
מסמך עונש.. דרכון מוגבל
דרכון הוא הבטחה לחירות, כרטיס מעבר לעולם, וסמל לזכות האדם לנוע ולחיות בכבוד, אך עבור הפלסטיני הוא אינו אלא עול נוסף - מסמך המוכפל את הבידוד במקום לפוגגו, וסוגר דלתות במקום לפתוח אותן. עם זאת, דרכון זה נושא בין דפיו סמל של כבוד וגאווה לאומית והקדמה למדינה אשר העם כולו שואף לה, הוא התעודה המוכרת שלו ברחבי העולם וסימן עמידתו מול הכיבוש ומגדלור התקווה בארצו המפוצלת.
במדד העולמי, הדרכון הפלסטיני מדורג בין הבעייתיים ביותר והיינו על סף הדחתו מרוב הבירות והנמלים, רק אחת עשרה מדינות מתירות כניסה ללא ויזה, בעוד שמעל למאה ושישים מדינות דורשות הגבלות מוקדמות. כך, הנסיעה עבור הפלסטיני היא מסע המתחיל במחסומים ואינו מסתיים בגבולות - מסע המלווה בהליכים ממושכים, אישורים קודמים ובדיקות מתמשכות, במיוחד במרחב הערבי, בזמן שאוחזי דרכון זר מטופלים בקלות ובגמישות.
האבסורד הטרגי הוא שההגבלות הללו אינן מוגבלות רק למאבק עם הכיבוש הישיר, אלא הן גם מתעמתות עם ההגבלות בתוך המרחב הערבי עצמו, ומוזר שבמדינות ערביות ואיסלמיות רבות מוחזקים שקיימות סיסמאות תמיכה בפלסטין ובאנשיה, אך דלתותיהן נסגרות למעשה בפני הפלסטיני בעוד שהן נפתחות לרווחה לזרים, והפלסטינים בעיני הערבי האח מצטיירים כ"חריג בטחוני" שנצפה, מוגבל ונדרש להיכנס לחדרים אפלים או לנמלים ללא סיבה הגיונית, מבלי להתחשב בהשפעות הנפשיות ובשיבוש הצרכים היומיומיים כמו טיפול, חינוך או עבודה.
ההגבלות אינן עניין של נייר בלבד, הן משקפות את כל פרטי החיים כאשר הסטודנטים נמנעים מלגשת לאוניברסיטאות שלהם והחולים לא מקבלים את הטיפול בזמנים שקבועים, ומשפחות נמנעות מאיחוד או להשתתף באירועי שמחה או אבל. הדרכון הפלסטיני הופך מנייר זהות לחומה נוספת שמכפילה את המצור, כל מסע, כל נקודת מעבר, כל נמל וכל שעה של המתנה תהפוך לבחינה של סבלנות הפלסטיני ויכולת העמידה שלו.
מציאות זו חושפת דואליות חמורה: סיסמאות פומביות בנוגע הרחבת הסוגיה ומדיניות בשטח שמגדילה את בידוד האדם הפלסטיני. בין הדיבור ליישום ישנה תהום רחבה שבה נופל זכות יסודית אחת מזכויות האדם: חירות התנועה.
לתקן את המצב הפלסטיני בהקשר זה אינו דורש סיסמאות חדשות אלא צעדים קונקרטיים וברורים:
• שוויון בטיפול בנקודות המעבר ובנמלים, במטרה להסיר כל הגבלה לא מוצדקת.
• לסיים את "החריג הבטחוני" ללא סיבה ולהפסיק כל הליך מפלה נגד הפלסטינים רק בגלל זהותם הלאומית.
• להפעיל את התחייבויות הערביות הרשמיות הנוגעות לחופש התנועה עם מנגנוני מעקב ובקרה כדי לוודא את יישומן.
• להעניק הקלות דחופות לסטודנטים, חולים ובעלי חוזי עבודה דרך מיסעים מיוחדים שמפחיתים את הביורוקרטיה הארוכה ומבטיחים המשכיות של לימודים, טיפול ועבודה.
• הכרה מפורשת בדרכון הפלסטיני כמסמך ריבוני והדגשה על כיבודו ברמה בינלאומית ואזורית כסמל של זהות לאומית וכבוד.
• לחוץ תקשורתי ובינלאומי על מנת להדגיש את סבלם של הפלסטינים בעקבות ההגבלות, כך שכל המדינות יתחייבו לעמידה בהגינות.
• פעולה דיפלומטית פלסטינית פעילה מצד משרד הפנים ומשרד החוץ בדרישה מהמדינות לכבד את המחזיק בדרכון הפלסטיני ולהגן על זכויותיו.
הדרכון אינו רק פיסת נייר אלא סמל לכבוד הלאומי, וכשהוא הופך לעול, הכבוד עצמו מוגבל. הסרת המגבלות על תנועת הפלסטיני אינה מתנה מאף אחד, אלא זכות אנושית ופוליטית ובחינה אמיתית של כנות כל דיבור המהלל חירות וצדק.
הפלסטיני ראוי להתייחס אליו כפי שמתייחסים לכל אדם בעולם הזה: שהדרכון שלו יהיה מסמך חיים וכבוד ולא מסמך עונש.

לקראת חזון לאומי שהופך את "ההפסקת אש" לסיום הכיבוש

מנהיג חזק יותר מהשלטון: היהירות של טראמפ ובחינת הדמוקרטיה

67 מיליארד דולר לשיקום עזה: מי יבנה את החלום?

סיום שלב והתחלה של אחר... והסקירה הנדרשת

אשליית השיקום...

אל תקיא או תקרא את זה אבו מכעיס דייתו ממנו

העסקת הביקורת על חמאס כדי לפגוע בעם הפלסטיני
