סוריה מאויימת בדבר חמור יותר מהחלוקה!

מחבר: علي حبيب الله

משטר אסד המנוח ניהל מלחמה נגד עמו שהוחלטה על ידו מאז שנת 2011, והוא החזיק מעמד יותר מעשר שנים, ונפל תוך עשרה ימים, ובעוד שאיש לא ציפה לנפילתו של אסד... הסורים התרגשו מלאי שמחה בדצמבר האחרון, שכן הם ידעו ממי שוחררו, יותר ממה שידעו מי שחררם. זה היה בגדר מספיק כדי להעניק לרוב הסורים בתוך סוריה ומחוצה לה את אמונם במשטרו החדש של השר במקביל לחששותיהם ממנו.

השר ירש מאסד מדינה שכבר לא קיימת למעשה, שכן המדינה שיצר אסד האב עם מרכזיות אחידות של אדמתה ותפקידה ככוח אזורי, התפרקה ונמוגה לפני שנים, תחת המהפכה נגד אסד הבן ולאחר מכן מלחמת האזרחים, שהפכה את סוריה לזירה להסדרים אזוריים ובינלאומיים במהלך השנים האחרונות. ובדיוק כפי שחשפו השנים הללו את השבריריות של משטר אסד הבן, שלא ראה אלא במעצר לעיתים פתרון להישרדותו, וכפי שנראה הפוך לחלוטין, חודשים שאחרי אסד תחת משטר השר חשפו גם הם את השבריריות של רעיון המדינה במשמעות הלאומית שלה לפי משטר השר ותומכיו הסורים.

מאז נפילת משטר משפחת אסד בדצמבר האחרון, החרדה מחלוקת סוריה מתעוררת באופק האזור, על שתי הנחות: התפרקות החברה הסורית והקרבה שלה בעשור האחרון לפי תכנית עדתית ואתנית - מקומית ראשית. ושנית: אי-בהירות עתיד סוריה תחת אי הידיעה של כיוון ושיוך המשטר החדש של דמשק. זאת אם ניקח בחשבון שסוריה, במציאותה, ממוקמת בין שתי מדינות הסובלות מעדתיות שהוקמה על ידי משטרים פוליטיים במשך עשרות שנים, הן: לבנון ועיראק. יתרה מזה, בשניים האחרונים ישנן כוחות ששיחקו תפקיד גדול בהעדת מפת סוריה הפוליטית לאחר שהתערבו פוליטית וצבאית במהלך מלחמת השנים האחרונות לטובת משטר אסד. בנוסף לישראל, המדינה הכובשת ויותר ממי שנושאים לסוריה כוונות קולוניאליות, וביניהן הבחירה בחלוקתה.

במרץ האחרון, פרצו מה שנודע כאירועים על חוף סוריה, שבו מתרכזים גאוגרפית רוב בני העדה העלווית המזוהה עם המשטר הקודם, והאירועים גרמו למאות קורבנות מקרב העלווים, שברקע ההגברה או בלשון אחרת, ההזדהות עמם הייתה פחותה, כאשר רוב התקשורת הערבית עמדה מאחורי הסיפור של משטר דמשק האומר שסגנונות מהמשטר המנוח עמדו מאחורי האירועים בחוף.

אך אירועי סווידא בחודש שעבר חשפו את גודל הסכנה העדתית בסוריה והפניות של משטר דמשק השלט בה, מבחינת הסיסמאות והמעשים שנבעו מהן נגד הדרוזים של סווידא שלא היו בעד משטר אסד נגד המהפכה עליו לפחות, אפילו שסווידא הייתה מקלט להרבה מהתומכים במהפכה נגד משטר אסד בדרעא לדוגמה. ומעבר לכך, סווידא הייתה זו שהחייתה את רוח המהפכה הסורית בגירסתה השקטה המקורית במהלך כל השנה שעברה - שנת נפילת משטר אסד - דרך תנועת כיכר הכבוד שבה נגד משטר אסד, לאחר שהפנימים של המורדים הסורים דעכו בשנים האחרונות.

