על הצורך לשוב ולבנות את הרשימה.

טוב, העבודה הפוליטית– הפרלמנטרית המאוחדת ברשימה משותפת למאבק בבחירות הבאות היא צורך, למרות שמלחמת ההשמדה המתמשכת על עזה, שפוגעת בעמנו מדי יום בכל המקומות, כולל אנחנו הפלסטינים בתוך ישראל, דרשה מאיתנו - ועדיין דורשת - הרבה יותר מהארגון ברשימה משותפת; היא דרשה "חזית לאומית" מאוחדת שעומדת מאחוריה כל הערבים בתוך ישראל כדי להתמודד עם השלב הנוכחי. אבל זה לא קרה.

ואפילו רשימה משותפת על תכנית פוליטית מאוחדת לקראת הבחירות, ולהתמודד עם השלב בצורה פרלמנטרית לפחות, נראה שמשהו כזה כבר לא אפשרי.

הדיון החל להתנהל על רשימה משותפת שכמה מהמנהיגים של ארבעת המרכיבים מכנים אותה – אם תוקם – "רשימה מקצועית או טכנולוגית", המוגדרת במסגרת הקול והגבולות בלבד, ולא יותר. וכדי "שלא נעייף את האנשים ונוסיף על תסכולם", כך נאמר ברחוב הערבי, ובשבילו.

ולבוא לידי ביטוי "מאוחדים בעיני החברה הערבית שלנו", כהיותנו קבוצת מצביעים, ולא כקבוצה פוליטית שמסכנת את קיום קיומה הפוליטי, בצל מלחמת ההשמדה, דרך פוליטיקה שמצמצמת את השוליים הפוליטיים שלה ומורידה את רף זכויותיה לפי המסגרת של הימין של הציונות הדתית.

לא הפערים ברעיונות הפוליטיים בין חלק מהמרכיבים של הרשימה המשותפת הם שמעכבים את ההסכמה על תכנית פוליטית מאוחדת, אלא ההחלפה של זה ברשימה שתהיה המשותף בה מקצועי או טכנולוגי בלבד, שיש בו יותר מפריע מהוויתור על החייאת הרשימה המשותפת מהשורש שלה.

ראש הרשימה המאוחדת, הח״כ מנצור עבאס, ציין בראיון שנערך איתו לפני ימים אחדים, שרשימה מקצועית אפשרית כ"פשרה" בין ארבעת הכוחות; פשרה בחירות – רשימתית ברשימה משותפת הכוונה. אך זו תהיה פשרה שתהיה בין המפלגות לקהילותיהן, ולא בין המפלגות עצמן.

כן, הפשרה אפשרית ולגיטימית אם היא פשרה פוליטית, שבה ייפגשו ארבעת הכוחות – באי-ההסכמות שלהם לאבחון המצב הנוכחי, ובניגודיות של חלק מהמרכיבים הפוליטיים והאידיאולוגיים שלהם – על מינימום של "הצורך הפוליטי" לשרת את החברה הערבית שלנו, דרך הגנתה פוליטית קודם כל, לפני כל שאלה אחרת הקשורה לדיבור השירותי.

הרשימה המשותפת נפלה בעבר יותר מפעם, ואם מלחמת ההשמדה המתרחשת, והרדיפה הפוליטית בצל זו שהגיעה עד לרמת הפעלת מדיניות מעצר מנהלי לבני הארץ, לא הניעו את המפלגות הערביות בתוך ישראל לנסח חזון פוליטי מאוחד, אז למה אם כך להחיות את פרויקט הרשימה המשותפת מהשורש?!

ואז, אם נניח לויכוח שאם הרשימה המשותפת לא נותרה אפשרית אלא בגרסה הטכנולוגית שלה – כלומר רשימה בחירות אחת לארבעת המרכיבים, "אוטובוס" שבו כולם יוכלו לעלות, ואחרי שהיא תעבור "מחסום" הקול, יוכל כל מרכיב לרדת ממנה בתחנה שהוא רוצה – מה שיבטיח ייצוג פרלמנטרי גדול יותר ופחות "כאב ראש".