הדבר החמור ביותר שיצא מאירועי סווידא, הוא ההתערבות הגלויה של ישראל בהפצצת דמשק הבירה, ולאחר מכן בחיזוק הזרם הפרשני בסווידא בראשות חכמת אל-הג'רי על חשבון הזרם האחיד בראשות ליית' אל-בלחוס, עד כדי לחשוף את כוונתם להיפרד ולהניף את דגל ישראל בפומבי בכיכרות ובשדרות העיר סווידא לאחרונה. מה שמאשר את כישלון משטר דמשק בראשות השר לא רק במבחן סווידא, אלא גם בשאלה של בניית סוריה וכיצד ייתכן שיהיה מדינה לאומית לכל מרכיביה.

וזה לומר, לא החלוקה היא המאיימת על סוריה כפי שיכולות להיות ההקשרים המיידיים של המצב הסורי שיובילו אותנו במחי ראשונה, שכן חלוקת סוריה ליישויות עצמאיות על רקעים של מקומיות - עדתית היא בלתי אפשרית, ומה שסיפקה החוויה הקולוניאלית, מאז שניסתה צרפת לחלק את סוריה ליישויות עדתיות ומקומיות עצמאיות בעשרים של המאה שעברה.

כשהצרפתים הקימו את מה שנודע כמדינה העלווית בחוף והמדינה הדרוזית בדרום בתחילת עשרים של המאה העשרים, הצרפתים עצמם הם שהתחרטו על רעיון מדינה עלווית עצמאית לדוגמה, לא משום שכל העלווים לא שבעו ניחוח מההיפרדות ממדינה עצמאית מסוריה האם, אלא משום שהצרפתים גילו מדינה עלווית הנמצאת תחת שלטון אדמיניסטרטיבי של חסרי עלווית, מוסלמים סונים ונוצרים מבני מעמד עירוני בלדקיה ובטאטוס בחוף באותה תקופה.

מה שמרמז כי הסורים, על אף חטיבותיהם המגוונות והמקורות החברתיים שלהם, היו והם משתלבים גיאוגרפי יותר ממה שמפרות לנו השסעים הפוליטיים ביניהם. ואפילו סווידא, שבה גברה לאחרונה השפעה עונשית לעצמאות נגד משטר דמשק, היא לא סווידא וההר של הערבים בכלל דרוזיים לחלוטין, ולא זהויות של דרום סוריה הן כך בסכנת.

ואם ניקח את מזרח פרת תחת שליטת "כוחות סוריה הדמוקרטיים" (כוח סוריה הדמוקרטי), שהיא המצב הרציני ביותר מבחינת שאלת אפשרות רכיב ההיפרדות שלה מישות עצמאית מדמשק, הרי שהתערבות הערבית - הקורדית ברמות הגיאוגרפיות והחברתיות מיובלת עד שנדמה שדמיונה לקיום יישות פוליטית עצמאית מהסוג האתני המתקשר לקורדים לדוגמה שולל.

זאת, אלא אם כן אנו מתכוונים לחלוקת סוריה בהמצב הנוכחי של הסדקים החברתיים והפירוקים האזוריים - גיאוגרפיים, אשר החריפו בחודשים האחרונים יותר מאי פעם. מה שלא נחשב ל"מיעוטים" בסוריה הוא מרכיבים לא אחידים בכלל, לא פוליטית ולא חברתית ולא גיאוגרפית. אז מה לגבי הסונים אשר אי אפשר להקנות להם עדתיות בסוריה באופן מיוחד.

הדבר החמור ביותר הממאן את סוריה, הוא עוד פירוק ומלחמת אזרחים, לא יובילו חלוקת סוריה, אלא שיהיה אלו קריאות להתערבות חיצונית לא ניתן לשלול בהן פלישה צבאית של כוחות אזוריים לסוריה זה עתה: טורקיה בצפון וישראל בדרום... והחמור ביותר עבור סוריה, היא האחרונה במיוחד, עם החרפת משבר סווידא שבו מתרחבת הבסיס של המפרדים מדמשק. ואין להמעיט בסנריו שבו צבא הכיבוש פושף בדרום סוריה במבצע צבאי רחב מגיע אל ההר של הערבים, כדי להניף דגל כחול שהוא כבר בו.