טוב, ומי אמר שזה אפשרי בעצם? כי רשימה בחירות טכנולוגית בלבד תצית מלחמה בין מרכיביה שיסודיים בניגודיות פוליטית, על המושבים וסידורם בתוכה באופן מוחלט.

וזאת אם ניקח בחשבון שהיקף הייצוג הפרלמנטרי הנוכחי של ארבעת המרכיבים במושבים הוא מורכב יותר מכפי שהיה לפני לסדר את זה ברשימה בחירות טכנולוגית; כי הרשימה המאוחדת מיוצגת בכנסת הנוכחית בחמישה מושבים, בעוד שהאסיפה הלאומית הדמוקרטית מחוץ לייצוג הפרלמנטרי לראשונה מאז הקמתה, למרות הכוח הבחירתי שהוכיחה בבחירות האחרונות, כשלא חסרו לה להגיע לבד לארבעה מושבים בכנסת אלא כמה אלפי קולות בלבד. וזהו הבדל ייצוגי בדרגת מושבים בין שני מרכיבים שהם הכי מנוגדים ברמה הפוליטית ובחזונם לשלב בהשוואה בין ארבעת הכוחות.

בנוגע לחזית הדמוקרטית לשלום ושוויון, הברית שלה עם טיבי נעה בין האחדות והאסיפה, מבחינה פוליטית וייצוגית. מה שאומר: אם אין הסכם פוליטי כלשהו בין המפלגות שמחייב אותן להתאגד בבחירות ברשימה משותפת, אז מה יכניס אותן לזה ברשימה בלי בסיס פוליטי, ומעוצבת כטכנית לבחירה בלבד? אף דבר כמובן.

הרשימה המשותפת הייתה הרעיון הטוב ביותר שהציעו כוחות הפנים, והסיפור הגרוע ביותר שביצעו בהיסטוריה שלה.

הרשימה המאוחדת, הכוח הייצוגי הגדול ביותר מבין המפלגות הערביות בכנסת, הגיעה למסקנה, יותר מאי פעם, שצריך "לפרוץ את המגרש הפוליטי הישראלי ולהשתתף במשחק הפוליטי".

זהו תודעה שהוחמרה אצל המאוחדת ומנהיגותה מלחמת ההשמדה על עזה, והמצב הפלסטיני הממוקד, יחד עם השינויים האזוריים בשני השנים האחרונות, שלא עוררו את המאוחדת לבחון את דיבורה; אלא, לפי דברי הח״כ מנצור עבאס בראיון האחרון שלו, המפלגות וכוחות אחרים בתוך הארץ הם אלו שצריכים לבחון את דבריהם, והמכוון אסיפה הלאומית בראש ובראשונה.

עבאס רואה במלחמה שמתרחשת את מלחמת "הציונות הדתית" על הפלסטינים והאזור, מה שמחייב לדעתו תפקיד לערבים ב"תיקון מסלול מדינת ישראל בשלב הבא", כמו שאמר במדויק, וזהו הסיסמה שלו לבחירות הבאות. בעוד שהאסיפה הלאומית קוראת לארגן את החברה הערבית על תכנית פוליטית שמגנה עליה את ערכיה הלאומיים והישגי זכויותיה, מול מסלול הפך מוחלט לצורה ולמהות ישראל בצל הציונות הדתית.

לכן, על גורם מרכזי כמו החזית, עם בסיס השטח הרחב וההיסטוריה הפוליטית הארוכה שלה, להיות קולם חזק וברור יותר ב"הפוליטי וגורלו" בשלב הבא בחברה הערבית שלנו. ועל האסיפה הלאומית הדמוקרטית, שהוכיחה את פעילותה הפוליטית מחוץ לאולם הכנסת בשנתיים האחרונות תחת האווירה המבלבלת הזו, להיות מוכנה לעמוד ולשמור על תכניתה וסיסמתה הפוליטיות "מדינת אזרחים", והוא יכול לעשות זאת אם יהיה צורך להתמודד בבחירות לבד, כי הוא לא יהיה לבד.